הסב והסבתא השכולים נפרדים בדמע: "הלל ויגל, שני ילדים מתוקים, מלאי חמלה, אור וחוכמה"

עם ישראל מתאבל וכואב על שני האחים הלל מנחם ויגל יעקב יניב הי"ד, בני 20 ו-21, שנרצחו אתמול (ראשון) מטווח אפס בפיגוע בכביש חווארה. הלוויותיהם יערכו היום בשעה 14:00 בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים.

הרב שמואל יניב ורעייתו יונה, סבם וסבתם של הנרצחים, ספדו הבוקר בכאב לנכדיהם: "אלה שני ילדים מתוקים, אהובים, מלאי חמלה, אור וחוכמה", ספד הסב בשיחה לערוץ 12. "אלה רגעי קודש בחיי, קודש קודשים. מה עובר על אדם ברגעי קודש? מחשבות גבוהות מאוד".

"אבא שלי נפצע אנושות במלחמת השחרור, בקושי יצא מזה", סיפר הרב יניב, "חיינו במצוקה אך גדלנו לתפארת. אחי קיבל צל"ש, אחי השני נפצע, אני קצין בעצמי. ארץ ישראל מאוד יקרה לי, הגאולה עוד יותר יקרה לי. מעולם לא נסענו ולא ניסע לחוץ לארץ. ליבי דואב מאוד על השסע בעם. לא מבין. הלב שלי רותח מכאב ומצער. איפה האהבה, האחווה והחמלה? כל הזמן רק הפגנות והפגנות, למה? מה הם רוצים ממני? מה עשיתי להם?!", תהה הסב בכאב. "כל חיי חשבתי רק על העם, לא על עצמי. אנחנו לא שונאים ערבים. אשתי מחזיקה ערבי שיעבוד לכלכלתו, והוא מסכן".

הסבתא יונה יניב הוסיפה: "שני הנכדים היו מסורים לי ותמיד באו לעזרתי בקניות. כואב לי מאוד. אלה ילדים שהם אצילי נפש, מגורשי גוש קטיף שגרים בהר ברכה ורצו קצת שלווה. זה נורא. אלה אנשים אידיאליסטים מאוד. הם לקחו חלקים מהגוף של הנכדים שנהרגו והשתילו אותם לאחרים בבילינסון".

"הדבר הכי נורא שיכול לקרות לעם זה שהוא מפחד מהאויבים שלו ומתכנס בביתו. הפחד והחרדה הם אסון", סיים הסב השכול את דבריו. "חס וחלילה שנפחד. לא נפחד, בשום אופן. עמי היקר והאהוב - אנא, אנשים טובים אתם, חומלים ואוהבים כאברהם אבינו: באנו לעולם רק לתקן ולעשות, זה התנ"ך שלנו. אנא, תעשו שלום בינינו, אל תדקרו אחד את השני. אין לכם מצפון? הלב שלי רותח באמת, זאת שעת קודש קודש בחיי".