הרב יצחק זילברשטיין
נתפס מחמת נסיעה ללא חגורה, וביקש מהשוטר ’תחפש קנס קטן יותר’
"אנא רחם עלי", ביקש ראובן מהשוטר, "אני בעל משפחה גדולה, ובקושי מצליח לגמור את החודש. אולי תוכל נא לחפש דבר אחר שמחייב קנס קטן יותר, ובגינו תקנוס אותי..."
- הרב ארז חזני / ופריו מתוק
- פורסם י"ד אייר התשע"ה |עודכן
ראובן עובד כסוכן בחברה המספקת סחורה לחנויות. באחת מנסיעותיו ברכב החברה, מעיר לעיר ומחנות לחנות, הוא שם לב שהחמה עומדת לשקוע, ולכן עצר בצד והתפלל. כשסיים את תפילתו, חזר להמשך הנסיעה. והנה הוא מתחיל לנסוע בלי לחגור חגורה, ולפתע מגיח שוטר ומסמן לו לעצור...
השוטר החל ברשימת דו"ח עם קנס גדול ו'נקודות', על נסיעה בלי חגורת בטיחות. "אנא רחם עלי", ביקש ראובן מהשוטר, "אני בעל משפחה גדולה, ובקושי מצליח לגמור את החודש. אולי תוכל נא לחפש דבר אחר שמחייב קנס קטן יותר, ובגינו תקנוס אותי..."
נכמרו רחמיו של השוטר, והחל לסקור את הרכב על מנת למצוא סיבה לקנס אחר. והנה הוא מבחין, שהפנס האחורי אינו דולק. השוטר רשם על כך קנס מופחת ובלי נקודות, ופטר את ראובן לשלום. (יצויין, שראובן לא היה מודע לכך שהפנס האחורי ברכב לא דלק).
והנה, קיים הסכם בין ראובן לחברה, שכל קנס שיושת מחמת רכב החברה (כגון פגם ברכב שמחייב בקנס), יוטל על החברה, וקנס שתלוי בנהג (כגון מהירות מופרזת, או נהיגה בלי חגורה), יוטל על ראובן. כך שהקנס בגין פנס הרכב, עומד להיות מושת על החברה.
ועתה בא ראובן אל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, ושאלה חמורה בפיו: "האם אוכל 'לשתוק', ולהניח לחברה לשלם את הקנס, או שמא מאחר שלמעשה אני הוא זה שסובבתי את הקנס, מחמת שנסעתי בלי חגורה, ובקשתי לחפש אמתלה לקנס אחר, ממילא אני צריך לשלם את הקנס בעצמי?"
השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
בשולחן ערוך (חו"מ סי' רצ"ב ס"ח) מובא דיון העוסק ביהודה שהפקיד אצל חבירו אברהם כלים יקרים, והנה באו לביתו של אברהם הנפקד גנבים, וכדי להציל את עצמו, קדם אברהם ונתן לגנבים את הפיקדון (הכלים היקרים של יהודה) - האם כעת צריך הנפקד לשלם את דמי הכלים למפקיד?
ובכן הדבר תלוי - במידה והיה אברהם אמוד שהוא בעל ממון - הוא חייב לשלם ליהודה עבור הפקדון, כי קיימת חזקה שבגללו הגיעו הגנבים, ונמצא, שאותו אברהם הציל את עצמו בממון חבירו (שהדין בזה הוא שחייב לשלם לחבירו את הפסדו). אך במקרה שאברהם אינו מוחזק כאדם אמיד, מן הסתם לא הגיעו הגנבים לביתו אלא לשֵמע הפיקדון של יהודה, ולכן פטור אברהם מלשלם.
והיה מקום לומר כעין זאת גם בנידוננו, שמאחר והשוטר לא בא אלא מחמת מעשיו של ראובן, דהיינו על החגורה שהוא לא חגר, (ובפנס שלא דלק לא הבחין), ממילא ראובן חייב לשלם עבור הקנס שנגרם לחברה.
אמנם, יש לדחות את דימיון נידוננו לדברי השו"ע, משום שבנידון המבואר שם, השומר נתן לגנבים את הפיקדון בידיו, כדי להציל את שלו, ולכן זה נקרא מציל עצמו בממונו של חברו, וחייב. מה שאין כן בשאלתינו, שראובן לא אמר לשוטר שיחליף את הקנס מחמת החגורה לקנס על פנס לא דולק, אלא השוטר בעצמו הבחין בפנס וכתב את הדו"ח, ואם כן יתכן שפטור.
ולמעשה נראה, שיש לפטור את ראובן מתשלום הקנס, מכיון שברגע שרכב החברה נסע עם פנס לא תקין, החברה כביכול התחייבה כבר בתשלום הקנס, מפני שהיתה כאן נסיעה ברכב שאינו תקין, כך שלכאורה זה לא נקרא מציל עצמו בממון חברו, אלא שהחברה באמת נתחייבה בקנס זה.
אולם - סיים הרב יצחק זילברשטיין - שמעתי מהגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, שעל ראובן לשלם את הקנס, משום שסוף סוף השוטר עצר אותו בגלל דבר שהוא עשה.
לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.