שבת זכור: מיהו עמלק, ומה הקשר למצב השורר כרגע בארץ?

מי הוא עמלק איננו יודעים – אולם מהו עמלק ננסה לדעת.

בשבת זו נקרא את פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק' קריאה שהיא מצוה מן התורה. מובן מאליו שהתיזמון לשבת זו דוקא הוא בעקבות הסמיכות לפורים בו המן האגגי מזרע עמלק ביקש להמשיך במסורת אבותיו כשלעומת זאת זכינו לבסוף לנס כאשר מרדכי ואסתר קיימו את מחיית עמלק ולפי דעת חלק מהמפרשים המטרה בהמשך ההריגה בשושן לבקשת אסתר – היתה מיועדת להריגת עמלקים.

הבה ננסה להתבונן מהו עמלק, ובמיוחד לאור העובדה שכיום אין זיהוי ברור לעמלק, אם כן מה הן המידות והתכונות שנקראות 'עמלק' והיכן אנו צריכים להלחם בהן.

נבקש גם להבין מדוע קוראים את זכירת עמלק בשבת הקודמת לפורים ולא בפורים עצמו, על שאלה זו כבר עמד 'ספר החינוך' ותירצה בדוחק. ננסה להגיע למבט על עמלק שיתן מענה על שאלה זו.

עמלק – כופר או מורד?

יש גישה האומרת שעמלק מייצג את הכפירה, עמלק דוגל ב'מקרה' ומרמזים זאת ב'אשר קרך' בדרך. נראה שהנחה זו נסתרת ממה שאמרו חז"ל והובא ברש"י בפרשת חוקת במדבר פרק כא: וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶֽלֶךְ־עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶֽׁבִי: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַֽה' וַיֹּאמַר אִם־נָתֹן תִּתֵּן אֶת־הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַֽחֲרַמְתִּי אֶת־עָרֵיהֶֽם: וברש"י שם: וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות. יושב הנגב - זה עמלק שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי:

נמצא שעמלק מאמין גדול בכח התפילה! הצבא העמלקי משקיע מאמץ רב כדי לגרום שתפילת עם ישראל לא תתקבל, אם כן בודאי הוא מאמין בהשגחה ומאמין חזק בכח התפילה.

ולא ירא אלקים

בתורה נאמר 'אשר קרך בדרך ...ולא ירא אלקים' לנו זה נשמע כמעט מחמאה, כי יראת שמים זו מדרגה גבוההומי שאומרים עליו שהוא לא ירא שמים משמע שהוא 'בענין'...

לדוגמה נאמר על אבימלך מלך פלשתים רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי. מדובר שם על תביעה קלה, מאומה שהיתה בעלת רמה מוסרית אולם כיון ששאלו אותו על אשתו ולא היכן הוא מתארח הוגדרו כחסרי יראת אלקים... לומר על עמלק שהיא האומה היחידה שמחייבת הכחדה 'ולא ירא אלקים' – נשמע מינורי מדי.

אמנם הכונה אינה ל'לא ירא' בדרך השלילה אלא על 'לא ירא' אקטיבי, שבזמן שכל העולם ירא 'שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי כנען', עמלק לא ירא באופן מופגן ומוצהר, הוא נלחם נגד היראה ו'מקרר את האמבטי'. עמלק הוא מורד, ובבחינת יודע ריבונו ומורד בו!

נמשל לכלב

עמלק נמשל בכמה מקומות בדברי חז"ל לכלב, כך גם בדברי האריז"ל, בדברים שהתפרסמו השבוע הביא הגאון ראש ישיבת פחד יצחק בשם 'הסבא מסלבודקא' שהיה ידוע כפסיכולוג גדול את הרעיון הבא:

בישעיהו פרק נ"ו נאמר 'והכלבים עזי נפש' כלבים הם עזי פנים וחצופים, לנו זה נראה קצת מוזר הכלב נראה לנו ידידותי ונחמד 'וקיבלנו בשם הסבא מסלבודקא שעיקר החוצפה של הכלב אינו שהוא נובח על האדם כי הנביחה היא רק התוצאה, אלא אדרבה החוצפה היא שחושב שהוא החבר של האדם. הוא ממתין לו בפתח הבית ונותן לו שלום עליכם.

במסכת נדרים דף ל"א מובאת אמירה שרגיל אדם לומר לחברו 'אינני כלב שאהיה נהנה ממך ולא מהנה'. שוב אנו תמהים הרי כלב נאמן לבעליו ונראה כמכיר טובה מאין כמוהו. אמר על כך הגאון רבי משה שפירא 'הכלב לא מכיר טובה - הוא שומר על הבית שלו כי הוא מרגיש בעל הבית ומתייחס לאדם המהלך אחריו כ'חיית המחמד שלו'. זוהי אכן עזות וחוצפה!

חכמי התורה זיהו אצל הכלבים את מידת העזות והחוצפה. גם החברות השוה עם האדם היא חוצפה, וגם 'מהנה ואינו מהנה' נובע מגאוה וחוצפה. כביכול הכל שלו ומגיע לו.

כך נראית החוצפה של עמלק. הכל שלו, הכל מגיע לו. הוא לא חייב שום דבר, ואם משהו לא מסתדר כרצונו – יהיו מלחמות ומהומות.

המן דורש הכל ה-כ-ל ועד כדי שכולם ישתחוו לו, ואם משהו חסר אז 'כל זה איננו שוה לי', ומתחוללות מהומות, כי הכל מגיע לו, זו תכונת עמלק הדומה לכלב. נשמע מוכר?

ומה שקורה עכשיו בארצנו

ידוע מדברי הגר"א שגם כיום מעורבים בבני ישראל ערב רב משורש עמלק, וכך נאמר בספר אבן שלמה: 'עמלקים הם ראשי ישראל בגלות ועליהם נאמר היו צריה לראש'. ההגדרה הזאת מתייחסת למתנגדי התורה, ללוחמים בה, וכבר קבע הרב שך זצ"ל את ההבדל בין הימין שמכבד את המסורת לבין השמאל שנלחם בה. (ואין הכונה שמצווים למחות את העמלקים הללו אלא שצריך לבער את המידה העמלקית).

המציאות המתחוללת כעת בארץ מבטאת את התכונה העמלקית של השמאל - בלא קשר לדת. ההשתוללות חסרת הגבולות נגד הממשלה, נובעת מתפיסה ש'הכל שלי' 'המדינה היא שלנו' ואם מישהו אחר שולט 'הוא 'גנב לנו את המדינה' הכל מותר וכל הערכים פסו. זה הביטוי לעמלקיות שלהם גם בלי קשר להיבט הדתי.

ההיפך מהחוצפה ועזות הפנים היא הבושה היהודית המגדירה את התכונה שלנו כ'ביישנים', עדינות הנפש ובושה בהיפוך של עזות – הינה תכונת יסוד בדי.אן.אי. היהודי.

שבת זכור

מתכונת השבת שמתעוררת אצל יהודי יראת השם ובושה. בדורות עברו זה היה ניכר ומורגש. בתלמוד נקבע כי עם הארץ אינו משקר בשבת. אין זה רק חיוב אלא תוצאה ממציאות השבת. בספר הזוהר נאמר שהמילה בראשית מורכבת מאותיות 'ירא שבת' וכן גם 'ירא בשת'. כי באמת יראה מביאה לידי בושה כאמור ובשבת מתעצמת באדם היראה והבושה מלפני השם.

רק בשבת אנו אומרים 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' כי בשבת עומדים לפני ה' יתברך ובושים מלפניו ויראים יראת הרוממות. ואולי גם פחד הדין. אולי משום כך הזמן המתאים לבטל את הכח של האומה החצופה והמעיזה שהרימה את הדגל של 'ולא ירא אלקים' - הוא בשבת, לכן מחיית עמלק נקראת ונזכרת בשבת.