הרבנית ימימה סופדת ל-14 הנרצחים בחודש האחרון: "ילדים רכים ובחורים בוגרים"

אנחנו עוברים שבוע כל כך קשה וחודש כל כך קשה.

כמה אנחנו זקוקים עכשיו לידי משה רבינו שיתפלל בעדנו,

משה בעל הַיָּד הַחֲזָקָה.

י"ד קורבנות נרצחי פיגועים בחודש הזה, לא נתפס.

החודש הזה ראינו איך חרדים, דתיים לאומיים וחילוניים

מנחמים זה את זה ומתנחמים זה בזה.

בחודש הזה קברנו את המיתוס השקט

לפיו אנו חושבים שחינוך ילדים זה כבר

לא דבר שיכול להצליח לגמרי.

התרגלנו למחשבה שאנחנו מגדלים דור מכור למסכים

ולמחשבה שהמקסימום שלנו כהורים יהיה הכלה,

המילה הנוראה הזו,

כי גם ככה הם לא יקשיבו לנו,

אז לפחות נלמד להכיל אותם.

התרגלנו למחשבה לפיה המוסד שנקרא "האחים והאחיות במשפחה"

בדרך כלל חורק, ומקסימום יש איזה סטטוס קוו, הפסקת אש,

כשהם לא צועקים זה על זה.

התרגלנו למחשבה שלימוד תורה כבר לא ממש בנפשם

של ילדי שנת תשפ"ג

והוא לא מעניין בדיוק את הבחורים שלנו.

אז זהו שלא.

בחודש הזה, ונהפוך הוא.

פגשנו ילדים טהורים.

בחודש הזה פגשנו הורות טהורה.

בחודש הזה שמענו סיפורים על אחים שבחייהם לא נפרדו,

לא רק במותם.

בחודש הזה השאירו לנו ילדים רכים מאוד

וגם בחורים בוגרים

את תשוקת התורה והלימוד שלה.

ובחודש הנורא הזה,

המילה ששמענו יותר מכל מילה אחרת הייתה "עיניים".

וזה לא סתם.

אומן גרפיטי חילוני שמצייר את אושי וינקי פלאי הי"ד

ומספר איך דרך העיניים שלהם הוא מתחבר לשמיים.

והעיניים התכולות של יגל והלל הי"ד

שיש בהן תמימות אין סופית ואהבה אין סופית.

והעיניים של אשר נתן שלנו הי"ד,

שנפצע בפיגוע בערב שבת בנווה יעקב.

הוא הגיע אלינו ממש כמה חודשים לפני הרצח

בעיניים בוערות

וביקש רק דבר אחד: "אני לא רוצה להתקלקל".

אולי-אולי הלל ויגל הי"ד השתילו בנו את קרניות העיניים שלהם,

שהוריהם המופלאים תרמו.

אולי מבקשים מאתנו כל הקדושים האלה לשנות כבר את העיניים.

אולי הם מבקשים שנהיה אסתר המלכה,

זו ש-וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ,

עד שפתאום כל אחד מהם רואה בעיניו שלו

את יְפִי אֻמָּתוֹ ומה שיש לו בחיים,

את נקודת החן הזו שלו,

גם בתוך הכאוס הגדול.

אני מבקשת ממש, ברווח הזה

שבין פטירת משה רבינו, בין קבורת קדושי העם הזה,

לבין תענית אסתר בפורים,

שנראה את יפי אומתנו.

אני מבקשת שנראה את יפי אימותינו המופלאות.

איזה אימהות פגשנו בחודש הזה!

אני מבקשת שנישא את חינם של ילדינו.

אני מבקשת שנישא חן כולנו בעיניים של המלך

בחג הפורים הזה, ריבונו של עולם.

כתוב בחז"ל שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה.

נדמה לי שאולי בשנה הזו, יותר מכל שנה אחרת,

העיניים שלנו עניות.

העיניים שלנו נשואות למקרא המגילה ולהתגלות הגדולה,

ל-דֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.

אנחנו מבקשים, ריבונו של עולם,

שתגיד לנו: אל תדאגי, עיניים שלי.

שיהיו לנו רק בשורות טובות.