המשפטן האמריקני הבכיר, מייקל מוקאסי, העניק בשבוע שעבר ראיון וידיאו ל"ישראל היום" אודות הרפורמה המשפטית. לדבריו, "מגוחך לומר שישראל תהיה פחות דמוקרטית אם הרפורמה תאושר. למעשה, השיטה החדשה תהיה דמוקרטית יותר מאשר השיטה הישנה".

מוקאסי (82), שהיה שר המשפטים של ארה"ב בשנים 2007-2009 ושופט מחוזי ב־1988-2006, טען כי על ארה"ב לא להתערב כלל בנושא הרפורמה המשפטית. "זה נוהג דיפלומטי רב שנים שמדינות לא מתערבות בעניינים פנימיים של מדינה אחרת. זה היה יוצא דופן שאנשים פה השמיעו הערות בנוגע לעניין פנימי שנתון להחלטת ישראל ואזרחיה. העניין הזה צריך לקבל את פתרונו על ידי האנשים שגרים בישראל ולא אנשים מחוצה להם. האנשים בישראל יחיו עם התוצאות ולא אנשים מבחוץ".

עוד התייחס מוקאסי בחריפות להצבעה האוטומטית של השופטים כגוש אחד, בוועדה לבחירת שופטים. "זה מצער. לדעתי להיות שופט פירושו להחליט על פי שיקול דעתך העצמאי. אבל המציאות היא שהם מצביעים כבלוק אחד וצריך להכיר בכך. ולכן צריך לעשות משהו כדי לשנות את זה אם רוצים בשינוי. בשיטה הנהוגה כיום, כיוון שהשופטים מצביעים כבלוק אחד, הם יכולים לשלוט מי השופטים הבאים וכך להשליט את הדעות שלהם".

במאמר שפרסם לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל" כתב מוקאסי כי "בניגוד לארה"ב, לישראל אין חוקה שמגבילה את סמכות בית המשפט העליון. כתוצאה מכך, זכות העמידה - קרי, היכולת לעתור לבג"ץ - רחבה ביותר וניתנת לכל אדם או ארגון לגבי כל נושא, גם אם אין לעותר עניין ישיר לנושא העתירה. זכות העמידה המורחבת הזו מעלה את חשיבות הדיון הנוכחי בעניין הבג"ץ. בנוסף לכך, בתי המשפט בישראל אינם מבחינים בין סוגיות משפטיות - כאלו שבארה"ב הן בסמכותם הבלעדית של בתי המשפט - לבין סוגיות מדיניות, לרבות פעולות צבאיות ומינויי שרים, שבארה"ב הן בסמכות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בלבד.

"יתרה מכך", הוסיף מוקאסי, "בית המשפט העליון הישראלי נטל לעצמו את הסמכות לבסס את החלטותיו על עקרון ה"סבירות", שאף אותה הוא קובע לפי ראות עיניו, וגם בהחלת אבן הבוחן המפוקפקת הזו הפגין בית המשפט העליון חוסר עקביות. בשנת 1999, כאשר ראש הממשלה נתניהו ניסה לסגור את מטה אש"ף בירושלים, פסק הבג"ץ כי צעד זה אינו סביר בשל סמיכותו לבחירות לכנסת שהתקיימו חודשים ספורים לאחר מכן. מנגד, חמישה ימים בלבד לפני הבחירות האחרונות אישר בית המשפט את סמכות ממשלת המעבר של יאיר לפיד לחתום על הסכם המעניק ללבנון חלקים מהמים הטריטוריאליים של ישראל.

"הרפורמה המשפטית המוצעת תביא לייצוג דמוקרטי יותר בהליך מינוי השופטים על ידי הרחבת הוועדה ל-11 חברים, מתוכם שלושה חברי כנסת ושלושה שרים. הליך מינוי השופטים המוצע עדיין יהיה רחוק מהמודל האמריקאי של מינויים פוליטיים גרידא (הגשת המועמדות על ידי הנשיא ואישור המינוי בסנאט). הרפורמה גם מבקשת להגביל את תפקיד היועמ"ש למתן ייעוץ בלבד, ותאפשר לממשלה ולכל משרד ממשלתי לקבוע את עמדתו המשפטית בבית המשפט, ובמידת הצורך להיות מיוצג על ידי עורך דין שאינו היועמ"ש", לשון המשפטן האמריקני.