סיון רהב מאיר על הבלגן הפוליטי. שלנו, של ארצות הברית, של בריטניה

1. בחודש האחרון ישבתי שבת אחת בשולחן שבת בניו-יורק, שבת אחת בלונדון ושבת אחת בירושלים. המילים של הקידוש היו אותן מילים, אבל באופן מפתיע, גם המילים של הסמול טוק.

בניו יורק קרה דבר מדהים: בן-שיחי התחיל שיחה על המערכת הפוליטית המטורללת, המקצינה, הבלתי אפשרית. "אין יציבות, כולם צועקים, הכול רועש, לאן נעלם הקונצנזוס המובן מאליו של האומה שלנו?", הוא ביכה את המצב. הייתי בטוחה שהוא מדבר על המערכת שלנו, אבל הוא דיבר על שלו.

המפלגה הדמוקרטית מקצינה, הוא הסביר, ונסחפת למחוזות אנטי-ישראלים. ביידן, שעומד בראשה, דווקא אוהד את ישראל, אבל הוא נתפס על ידי רבים, גם על ידי הדובר, כלא מספיק מתפקד וכשיר. "בכל פעם שהוא עומד מול מצלמה אני חושש מעוד פדיחה". לפי סקר אחרון, רק 37% מהדמוקרטים עצמם רוצים שוב את ביידן בן ה-80, הנשיא המבוגר ביותר בתולדות ארצות הברית. על טראמפ ועל הטראמפיזם אין מה להכביר במילים.

בלונדון קרה דבר אחר: "אל תדברי על כל הבלגן הפוליטי", ביקשה ממני המארחת לפני אחת ההרצאות. "אין בעיה", עניתי לה, "לא אכנס בכלל לנושא הרפורמה המשפטית". היא לא הבינה מה אני רוצה. "התכוונתי למצב אצלנו. שלושה ראשי ממשלה בתוך חודשיים...".

ואכן, במדינה של חמש מערכות בחירות בשלוש שנים, לא שמתי לב שגם המצב בלונדון לא יציב: ממשלתו של רישי סונאק, ראש הממשלה, במצב קשה. שביתות במשק, חדרי מיון קורסים, משבר כלכלי. לפניו כיהנה אליזבת טראס במשך 49 ימים בלבד, ולפני כן התפטר בוריס ג'ונסון.

הפוליטיקה העולמית מתקשה לתפקד. מקובל להאשים את עידן הרשתות החברתיות, ובפרט הטוויטר. האם בלי הרשתות ממשלת נתניהו-גנץ הייתה מחזיקה מעמד יותר זמן? ומה יקרה לממשלה הנוכחית? והאם יש בכלל הרכב של ממשלה ישראלית שיכול לפעול ביציבות וביעילות, באקלים הציבורי בימינו?

פעם החדשות שודרו אחת ליממה, בשמונה בערב, ומהדורות החדשות סיכמו את המתרחש בכל שעה עגולה. היום לאלמוג כהן יש שידור חי מהמליאה, וכל צייצן מלך. פעם היית פוגש את הבייס בעצרות בחירות, ולא כל היום בפיד.

אין לי פתרונות לפוליטיקה של ניו יורק או של לונדון, אבל אצלנו התחילו להתכנס השבוע, סף סוף, להסכמה. הרי ברור שבסוף זה יקרה. חבל שנגיע לשם מותשים ומובסים, אחרי שגרמנו נזק למדינה ותדלקנו כל כך הרבה שנאה. איזה שיא שלילי עוד יחצה כאן, לפני שמנהיגינו ירגיעו את הרוחות?

ואולי השאלה היא אחרת: האם הציבור יתגמל את מי שיוריד את כולם מהעץ? אולי יהיה זה גנץ, יחד עם אייזנקוט. אולי לוין ורוטמן, ואולי נתניהו עצמו. אולי הרצוג. אולי כולם ביחד. האם נדע להוקיר את המבוגרים האחראיים שיצליחו לספוג המון רעל בטוויטר, אבל לפעול נגד האלגוריתם ההרסני של התקופה הזו?

2. דרמות נוספות קרו כאן בימים אלה, בזמן שרבנו. כדאי לדבר גם עליהן: פה אחד, ללא מתנגדים וללא נמנעים, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין בקטינים. כמה חשוב. לא ייתכן שמי שפגע בילד ייצא נשכר וימשיך לחיות את חייו, בעוד הקורבן, שלקח לו שנים להתאושש ולהחליט לפעול, לא יוכל להתלונן ולדרוש צדק. הרי לפעמים לוקח זמן רב להבין מה קרה, לעבור טיפול ולאזור אומץ. ח"כ אפרת רייטן ממפלגת העבודה הציגה את הצעת החוק בהתרגשות, השר יריב לוין עלה לדוכן והסביר מדוע הממשלה תומכת, וכל זאת כשבמליאה יושבת הילה צור, שהתפרסמה במאבק שלה לתבוע את אחיה הגדול על מעשיו הנוראים, גם אחרי שנים.

רק לפני שבועיים הצליחה הכנסת לספק עוד רגע כזה. ברוב עצום של 94 תומכים מול עשרה מתנגדים אושרה ההצעה לבטל אזרחות למחבלים עם תעודת זהות כחולה, שמקבלים בכלא תשלום מהרשות הפלסטינית. לא יאומן שיש כיום אזרחים ישראלים שרוצחים יהודים, יושבים במאסר, מקבלים על כך משכורת מאבו-מאזן ואז משתחררים להמשך חייהם השלווים בישראל.

גם בשמיים קרו דברים. עומאן הודיעה לראשונה שתאפשר למטוסים ישראליים לעבור מעליה, והשבוע יצאה טיסה ראשונה כזו. איכשהו הדבר נדחק למדורי התיירות והתעופה בלבד. המהפך הזה קורה בעקבות פעילות מאומצת של משרד החוץ, ולמרות הלחצים של איראן על עומאן. האישור הזה מצטרף לאישור של סעודיה לטוס מעל שמיה, ביולי אחרון. המהלך מוזיל ומקצר את הטיסות הישראליות למזרח (יש בתאילנד מקום לעוד תיירים ישראלים?). טיסה להודו, למשל, תיארך מעכשיו כמו טיסה ללונדון. המזרח הרחוק הרבה פחות רחוק.

אבל יש עוד משמעויות רבות: חברות תעופה זרות עתידות להיכנס לראשונה לישראל, בעקבות הנתיב המקוצר. אל על שוקלת להחזיר כעת טיסות ישירות להודו וגם להתחיל לראשונה קו ישיר לאוסטרליה. ובעצם, ישראל הקטנה הולכת והופכת לנקודת מעבר מרכזית בין אסיה לבין אירופה.

עכשיו תמשיכו לריב.

3. ולסיום, תזכורת לדופק התמידי:

1. ביום שני הקרוב – תענית אסתר, ביום שלישי – פורים, ביום רביעי – שושן פורים (פורים בירושלים).
2. ואיך מתכוננים מראש לפורים? ארבע המצוות של היום הן: סעודת פורים (סעודה משפחתית או חברית, עם לחם ויין ובשר), משלוח מנות (לפחות שני פריטי מזון לאדם אחד), מתנות לאביונים (לפחות שתי מנות או שוויין הכספי לשני אנשים) וקריאת מגילת אסתר פעמיים (בערב ובבוקר). זאת כמובן בנוסף לאינספור מנהגים כמו תחפושות, אכילת אוזני המן ועוד ועוד.

שבת שלום ופורים שמח.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".