פורים
כמה אתם משלמים על המסכות שלכם?
כל מסכה בעצם מסתירה את ה"אני" האמיתי, ומעכבת קשרים אמיתיים ועמוקים. איך נסיר את המסכות?
- ד"ר רינה מורדו
- פורסם י"ג אדר התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
מסכות הן נושא מרתק. כולנו שמים מסכות על הפנים.
כמה מאיתנו עוטים מסכות כל החיים: מסכה של "הכל בסדר", מסכה של "טוב לי והכל סבבה והחיים תותים", או מסכות של "אני קשוח, תיזהרו ממני", או "אני מסכן וחלש, תרחמו עלי ואל תדרשו ממני".
עטיית המסכה באה למלא את הצורך באהבה ובהערכה.
היא בעצם מנגנון הגנה, שמסתיר המון כאב ופחד. הפחד שיראו עלינו, שיגלו, שידעו, הפחד מדחייה, פחדים שנמצאים אצלנו בראש.
המסכות מסתירות את המחשבות, הרגשות ואפילו את הצרכים העמוקים שלנו. הן מציגות כלפי חוץ חזות מושלמת או מופרעת, תלוי במה שהאדם בוחר להציג כלפי חוץ.
בואו נכיר כמה מהן מקרוב.
המסכה של "ה-כ-ל בסדר גמור". אנחנו מחייכים כלפי חוץ כשבפנים הלב בוכה. אנחנו מתפקדים ומשדרים עסקים כרגיל גם כשרע לנו בפנים. ואני לא מדברת רק על העלאת תמונות מחייכות לרשתות החברתיות גם כשאנו חווים תקופה קשה. אני מדברת אפילו על עטיית מסכה בתוך הבית פנימה, עם האנשים הקרובים.
אנחנו לא משתפים, לא בשיחה, לא במילה, את מה שמתחולל בפנים.
אנחנו משלמים מחירים כבדים על ההסתרה הזאת, אם זה במערכת יחסים רדודה ושטחית, או בנפילה להתמכרויות ולמיסוך רגשות באמצעות אוכל, קניות, עישון, מדיה...
אנחנו משלמים מחיר של דימוי עצמי נמוך, כאבים ואפילו מחלות.
המסכות זוללות המון אנרגיה. מה יגידו, מה יחשבו מה ידעו? אלה חיים שקריים.
המסכה של "בטח, אין בעיה". זו מסכה של הטיפוס המרצה, זה שלא מבטא צרכים ורגשות ושם את הצרכים שלו בצד. כל מה שמבקשים ממנו, גם אם זה לא נוח או לא מתאים - הוא מחייך ואומר "בטח, אין שום בעיה".
הפחד העיקרי של המסכה הזאת היא הפחד מנטישה ומבדידות, להימנע מעימותים ומחיכוכים.
בואו נרשה לעצמנו להיות אותנטיים יותר, להשתחרר מה"מה יגידו" ו"מה יחשבו". נחזק את הערך העצמי שלנו ואת האהבה העצמית, נרגיש ראויים ושווים ונשתחרר מהתפקיד המרצה והכנוע.
המסכה הקשוחה: "לא אכפת לי". אנחנו מתנהגים בצורה מחוספסת, ולעיתים תוקפנית, מביעים כעס וחוסר אכפתיות. אנחנו מסתירים את הרגשות העדינים שלנו בפנים עד שאנחנו שוכחים שהם קיימים. המסכה הזאת מנוהלת בעיקר מהפחד לחוות כאב או דחייה, שלא ינצלו אותנו, והפרדוקס הוא שכשאנו עוטים את המסכה הזאת – אנחנו חווים דחיה וריחוק.
כשאנחנו עוטים מסכות, אנחנו שוכחים שלעיתים גם האחר עוטה מסכה, ואנו מפספסים מפגש אמיתי קרוב, פגיע, אכפתי ורך.
כל מסכה בעצם מסתירה את ה"אני" האמיתי, ומעכבת קשרים אמיתיים ועמוקים.
איך נסיר את המסכות?
מודעות וזיהוי הם השלב הראשון.
נחזק את המחירים שאנו משלמים על המסכות: חוסר האותנטיות, עיכוב של קשרים אמיתיים, חיים שקריים ועוד.
נכתוב את הרווחים שנקבל כשנחיה ללא מסכות: להיות מי שאני, להיות משוחררת, לחיות באותנטיות, לחזק ביטחון ואהבה עצמית, לחיות בכנות ועוד.
בשלב הבא. נחזק ביטחון עצמי. נתחיל להתבונן בחוזקות שלנו בייחודיות, נמקד את הפוקוס באיכויות שלנו.
כשאני אוהבת ומעריכה את עצמי, אני יכולה לבחור להיות מי שאני, בלי שיפוטיות, בלי הגנות, מבלי לעשות רק מה שמקובל ומצופה ממני.
אני מרשה לעצמי לקלף שכבות של מנגנוני הגנה ולהיות מי שאני, ואז אני מרוויחה יחסים קרובים אמיתיים ולא כוזבים. אנחנו יוצרים תקשורת נושמת, ומרוויחים שקט נפשי וקבלה עצמית.
מזמינה גם אתכם להתבונן פנימה ולחשוב איזו מסכה אתם בוחרים להסיר.
שתפו בתגובות מה המחיר שאתם משלמים, ומה הרווח שתפיקו בלי המסכה.
ד"ר רינה מורדו, PhD, היא מאסטר טריינר NLP לתהליכי שינוי וצמיחה.