מאחורי הקלעים של שולחן השבת המושלם: ככה זה באמת נראה

תמיד חלמתם על שולחן שבת מושלם? אולי אותה תמונה פסטורלית שדמיינתם לעצמכם נראית כמו משהו בסגנון הזה? ילדים מעונבים בפפיון יושבים מסביב לשולחן, ומעניקים את רשות הדיבור לכל אחד בזמנו. אמא מחייכת בסבלנות ובמאור פנים לכל אחד מהיושבים, ואבא מדבר שעות כשילדיו שותים בשקיקה כל מילה היוצאת מפיו. קיוויתם שאולי איזשהו חיקוי מצומצם מהאידיליה הזו תהיה גם אצלכם בבית, אבל מה שקיבלתם בפועל זה גן חיות קטן.

אתם ניגשים לשולחן, ועוד לפני שהתחלתם הילדים רבים על המקומות. "אני כאן!", הילד צורח, ואתם נאלצים להשליט סדר בין השניים כשאחד תמיד נשאר עם פנים זעופות וידיים משולבות בכעס. עברתם את הקידוש בשלום, ועוד לפני נטילת הידיים התירוש נשפך לאחד הילדים על כל המפה, והורס את העיצוב המושלם שאמא השקיעה בו לכבוד השבת. לא נותר זכר לתיאום המופתי בין חבקי המפיות לעיטור שסביב הצלחות ועלי הכותרת שהונחו בדיוק מירבי לאורך המפה.

בולעים גם את זה וממשיכים הלאה. ועכשיו, סעודת השבת סוף סוף החלה. ואז, אי שם בין הסלטים לדגים חסה מתובלת בסויה ודבש מתעופפת לה ומוצאת את מקומה על הכיפה של אחד הילדים. כל זה קורה בדיוק כשהילד בן השנתיים החליט שעכשיו תורו להאכיל את אמא, ובמקרה הוא בוחר בסלט המטבוחה. עוד לפני שהאמא שמה לב לצעד הבא שלו, גוש של פלפל מעורב בעגבנייה מבושלת, הנוטף שמן נוחת על השמלה החדשה שלה. שהיא במקרה חדשה, והיא במקרה גם בהירה.

אמא מחליפה בגדים, והפעם – לחלוק השחור שלה. עכשיו זה הזמן המושלם לאיזשהו דבר תורה מחזק של אבא. אחרי שתי דקות.. טוב, בואו נהיה ריאליים – אחרי 23 שניות, הילדה מבקשת-דורשת מאמא "אמא, הבטחת לי שתבני איתי טירה מקוביות! בואי!", והילד השני מתערב ומבקש-דורש "מה?! אמא, אבל אני רוצה שתבני איתי מבצר!", והילד השלישי נוחת גם הוא לתוך ההמולה ואומר "רגע, אבל הבטחת לי שניקח את הבובה לרופא-בכאילו. מסכן, הוא ממש סובל! יש לו דלקת בנחיר השמאלי של האף!".

האמא מנסה להקשיב לדבר התורה של אבא, תוך כדי שהיא מעיפה מבט אל גן החיות הפרטי שלה, ומוודאת שאף אחד בינתיים לא פתח את הראש. אבא חוזר ואומר "אז את שומעת...?", מנסה למקד את תשומת ליבה. האמא מנסה לתמרן את מבט העיניים, פוזלת לכאן ולכאן, מנסה להיראות קשובה. ואז, אחרי שאבא סוף סוף הצליח לסיים את דבר התורה שלו, היא שואלת בתמימות שאלה בניסיון להפגין התעניינות, שממנה אבא מבין שהיא לא הקשיבה למילה, ואיכשהו מצליח לקצר את כל דבר התורה שלו ל-8 שניות בדיוק.

"אי אפשר שולחן שבת נורמלי?!"

אם הייתם באירוחים אצל משפחות תורניות, או פשוט לבדכם ציפיתם להתנהלות מסוימת של שולחן שבת, וזה לא בדיוק מה שקורה אצלכם בבית – אל תתאכזבו. החיים לא אמורים להיות גלויה נוצצת. בית אמיתי שאנשים בריאים חיים בו זה בית עם בלאגן, רעש, התרוצצויות, וויכוחים ובלת"מים (אירועים בלתי מתוכננים). החיים האמיתיים לא ארוזים בתוך שקית צלופן המעוטרת בסרט קישוט מוזהב, אלא הם אמיתיים - אנושיים וחסרי שלמות.

ואם יצא לכם לראות באירוחים אצל משפחות שולחן שבת מושלם, קבלו סוד: זה רק כי אתם הייתם שם. הסדר המופתי? הילדים שנראים כמו בובות חרסינה מנומסות? זה רק בגלל האורחים הזרים.

לסיכום, שולחן השבת הלא מושלם שלכם זה הכי מושלם שיש.