סיון רהב מאיר: לא רק כמה עוד יש לנו לנקות – אלא כמה עוד יש לנו!

השבת האחרונה שלנו היתה שבת מקסימה בירושלים עם סטודנטים מכל הארץ, במסגרת פרויקט "נפש יהודי". קבלת שבת ענקית בכותל המערבי במעגל שבו נשים שלא מכירות אחת את השנייה שרות ומתפללות ביחד. בית מלון ירושלמי שאין בו חדרים פנויים מרוב קבוצות של תיירים מהארץ ומחו"ל (פגשתי קבוצה מטקסס, קבוצה מפנמה וקבוצה מספרד). הנה נקודה קטנה שדיברנו עליה בשבת, רעיון של רבי נחמן מברסלב שאומר כך: שבת לא נמשכת 24 שעות, שבת נמשכת בעצם כל השבוע. היא אמורה להשפיע לטובה על כל ששת ימי המעשה שלנו. מה שספגנו ולקחנו וקיבלנו משבת – אמור לבוא לידי ביטוי גם ביום שני או רביעי, עד שתתחיל השבת הבאה...

מה אפשר לקחת משבת לכל השבוע? איפה בשבוע הקרוב ניזכר בשבת, והיא תשדרג את ימי החול שלנו?

לא רק לשחקנים

שלושה דברים מעוררי מחשבה ששמעתי אתמול מהשחקן אסי צובל, כוכב הילדים מ"ערוץ מאיר", בסדנת "נפגשות" בזום:

• "אני זוכר שהתחלתי לשחק, והיו לי 100 צפיות ראשונות ביוטיוב בסרטון של 'אסי וטוביה'. 100 צפיות! היום זה נשמע מצחיק, אבל אתן יודעות כמה חגגתי את זה? אני חושב שזה חשוב מאוד. לא אכפת לי כמה צפיות יש למישהו אחר, אני חוגג כל הישג שלי".
• "לא המוכשר מנצח, המתמיד מנצח. כישרון אולי מביא אותך לפסגה, אבל בלי התמדה לא תישאר שם. החוכמה היא כל הזמן ללמוד, להתאמץ, לעבוד".
• "בתחילת הקורונה התחבאתי מהילדים שלי בפינה במטבח, ובכיתי בדמעות. כל ההצגות בוטלו, לא ראיתי שום דבר באופק. כל עוד התרכזתי בעצמי – לא מצאתי פתרון. ברגע שהתחלתי לחשוב על אחרים, על הקהל, לצאת החוצה מה'אני' – הכול התבהר. הבנתי שגם למי שבבית עכשיו קשה, ויצאנו בהצגת חנוכה בזום, שהצליחה מאוד. אבל זה קרה רק כי הפסקתי לחשוב רק על המצוקה שלי, וחשבתי על האחר".

תודה, אסי. נדמה לי שהרעיונות האלה מועילים מאוד, לא רק לשחקנים.

קרבה, קרב, קרבן

אור אשכר נפטר השבוע אחרי שנפצע קשות בפיגוע בתל אביב. זה קרה בשבוע שבו התחלנו לקרוא בתורה את ספר ויקרא, שעוסק בעבודת הקורבנות.

פרשנינו מסבירים שלמילה קורבן יש כמה משמעויות:

• קורבן מלשון הקרבה, מסירות נפש, מכאן מגיע הביטוי קורבנות מלחמה וטרור.
• קורבן מלשון קרב, מאבק, מלחמה.
• קורבן מלשון קרבה. כשמקריבים משהו למען מישהו, מתקרבים אליו.

אור אשכר, או בשם שבו אנחנו מכירים אותו ב-11 הימים האחרונים – אור בן נטלי, חשף את שלוש המשמעויות האלה בעם שלנו. הוא עוד קורבן יהודי כואב במלחמה בטרור. הוא גם הזכיר לנו את הקרב האמיתי שטרם הוכרע, בינינו לבין אויבינו, המאבק התמידי בין הטוב לבין הרע בעולם. והוא יצר קירבה ואחדות מיוחדת בתפילות, במאמצים ובדאגה להחלמתו. פוליטיקאים מכל המחנות ואנשים מכל המגזרים שיתפו את הבקשה לעצור לדקה אחת ולהתפלל לרפואתו.

יהי רצון שאור יהיה הקורבן האחרון, שננצח בקרב ושנזכה לקרבה.

אנחנו עשירים!

עוד 15 ימים – ליל הסדר. הערב יתקיים בזום מפגש הכנה, ואני אוספת לקראתו קטעים קצרים. הרעיון הזה שכתבה ד"ר מירי כהנא נותן לי כוח בכל שנה מחדש לסידורים ולניקיונות:"כל הניקיונות האלה באו עלינו רק בגלל שאנחנו עשירים גדולים. לא אני אישית, כולנו. רובנו גרים בבית משלנו. יש חדר נפרד להורים, מטבח, מקלחת ושירותים. הבתים שלנו מלאים רהיטים, בגדים וכלים. רוב הילדים שלנו כל כך שבעים, עד שהם שוכחים חבילות שלמות של חטיפים במגירה ומשאירים בתיק כריכים שאפילו לא טעמו מהם...

כמה אנחנו רחוקים מהדיונים ההלכתיים של פעם על תנור ציבורי לכמה משפחות, על שמלתו היחידה של העני שצריך להחזיר לו מדי בוקר אם נלקחה, או על כיבוס הבגד היחיד שיש לאדם לקראת שבת.

אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש לפחות סבא-רבא אחד שהיה יוצא מגדרו מרוב שמחה והפתעה אם היה רואה את הרווחה העצומה שהנינים שלו חיים בה.

לכן מדי פעם אני מזכירה לעצמי לעצור את המחשבות על כמה עוד יש לנו לנקות ולבשל, ולחשוב פשוט על כמה יש לנו".

5 דברים לראש חודש ניסן

1. שנה טובה! היום ראש חודש ניסן, תחילת לוח השנה העברי בתורה. כיום השנה מתחילה בחודש תשרי, אבל הספירה של החודשים החלה ביציאת מצרים, בניסן, היום.

2. השם העתיק "ניסן" מגיע מהמילה ניצן. פסח הוא חג האביב. זו הזדמנות לראות את פוטנציאל הצמיחה והפריחה בעולם, בטבע וגם בעצמנו. יציאת מצרים, כתב הרב קוק, תישאר לעד האביב של העולם כולו.

3. חכמינו מקשרים את המילה ניסן גם למילה נס – ואכן, זה חודש של ניסים. יציאת מצרים מזכירה לנו לא לקבל את המציאות שמולנו כמשהו מקובע וברור. הכול יכול להפתיע ולהשתנות לטובה, בעזרת השם.

4. מנהג הבסיסה של יהודי לוב ותוניסיה נערך בראש חודש ניסן. זהו טקס ביתי, שבו בני המשפחה מכינים ואוכלים תערובת של שקדים, תמרים, סוכר, שמן ועוד, ומרעיפים שלל תפילות וברכות לפתיחת שערי שפע, פרנסה, בריאות ובשורות טובות.

5. יש היום הרבה הלכות ומנהגים. בראש חודש מתפללים תפילת מוסף, אומרים הלל (פרקי תהלים), מוסיפים קטע ושמו "יעלה ויבוא" לברכת המזון ולתפילה, ועוד ועוד. ויש עוד אירוע בחודש הזה, שנשמח שיתקיים כבר, כמו שנאמר בתלמוד: "בניסן נגאלו – ובניסן עתידים להיגאל".

חודש טוב