הילד טען שאף אחד לא משחק איתו בגן. אז הגננת בדקה למה - וזה מה שהתגלה 

ד"ר עדה בקר היא יועצת חינוכית שעוסקת מזה 20 שנה בחינוך ילדים, נשאלה כיצד עוזרים לילד שיש לו קושי ביצירת קשר עם חברים בגן, למרות הוא ילד מאוד חברותי. 

אם בשם אסנת תיארה את מה שקרה לבנה, והתייעצה עם מנחת הורים בשם טליה:"בשבוע שעבר היינו במסיבת יום הולדת של ילדים מהגן, ושמתי לב שאחד על אחד הילד מסתדר יופי במשחק, אך ברגע ששניים משחקים והילד רוצה שישתפו אותו במשחק ולא משחקים איתו - הוא עומד בצד עם פרצוף נעלב. 'הם לא רוצים לשתף אותי, הם לא רוצים לשחק איתי'. אמרתי לו: 'תתפוס את הכדור, תיזום גם אתה. תצטרף למשחק', אבל הוא בשלו: 'הם לא רוצים לשחק איתי'".

איך מתמודדים עם מצב כזה? מה אומרים לילד? האם צריכים בסיטואציות כאלו לערב את הגננת, ולשאול כיצד היא מתמודדת עם מצבים כאלה?

טליה הסבירה כי במקרים כאלה היא ממליצה על שיחה עם הגננת. "שאלי אותה איך הילד מתנהג בגן, האם הוא משתתף בפעילויות, האם הוא משחק עם ילדים אחרים או תמיד רק עם ילד אחד? האם הילדים מחפשים את קרבתו או מתרחקים ממנה? האם הוא חווה דחייה, ואם כן - מדוע ואיך הוא התמודד איתה? האם יש הבדל בין המשחק שלו בגן עצמו לבין המשחק בחוץ? אפשר לדלות מידע רב על הילד ועל הקשיים שלו, מהשאלות הללו".

 בתגובה לכך פנתה האם לגננת ושאלה את השאלות הללו, וקיבלה להפתעתה תשובות שלא ציפתה להן: "בדרך כלל הוא מתנהג טוב ומקשיב ופעיל בפעילות בגן. הוא מכבד את חבריו, יודע לעמוד על שלו. בגלל שהוא מגיע לגן קצת באיחור, הוא מפספס את זמן המשחקים הדידקטיים בבוקר, וזה משפיע עליו על שעת הבוקר הראשונה שלו".

הסבר נוסף לכך הוא שאם הילד מגיע לגן כשהוא עייף מדי, אז 'לא משחקים איתי' זהו רק תירוץ של עייפות. "רוב הזמן כאשר הוא נפרד מאבא, הוא בוכה וקשה לו לשבת במפגש הבוקר, ולהשתתף", הסבירה הגננת של בנה, לאסנת. "יש קבוצה של ילדים שהוא בדרך כלל משחק איתם ,ולרוב הוא משחק עם חברים בני גילו. במשחק חברתי היוזמה באה משני הצדדים, גם ממנו וגם מחבריו. בזמן חצר הוא וחבריו אוהבים מאוד לשחק במשחקי לחימה, והוא לא חווה דחייה בגן אבל במשחקים בתוך הגן הוא הרבה יותר רגוע, ומתאים את עצמו למקום. בחצר הוא יותר חופשי ולפעמים גם משתולל".

"ניתן לראות שלילד יש קבוצת השתייכות בגן, של ילדים בני גילו שמחפשים את קרבתו. הם משחקים ביחד והם שמים לב לחסרונו כשהוא לא מגיע לגן. ניתן לראות שחשוב מאוד להגיע מוקדם לגן, כדי לאפשר לו זמן התאקלמות בגן בכל יום מחדש, כדי שלא יחוש תלוש, ושיוכל להתחיל את היום ולהיכנס למפגש ברגל ימין", הסבירה טליה. "ייתכן שעדיין יש מצבים שבהם הוא אינו יודע כיצד להיכנס לתוך משחק קיים של ילדים אחרים, ושם הוא זקוק לעזרה. הגננת לא ציינה זאת. במצב כזה היה  נכון לעזור לו להיכנס למשחק עם שאר הילדים. אפשר לכוון אותו לאפשרויות שונות של השתלבות, אפשר 'לאמן' אותו בגינה ציבורית עם ילדים בני גילו או כשהוא מוזמן לחברים ויש שם כבר כמה ילדים שמשחקים ביניהם. ובפעמים שהוא מצליח - העצימי אותו. תני לו להרגיש שהוא עשה משהו גדול, שהוא התגבר על קושי גדול. והשתדלי לערוך לו הכנה לפני כל מפגש כזה, כדי להזכיר לו איך הוא יכול לנצח את הניסיון ולהתמודד במצב כזה, 'כמו בפעם הקודמת'".