שבת
כל האמת, אחת ולתמיד: למה שמירת שבת קריטית כל כך?
שמירת שבת חורצת את מעמדנו הרוחני, ואת סוג הקשר שלנו עם בורא עולם. איך ולמה? כל זאת ועוד בטור שלפנינו
- גלעד שמואלי
- פורסם כ"ב ניסן התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
השבת היא לא עוד יום רגיל כשאר ימות השבוע שרק לא הולכים בו לעבודה ולבית הספר. השבת היא פרק זמן של 25 שעות שבהן קדושה מיוחדת מושפעת משמים על הבריאה. את אותה קדושה לא כל אחד זוכה לקבל, אלא רק בני בריתו של בורא עולם – יהודים שומרי שבת. ייתכן שאחרי שקראתם שורה זו מזנקת לכם לראש השאלה "ויהודים שלא שומרים שבת אינם בני ברית של ה'?! הרי כתוב בתורה שכל העם היהודי הוא העם הנבחר". התשובה לשאלה זו נמצאת גם היא בתורה, והיא שהקב"ה הגדיר במפורש שהסימן לברית הנאמנות בין בני העם היהודי לבינו היא שמירת השבת. האות לאמונתו בכך שהקב"ה הוא זה שברא את העולם היא השבת, וכך שמירת השבת היא למעשה הצהרת עדות לאמונה שלנו בבורא עולם. והנה לשון התורה: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, טז-יז).
הקב"ה מצווה אותנו פעמים רבות על שמירת השבת, וזאת מכיוון שהשבת היא לב ליבה של ברית הנאמנות בינינו לבינו. לכן הציווי על שמירת השבת מוזכר פעמים רבות בתורה, כגון "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (שמות כ, ח-י); "שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ה, יב) ועוד.
טבעת הקידושין שלנו
כמו שגבר העומד תחת החופה ואומר לכלתו "הרי את מקודשת לי בטבעת זו", ועונד על אצבעה טבעת המסמלת את קדושתה עבורו, כך גם הקב"ה קידש אותנו על ידי השבת. השבת היא האות שלנו, כמעין אותה טבעת קידושין, המקיימת את ברית הנאמנות שלנו. וכך נאמר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא, יג). לכן אי שמירת שבת הרי היא בגידה בקשר עם בורא עולם ויציאה מן הברית עמו.
לאבד את הזהות היהודית ואת עולם הנצח
אי שמירת שבת נחשבת בעיני ה' כה חמורה עד כי המחלל אותה – אינו נחשב עוד יהודי, כורת את החלק הגבוה של נשמתו הקיים בבני העם היהודי בלבד, ומאבד את מקומו בעולם הנצח שזהו מוות נצחי לנשמה בעולם הבא. והנה לשון התורה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ" (שמות לא, יד). וכן הזוהר הקדוש אומר: "יהודי שמחלל שבת אין לו חלק בעם ישראל" (חלק ב, דף רה ב).
הרמב"ם, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, כותב "השבת ועבודת כוכבים ומזלות - כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה. והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם. לפיכך... המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודת כוכבים ומזלות, ושניהם כעובדי כוכבים ומזלות לכל דבריהם" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק שלושים). כלומר, מחלל שבת ועובד עבודה זרה שניהם נחשבים כנוכרים.
כמובן שכאשר יהודי שאינו שומר שבת חוזר בתשובה על כך, ומתחיל לשמור את השבת – בכך נמחק עוונו, והוא מחזיר את נשמתו למקומה המקורי והופך להיות בן בריתו של ה'.
לקבל נשמה גבוהה
בשבת מתווסף לנשמת היהודי חלק רוחני גבוה, הנקרא 'נשמה יתירה'. חכמי ישראל מסבירים שאותה נשמה יתירה הינה בעלת כמה השפעות על האדם: היא מביאה לשלוות נפש ושמחה פנימית, היא מעניקה תוספת של חוכמה ויכולת העמקה והבנה גבוהה יותר, וכן תוספת של קדושה שורה על האדם. הזוהר הקדוש מוסיף כי היא למעשה נשמה עליונה וקדושה, כמעין של העולם הבא, שנכנסת באדם.
ההבדל התהומי
גם בני אומות העולם אימצו את הרעיון של יום אחד בשבוע למנוחה. אולם עבור בני אומות העולם מטרתו של אותו יום מנוחה הוא להגביר את הגשמיות על ידי נופשים ובילויים, בעוד עבור עם ישראל מטרתו של יום השבתון הוא למנף את הרוחניות, ולחזק את הקשר עם בורא עולם.
בנוסף, הניתוק למשך יום אחד משטף השגרה התובעני ומההתעדכנות המציפה את הנפש, מאפשר לנו להתחבר אל עצמנו ואל בני ביתו. אנו זוכים לחיזוק הקשרים המשפחתיים ולסעודות שבת משפחתיות ומענגות, לצד התעלות רוחנית ותוספת של לימוד תורה משאר ימות השבוע העמוסים. השבת – לגוף ולנשמה.
למה זה כל כך קריטי לשמור שבת? הרב זמיר כהן משיב. צפו:
לא שומר שבת כי נראה לך שהכול אסור? הרב זמיר כהן במסר עבורך: