"סתימת הפיות של אנשי ימין היא חלק בלתי נפרד מהאקדמיה, התקשורת ומערכת המשפט בישראל"

ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות בירושלים ויו"ר ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך, מותח ביקורת חריפה על הניסיונות באקדמיה הישראלית להשתיק את קולותיהם של תומכי הרפורמה המשפטית, ומאשים: "סתימת הפיות של אנשי ימין היא חלק בלתי נפרד מן האקדמיה הישראלית, מן התקשורת הישראלית, ממערכת המשפט הישראלית ואף משוק התעסוקה הישראלי".

מלאך, ממארגני עצומת הפרופסורים בעד הרפורמה שפורסמה בחודש שעבר, גולל היום (חמישי) בפייסבוק את תחושותיו הקשות בעקבות אירועי החודשים האחרונים בישראל. להלן ציטוטים נרחבים מדבריו.

"ידיד שלי (לשעבר), פרופ' לסוציולוגיה מכובד מאוד, כתב לי לפני חמישה שבועות הודעת ווצאפ מטורפת על ההרס ש'אנחנו' גורמים למדינה. שום טריגר ספציפי אישי בינינו, רק עמדותיי שהספיקו כדי להעביר את השיח שלנו ללשון רבים. ניסיון כושל שלי להעביר את השיח לפסים ענייניים הוביל להודעה שהסתיימה במילים 'אתה לא אח שלי, אתה עכשיו אויב שלי'".

"תוך כדי ארגון עצומת 250 הפרופסורים תומכי הרפורמה, נתקלתי ברכבת של פרופסורים שהזדהו לגמרי עם התוכן אבל נמנעו מלהביע את דעתם בפומבי מחשש שזה ידפוק להם את הקידום בדרגה או את תקציבי המחקר. אין ספק שהשיא היה מכתב איום בוטה ומפורש לפגיעה בקידום, שקיבל פרופסור-חבר מתחום מדעי הטבע שחתם על המכתב, ממומחה מאוד בכיר בתת-התחום שלו. מי שמבין איך בנויה האקדמיה הקטנה בישראל יודע שכדאי שהחותם יחפש לעצמו מקצוע אחר".

"מכלכלן בכיר מאוד, בעל מספר חברות חשובות מאוד במשק הישראלי, שמעתי לפני מספר שבועות הערכות מתונות על פגיעת הרפורמה במשק הישראלי לאורך זמן. הוא נענה לבקשתי להיפגש עם שר האוצר של מדינת ישראל להצגת עמדתו והערכותיו המקצועיות, ואולם עד שלשכת השר יצרה איתו קשר הוא הביע סירוב. פניתי אליו בתמיהה, והוא הסביר שהמנכ"לים של החברות שלו הטילו וטו חריף על פגישה כזו על אף שברור היה לגמרי שמשמעותה לא הייתה תמיכה פוליטית או תמיכה ברפורמה. כשעומר מואב כותב על קונצנזוס בקרב הכלכלנים, זוהי הדרך שבה מייצרים אותו".

בהמשך הפוסט ציין מלאך כי נערך "מסע הסתה מתוזמן נגד פורום קהלת וחבריו, שכלל גם שלוש מתקפות פיזיות על המכון עצמו ועל ראשיו, כולל גם ניסיון להשתיק את חבריו מפעילות בפייסבוק. ידידי רן בר-יושפט, סמנכ"ל פורום קהלת, איש רב פעלים ונעים הליכות ביותר לכל הדעות, נחסם אתמול לשעה כתוצאה מתלונת שווא כזו, ולצערי אין זו תופעה חריגה. במסגרת פגישות ההידברות שיזם בית הנשיא יצא לי לאחרונה לשמוע ממנכ"לית פייסבוק-מטא ישראל, עדי סופר-תאני, על החששות הכנים שלה מעתיד זכויות האדם בישראל. הייתי שמח לשמוע ממנה גם על גבולות חופש הדיבור אותם החליטו בטובם נציגי פייסבוק ישראל להציב בפני המשתמשים".

"אירועי החודשיים האחרונים הסירו מליבי כל תמימות ביחס למכבסת המילים שעובדת כאן שעות נוספות, ולמרות שאינני חדש בגזרה הזו בהחלט נותר עוד מה להסיר. הזעם הקדוש של אנשי האקדמיה בישראל למען חופש הביטוי מתגלה שוב ושוב כמוגבל בהחלט לאזורים מסוימים בלבד. הנוסחה הקלאסית של הרברט מרכוזה על 'סובלנות דכאנית' לעומת 'סובלנות משחררת', שפירושה הפשוט הוא אידיאל סתימת הפיות של אנשי ימין, היא חלק בלתי נפרד מן האקדמיה הישראלית, מן התקשורת הישראלית, ממערכת המשפט הישראלית ואף משוק התעסוקה הישראלי, שרק לאחרונה כפה על עובדיו שביתה בלתי חוקית נגד הרפורמה – בניגוד לרצונם".

"כפייה, השתקה, הפחדה ואלימות מוטמעים היטב במסורת השמאל הפוליטי-העולמי וברעיון ה'דיקטטורה של הפרולטריון', כמו גם בחתירה הידועה ל'קולקטיביזם רעיוני' בשמאל הישראלי, שבכל דור ודור פושטים ולובשים צורה אך כמו עוף החול המיתולוגי מגיחים שוב ושוב במחזוריות קבועה. אין לי כל כוונה לצבוע את כל המוחים או את כל מתנגדי הרפורמה בצבעי האלימות הללו. אני מכיר היטב את שלל הגוונים השונים ואת המנעד הרחב של המוחים והמפגינים, שחלק ניכר מהם רחוק לחלוטין מהדברים שהוזכרו כאן. ואולם, לא יהיה זה נכון להדחיק בשל כך את המשמעות מרחיקת הלכת של הדוגמאות שהזכרתי, שנוהלו היטב על ידי גורמים מרכזיים מאוד בהובלת המחאה".

"כרגיל, בראשם, פרופ' אהרן ברק שמן היום הראשון הגדיר את הרפורמה כזהה ל'מהפכה של טנקים', ובכך הבהיר בדיוק לתומכיו, איך ומה צריך לעשות. האספסוף הנאור הבין מצוין את המסר", סיכם ד"ר מלאך.