אבא, מול גל אחד שאני שורדת – בכל השאר אני בוגדת

אני יודעת שאתה תמיד אוהב אותי,

גם עם כל המסכות שעוטפות את נשמתי.

סליחה, אבא.

על שאני קרה, מרוחקת.

לא לומדת לקח לניסיון הבא,

ושוב לעצמי "משחקת".

אבא, אתה אוהב?

גם כשאני מכסה את הלב...

לא נותנת לך להתקרב,

בחיי להתערב.

לפעמים נופלת,

הרבה נכשלת.

מתרסקת, כואבת.

ו---גם חוזרת.

עם תפילות של חצאי מילים,

לב מלא שברים.

מול ניסיונות כה איתנים,

צריכה לעמוד לבד, מול הגלים.

הסכמתי למסע,

אני יודעת.

מדדה בשביל,

פסיעה ועוד פסיעה.

ובין כל צעד, דומעת.

כל פעם מחדש בניסיון,

אני אותך מאכזבת.

מול גל אחד שבו אני שורדת,

בכל השאר, אני בוגדת.

בוגדת בך, באמון שבי נתת.

כי הרי בכל פעם, כשלי קשה,

אתה, בגאווה אומר למלאכים ש....

שאני ביתך האהובה,

ואני אעמוד בניסיון בגבורה.

ואז------

כשאני מפנה עורף,

נותנת לניסיון להפיל,

ליבי שורף...

אבל אתה, איך אתה מסוגל להכיל????

איך אתה יכול,

 לאהוב אותי למרות הכל?

גם כשאני פורקת מעט את העול,

לא נותנת לעצמי לגדול.

ככה אני, פעמים טובה,

פעמים פחות, הרבה פחות.

אבל אתה מקבל באהבה,

נותן לשברי הלב להתאחות.

כי תמיד, אבל תמיד.

בסוף הלב רוצה אליך.

גם כשאני במאבק מתמיד,

בורחת אליך, מפניך.

אבל איך, אבא, איך???

איך אני בכלל מסוגלת,

לעמוד מולך?

גם כשאני מתפללת,

תמיד הלב שלי איתך?!

והרי אתה ה', רואה באמת.

אז על מי אני עובדת?

כשאני מראה לכולם שאני באמת מכוונת.

סליחה אבא, על כל אותן תפילות,

שנאמרו רק בפה, טקסט כתוב.

אבל תראה את הדמעות,

שלפעמים נשלחות ואליך עולות.

כי הרי זה מה שבאמת חשוב.

יכולה להיות לי תפילה,

שבטעות, באמת בלי כוונה,

בקושי שמתי לב שהיא נאמרה.

אבל אבא תתעלם מהרע.

לפעמים בוקעות תפילות,

שבשום מקום לא כתובות.

סתם, דיבור של בת לאבא,

דיבור שמראה על קרבה, חיבה.

וגם סתם בבקשות,

שבמהלך היום נשלחות.

ממני למי שעליו אני נשענת,

ממני למי שעליו אני הכי סומכת!

וגם לפעמים קורה שאני עומדת,

שם, מול המראה.

טועה, ברע בוחרת,

לא יודעת מה תהיה התוצאה.

של סנטימטר אחד, קטן.

גם אז, זה רק בלבול של השטן.

גם כשאני בחוצפה מדברת,

בחוסר דרך ארץ מתנהגת.

גם אז, אבא.

גם אז אני אהובה??????

אני יודעת שכן, אבל היצר משקר.

מגיע, את הרע שבי מייקר.

ואז עולות בי מחשבות,

רעות, הורסות.

שאחרי הכל, יש לך עוד בנות.

טובות, צנועות, באמת צדיקות.

אז אולי------

אולי אפשר עלי לוותר,

הרי אני בכל מקרה לא אהיה יותר,

לא אהיה יותר צדיקה, צנועה וחסודה מהם.

אבל עדיין אני יקרה לך!!!

בדיוק כמוהם!!!!

איך יש לך מקום לכולם?

גם למי שרק עושה רע בעולם.

או, שאין כזה אדם,

שיש בו רק רע, פשוט הטוב קצת נעלם.

תודה אבא, תודה על האמון שנתתי לי,

בזכותך אני מכירה את הכוחות שבי....

אני יודעת שאתה דואג להכי טוב בשבילי.

אז, תודה לך אבא!

אוהבת הכי בעולם!!!

אני.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.