3 טעויות שעשית ואם לא קיפחת את נשמתך, הן רק יחשלו אותך. והפעם: "הי, ילדים, מי שתה את מיץ התפוזים?!"

1. אל תחליטו רק לפי מראה עיניים.

יש לנו, ברוך ה', היגיון בריא.

ובכל זאת, אנחנו הולכים שבי אחר מראה עיניים.

העוגה היפהפייה שניצבת לתפארה על כריכת ספר המתכונים, קוראת לנו לגשת אליה, להביט בה על דף הספר, להיכנס לנבכי נפשה ולאפות אותה ודווקא אותה.

היא מורכבת מ-5 קומות, מפוארת באופן מוחשי ביותר, עשויה מחומרים שאנחנו לא משתמשים בהם בכל יום, היא ייחודית ולא בנאלית, היא נראית מיליון דולר, היא תקצור את ההצלחה שלה ייחלנו.

אנחנו ניגשים בערגה ובסקרנות מהולה בשינוס מותניים אל מלאכת ההכנה. בדיוק עוגה כזו מתאים לנו להכין לכבוד שבת החתן של הגיסה המיוחדת.

כבר בתחילת העבודה מתברר לנו שהעסק לא פשוט. לא פשוט בכלל.

כבר התחלנו במצווה, ולכן אומרים לעצמנו: "גמור"! אבל הסיום לא קל, ואחרי שלש שעות במטבח מתברר שכלתנו לא נראית בכלל כפי שנראתה בחופתה, כלומר על כריכת הספר.

העוגות שמצולמות למגזיני אוכל, מצולמות באופן כזה שיעשה לנו חשק לקנות את הספר או את המגזין, וגם להכין את מה שמצולם בו. אלא מה? אף אחד לא מספר לנו שמה שיצא לא ייראה בדיוק אותו דבר.

מה לעשות?

פשוט, להפעיל גם את ההיגיון הבריא והמנוסה שלנו.

טעות: הולכים שבי אחרי המראה החיצוני.

2. אין מתחילים אלא אם כן מוכנים.

לא פעם מתחילים להכין עוגה לפי מתכון. בתחילה הכול נראה וורוד, אבל ההמשך, אוי לאותו המשך.

"ילדים, מישהו ראה את הקמח התופח? היו כמה חבילות כאלו בארון!".

מתברר שהבת הגדולה השתמשה בהם לעוגות שהכינה לשבת הארגון, ולא זכרה לקנות חדשים.

"רחלי, את יודעת איפה אבקת האפייה?".

מתברר שהיא השתמשה באחרונה.

"הי, שכחתי שנגמר הקקאו, אוף, איך זה קרה לי?".

"מי יכול ללכת לחנות לקנות...???".

עכשיו, באמצע הכנת המתכון, שבי וחכי שההוא ילך לחנות המכולת.

בסוף את הולכת בעצמך, אלא שכשאת חוזרת – כבר אין לך כוח וגם לא חשק להכין את העוגה שרצית כל כך להכין קודם. ובכלל, ליד חנות המכולת יש קונדיטוריה מצוינת, ואת קונה שם עוגה במקום העוגה שהתחלת להכין.

ומה עם הקצף שכבר הקצפת? נו-נו, שילקקו אותו ככה. בלאו הכי זה מה שהם הכי אוהבים בעוגות.

טעות: מתחילים להכין את המאכל בלי לבדוק אם יש מצרכים מתאימים בבית.

3. סדר, סדר תשכון!

רוצים להכין דבר מה לאכול? רוצים "להתלבש" על עוגה מעניינת?

לפני הכול סדרו את המטבח לכבוד המאורע, מאורע ההכנה.

יקומו החכמים ויאמרו: "לסדר קודם? שטות גמורה! והלא הכנת העוגה גורמת לאי סדר וללכלוך רבתי, אז למה לנקות ולסדר פעמיים? מדוע?".

אבל אני מתארת לעצמי שכולנו נפלנו בפח הזה.

מעדיפים שלא לסדר לפני, כדי שלא לסדר פעמיים, ואז, מה שקורה, שהבלגן לא מאפשר הכנה מהירה. הכף הגדולה בכיור, הקערה בכלל בחדר, כי הילד שם בה פופקורן והלך לאכול, אלא שצריך לזכור שהיא שם, כי על פי רוב היא באיזה מקום במטבח, דווקא.

המיקסר בכלל אצל השכנה, כי היא נתקעה בלי מיקסר אתמול,

ועוד אלף ואחד עיכובי דרך מייגעים.

רוצים להכין עוגה בכיף ובחווייתיות?

אל תתעצלו!

סדרו פעמיים! פעם לפני ופעם אחרי.

נקו פעמיים! פעם לפני ופעם אחרי.

בסופו של דבר תגלו שזו רק פעם אחת.

כי כשמנקים ומסדרים את הכול קודם, לא צריך לטרוח לאחר מכן.

הכול, אם משתדלים, נשאר כפי שהיה. רק צריך להחזיר למקום כמה מצרכים, ולנגב את השיש מעט מהקמח שדבק בו.

טעות: מתחילים להכין את העוגה על משטח מלוכלך.