סמוטריץ’ הציג את תקציב המדינה: "גדוש ברפורמות שטובות לאזרחי ישראל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ראשון) את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים בוועדת הכספים של הכנסת. בפתח הישיבה ציין סמוטריץ: "חוק ההסדרים הוא הגדול ביותר מאז קום המדינה והוא גדוש ברפורמות שטובות לאזרחי ישראל. היעד בתקציב הוא להמשיך את הצמיחה ונתוני המאקרו הכלכליים הטובים של ישראל. נטפל במחירי הדיור, ביוקר המחיה ובריכוזיות בשוק המזון".

"המשק הישראלי הוא משק חזק והוא נכנס טוב ויצא מהסערות הכלכליות העולמיות של השנים האחרונות. זה קרה בקורונה, וזה קורה גם עכשיו במשבר הכלכלי העולמי. אנחנו נכנסים טוב כמשק ישראלי למשבר הזה, ואני מאוד מקווה שכממשלה וכקואליציה נצליח לנווט טוב במים הסוערים האלה ונצליח לצאת מזה מהר".

בין היעדים העיקריים שהציג שר האוצר נמצא נושא יוקר המחיה. בהתייחסו לכך ציין כי "הצבנו לעצמנו להוריד את יוקר המחיה. כאיש ימין כלכלי אני רוצה מינימום התערבות בשוק אבל כשיש עיוותים בשוק, הממשלה צריכה להתערב ואנחנו עובדים על הסרת חסמים ורגולציה".

"הצעד הוא להביא תקציב מרוסן שיעזור לנו להיאבק באינפלציה, שהיא המס הקשה ביותר המוטל על האזרחים בכל העולם. הצורך להחזיר אותה לסביבתה הטבעית, זה השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים. עליית הריבית כואבת מאוד לכל אזרחי ישראל, אנחנו צריכים מצד אחד לראות איך אנחנו יכולים לסייע לאזרחים בהחזרים, אבל מצד שני לא לתדלק את האינפלציה כתוצאה מכסף זול".

מסגרת התקציב היא 484 מיליארד שקל ב-2023 ו-513 מיליארד שקל ב-2024. בתקציב יש התייחסות למנועי צמיחה, תשתית, הייטק ונושאים נוספים שמניעים את המשק הישראלי. פרק שלם, המוקדש לדיור, עוסק בהגדלת התחלות הבנייה לקצב של 70 אלף יחידות דיור בשנה בממוצע לצד הסרת חסמים שיובילו להורדת המחירים.

עוד בתקציב: צעדים למאבק בהון השחור, הורדת רמת המיסוי שתוביל ליותר השקעות, מאבק בפשיעה ובכלל זה הפשיעה הכלכלית ועוד.

שר האוצר התייחס בדבריו להודעתה של חברת דירוג האשראי מודי'ס בסוף השבוע על הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה: "אני לוקח את חוות הדעת ברצינות. זו לא דרמה גדולה. ב-2020 גם אז ירדה התחזית מחיובית ליציבה, זה עלה ב-2022. אין לי שום עניין להתנצח עם ממשלות קודמות, אמרתי שיש הרבה דברים טובים שעשו ממשלות קודמות, התפקיד שלנו להמשיך את הדברים הטובים ולתקן את מה שצריך".

"מי שקורא את חוות הדעת רואה את האמונה של האנליסטים בחסינותה של הכלכלה בישראל. יש את הווקטור החברתי כמשפיע, הם מזכירים גם את המחאה במשק והסרבנות, יש גם התייחסות לרפורמה עצמה. אני לא חושב שכלכלנים הם מומחים גדולים לנושא החוקתי. אם עלולה להיות פגיעה בכלכלה, ואני לא מאמין, זה בגלל כל מיני קמפיינים של שקרים לייצר אלמנט שלילי בכלכלה כתוצאה מזו. הרפורמה הזו תעשה טוב לכלכלה בהרבה מאוד היבטים. אני מעריך שהתחזית תחזור להיות טובה".

"האחריות לכלכלה הישראלית על כתפיי, אני לוקח אותה בכל הרצינות והאחריות, היא לא על כתפי מודי'ס ולא לא על כתפי הכלכלנים שאני שומע אותם. אני רגוע ושקט, ואומר לאזרחי ישראל: הכלכלה ישראלית חזקה, ובניהול נכון וברפורמות נכונות בכלכלה, וברפורמה נכונה במערכת המשפט – הכלכלה תתחזק".

סמוטריץ' פנה אל חברי הוועדה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, וביקש שהדיונים על התקציב יהיו לטובת האזרח ללא קשר לפוליטיקה: "בעניין התקציב לא צריכה להיות אופוזיציה וקואליציה, יכולים להיות ויכוחים על סעיפים, אבל ככל שהדיון יהיה מקצועי וענייני יותר, הוא יביא תוצאות טובות יותר. בסופו של דבר רפורמות חיוניות למדינת ישראל ולאזרחיה".