חשבתי שראיון עם אמיר חצרוני יהיה מפתיע ומרגש. אז חשבתי

יש לי איזו נאיביות בילט-אין, שלפעמים אפילו גובלת בטיפשות. אני אוהב להאמין באנשים, מעדיף תמיד לחשוב שאפשר לפתור כל דבר בהידברות (ביטוי שפתאום כולם אימצו בחודשים האחרונים. מקווה שזה יתבטא גם בחיפושי גוגל...). ולכן רציתי לחתום את צילומי העונה השלישית של "מסע בין נשמות" בערוץ הידברות עם המרואיין הכי לא צפוי בעולם, תרתי משמע: פרופ' אמיר חצרוני.

לפני הכל, ביקשתי ממפיקת הדיגיטל בהידברות לבדוק את השטח, והיא חזרה מופתעת, וקצת פחות סקפטית. היא אמרה בפירוש לחצרוני שאנחנו לא מכוונים לראיון מתריס, מרתיח, שלילי ואנטיפתי מצדו, כמיטב המסורת שלו, אלא דווקא מחפשים את המאחד והמחבר. הוא הביע נכונות, סיפר על אמו המנוחה שהביעה רגשות יהודיים כאלה ואחרים, והבטיח לא להרגיז יותר מדי. בהמשך המפיקה העלתה גם אותי לוועידה איתו. רציתי לוודא שלא אגיע לחינם מקריית שמונה כדי להתאכזב ולגנוז את הראיון. באותה שיחה חצרוני היה חביב למדי, מה שחיזק אצלי את ההערכה שבהופעות הבלהות התקשורתיות שלו הוא למעשה משחק דמות, והכל כדי לקבל במה וזמן שידור. לא נתפס לי שיהודי עם נשמה יהודית יכול לומר דברים מזעזעים כל כך, להפגין חוסר אכפתיות משווע לבני עמו, להעליב כל כך הרבה אנשים, והכל בשביל סתם חשיפה תקשורתית זולה.

המשימה שעמדה לנגד עיני הלכה והתגבשה: להוכיח ולהמחיש עד כמה בכל יהודי יש נשמה של, ובכן, יהודי. להראות עד כמה למרות כל החיצוניות וההתרסה, בסופו של דבר גם אמיר חצרוני הוא בעל נשמה. כולנו אומרים כל הזמן שיהודי הוא יהלום גם אם התלכלך וכו', וצריכים רק להוריד את הלכלוך כדי לראות את היופי. אז החכמה כאן, חשבתי, היא לא לעשות את זה עם מישהו שסתם תפס לי את החניה או דיבר אלי לא יפה, אלא דווקא עם מישהו שמגדיר את עצמו כעוכר ישראל, לא פחות.

***

זה לא התחיל טוב. בכניסה לשטח הענק המקיף את ביתו של חצרוני המתינו לנו שני כלבים עצבניים במיוחד. כשנכנסנו למקום, תוך שאנחנו מפצירים במארח לקשור את הכלבים למקום כלשהו, הבית הזכיר לי בחיצוניות שלו בית אחר, מפורסם, שחקוק בראשי עוד מהילדות. כיווצתי את מצחי, ואז האסימון נפל. זה אשכרה מזכיר את הטירה של גרגמל.

הראיון עצמו התנהל בנינוחות שקשה למצוא בראיונות אחרים של חצרוני. לזכותו יאמר שהוא היה אדיב מאוד, ואף הציע לנו מים בכוסות חד פעמיות (סירבנו בעדינות), אבל ככל שניסיתי להוציא ממנו נקודה יהודית – כך הוא נחסם ושלל כל דבר. הסברתי לו, אוף דה רקורד, שסתם ראיון יהיה שגרתי ולא מעניין במיוחד עבורו. אם הוא, אשף הפרובוקציות, רוצה שיתעניינו בראיון, רוצה כותרות – שיזרום איתנו, שיניח תפילין מול המצלמה (זה היה עוד לפני האקט הדומה של אהרון ברק בראיון ב"משפחה"), שיקבל ממני ספרי יהדות במתנה (הבאתי במיוחד מהבית), אולי אפילו שיתנצל על אמירות מכוערות שלו מהעבר. לצערי הוא סירב, וגם המשיך בניכור המפורסם שלו לעם ישראל, לארץ ישראל, אפילו למשפחתו. אמרתי לו שניכר שעבר ילדות לא פשוטה, אם הוא מתנכר כל כך למה שהוא עצמו, אבל הוא העדיף להתעלם ולחזור אל חיקו הקריר של הניכור והתיעוב העצמי. ניסיתי לחפור, לדוש, לחקור, למצוא את היהלום המפורסם. אני עדיין בטוח שהוא נמצא איפשהו שם, אבל לצערי לא הצלחתי לדלות אותו מהאוקיינוס הדלוח של האנטי וחוסר האכפתיות של חצרוני כלפי שורשיו ועמו. בחלקים מסוימים בראיון הטחתי בו: "פשוט בושה וחרפה שפרופסור בישראל לא יודע דברים שילדים בתלמוד תורה יודעים בכיתה א'", כשהפגין את בורותו. הוא משך בכתפיו והסביר שזה פשוט לא מעניין אותו. הוא הודה שמה שמעניין אותו זה בקשות לסלפי ברחוב, ולקבל פינה באחד הערוצים. זו מבחינתו התכלית, ואין בלתה. 

זה היה מאכזב. בכל זאת הגעתי מקריית שמונה (ומחירי הדלק עלו לאחרונה), אבל ברצינות: עדיין לא התייאשתי מחצרוני. זה הזכיר לי איך פעם נסעתי אל בועז מעודה, אחד הזמרים המבטיחים בישראל לפני כ-15 שנים, לראיון בעיתון חילוני. הייתי אז בעל תשובה טרי באורות, וניסיתי לדלות ממנו ציטוטים של אמונה. לא הצלחתי. הוא היה רחוק, קצת שטחי בעיני, והתאכזבתי מאוד. חמש שנים לאחר מכן כבר ראיינתי אותו לערוץ הידברות, כשהוא בעצמו בעל תשובה באורות, והזכרתי לו את המפגש הקודם. האם זה יקרה גם עם חצרוני? האמת היא שקשה יותר לדמיין את זה, אבל אם הקב"ה לא מוותר על אף יהודי, מי אני שאוותר.

נחזור לראיון. המראה של הצלמים המתוסכלים והמאוכזבים במהלך המפגש, ניבא את מה שחששתי שיקרה. "אתה צריך לגנוז את זה", הם אמרו לי באופן נחרץ. בהמשך גם בוועדה הרוחנית אמרו שאין תועלת בראיון, ואנשים רק יתקוממו מכך שנתנו לו במה. ניסיתי להצביע על הדברים המעניינים שהיו בראיון (ואכן היו), אבל בתוך לבי ידעתי: המשימה נכשלה, לפחות נכון לעכשיו. אולי בעתיד, בעזרת השם. אבל כרגע הראיון אמור להיגנז. חבל כל כך.

מצד שני, לפחות יצא מזה טור לעלון...