ברית הנישואין: מה הופך זוגיות לדבר חזק וקדוש כל כך?

בתוך כל העיסוק הנרחב של הפרשות שקראנו השבת, ונמשיך לקרוא גם בשבת הבאה, בכל הנוגע לענייני טומאה וטהרה סביב נגע הצרעת, מתוארת בקצרה המצווה שכל ישראל אדוקים בה, והיא מצוות ברית מילה, כדכתיב: "ביום השמיני ימול בשר עורלתו". אחת ההלכות המפורסמות בנוגע למצוות ברית מילה, היא שהיא דוחה שבת. כלומר, אם חל היום השמיני ללידה בשבת, מקיימים את ברית המילה אף על פי שזה כרוך בחילול שבת (להוציא מקרים חריגים שבהם לא מלים בשבת, אך אין כאן המקום להאריך). כלומר, אף על פי שהיה מקום לומר שאת המצווה החשובה הזו מקיימים, אבל לא בכל מחיר (במקרה הזה מחיר של חילול שבת) – באות התורה שבכתב ושבע"פ ומלמדות אותנו שעושים מה שצריך לעשות, מבלי להתחשב בכל מיני שיקולים, הגיוניים ככל שיהיו.

כלפי מה דברים אמורים? ברית הנישואין. מהי ברית הנישואין? זוגיות מורכבת משלשה נדבכים: הנדבך הראשון הוא הנדבך הגשמי הכולל את מציאת החן בין בני הזוג וכו'. מעליו ישנו הנדבך הרגשי, דהיינו האהבה בין בני הזוג. אבל הנדבך העיקרי והערכי ביותר הוא הנדבך שנקרא "ברית הנישואין", שהוא בעצם העוגן הרוחני שבנישואין.

כלומר, ברית בין שותפים (בעל ואישה) היא הרבה מעבר להסכם בין שותפים. בהסכם בין שותפים, אם אחד מהשותפים עבר על סעיף אחד בחוזה, בפרט אם זה קרה כמה פעמים – השותפות הזאת מתפרקת.

אבל כשכורתים ברית, אז בעקרון אנו מסכימים להתחייב לשותף שלנו גם אם הוא לא עומד בכל התנאים, וגם אם האינטרסים שלנו לא מתממשים (להוציא מקרים חריגים).

ברית הנישואין פירושה שאני לא מתחתן רק כדי לקבל מה שמגיע לי. אמנם גם בשביל זה, אך אני מתחתן בעיקר כדי לתת, ואמשיך לתת גם כשאני לא מקבל. למה? כי אני מבין את המשמעות של המילה ברית! 

מכאן ניתן להבין מה עומד מאחורי המושג לכרות ברית: הרי "לכרות" ו"ברית", לכאורה הן דבר והיפוכו: ברית היא חיבור, ולכרות זה ההיפך. אלא היסוד הוא שכדי להגיע לחיבור, צריך לתת מעצמי (בכל מה שנוגע לוויתור על נוחות שלי), וע"י כך שאדם נותן, הוא מגיע לחיבור, הוא מגיע להיות חלק מהמושג שנקרא ברית. מספיק שאחד מבני הזוג יתחיל, כי אז בן הזוג שמקבל ודאי ירגיש חובה, ובהמשך רצון, להעניק גם הוא לבן הזוג שלו.

ונסיים בדבריו הנפלאים של הרב דסלר (קונטרס החסד, כרך א' עמ' 38): ".. על כן, בהיותם נותנים השלמה זה לזה, יאהבו זה את זה, כאשר נתבאר כי הנותן יאהב. וזהו אשר באהבתם כל שאיפתם היא ליתן ולהשפיע נחת ועונג זה לזה... ואם כל אחד ידרוש מרעהו אשר ימלא את חובותיו אשר התחייב לו. האם אפשרית האהבה במצב כזה?... אבל הקשר הטוב בין איש ואשתו יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה. אז אהבתם לא תיפסק, וחייהם ימלאו אושר ונחת כל ימיהם אשר יחיו עלי אדמות". שנזכה.

לתיאום פגישת ייעוץ והזמנת סדנאות של הרב אליהו נקש, חייגו: 073-2221310