הלימוד היומי
הלימוד היומי: בזכות איזו מצוה הקב"ה מבטל גזירות, והאם חייבים לאכול דגים בשבת? (יום שישי, ז’ באייר)
גם אם אתם עסוקים ואין לכם רגע פנוי, הקצו מספר דקות ביום ללימוד היומי. שתפו את המשפחה והחברים.
- הידברות
- פורסם ז' אייר התשפ"ג
אתמול ספרנו 22 ימים לעומר, שהם שלושה שבועות ויום אחד
הציטוט היומי
"בשבת ויום-טוב אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאד.
וגם בדברים הנצרכים למאד תקצרו מאד, כי קדושת שבת גדולה מאד, "ובקושי התירו לומר שלום בשבת" (ירושלמי שבת, וכן בתוספת שבת דף קיג). ראה, בדיבור אחד כמה החמירו."
(אגרת הגר"א).
2 הלכות ביום, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
בזכות איזו מצוה הקב"ה מבטל גזירות?
כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמדה לעולם הבא, והאדם הלומד תורה ומלמדה לאחרים שכרו הרבה מאד, וזכות הרבים תלוי בו, אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.
מצות עשה ללמד את בנו תורה וכן חייב ללמד את בן בנו, והמלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה. כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה, הוא מבטלה בשבילו.
מאיזה גיל לחנך את הקטנים ללמוד תורה?
חייב אדם לחנך את בניו לתלמוד תורה משחר נעוריהם, ולכן משיתחיל התינוק לדבר, על אביו ללמדו את הפסוק: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ו"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", ואחר כך מלמדו פסוקים מכל התנ"ך, וירגיל אותו מילדותו לברך ברכות הנהנין וברכת אשר יצר, ולענות אמן על כל הברכות ששומע, ולא יניח אותו לישון עד שיקרא קריאת שמע לפני שישן.
פרשת אחרי מות-קדושים – דבר תורה קצר לשולחן השבת
"לא תשנא את אחיך בלבבך" (יט, יז)
מדוע כאן יש שימוש במילה "אחיך", לעומת ציוויים אחרים שבהם הלשון היא "רעך" או "עמיתך" – מדוע?
הרש"ר הירש מסביר:
“אף אם אחינו עשה לנו רעות רבות; גם אם בשוכחו את חובתו להתמסר לטובתנו אינו ראוי עוד לשם “רֵע; ואפילו אם בהתעלמו מזכויותינו הוא מאבד את הזכות להיות עמית – הוי אומר, שתהיינה לו זכויות שוות – אף על פי כן יש שם אחד שלעולם לא יאבד ממנו: הוא נשאר תמיד ‘אחינו’, שכן, כולנו בנים לה’; וכ’אחינו’, גם הוא ‘מאוחה’, מחובר באחווה לכולנו, דרך ה’.
אנו אחים, בני אב אחד, ולמען האב האחד הזה – הקורא לו עדיין ‘בנו’, ושומר לו מקום בביתו ובלבו – אסור לשנאה לעלות בלבנו”.
חיזוק לנשמה
הרב אליהו עמר - האם חייבים לאכול דגים בשבת?