חדשות בארץ
ח"כ סון הר מלך: "אויבינו לא לומדים מההיסטוריה. עם ישראל חי וקיים כנגד כל הסיכויים"
בנאום שנשאה בטקס לזכר נרצחי הטרור שנערך בבית העלמין בחיפה, סיפרה חברת הכנסת סון הר מלך כאלמנה שכולה: "השכול והמוות נקשו בנקישות עזות ואיומות בדלת של כל אחד ואחת מאיתנו בזמן אחר ובנסיבות אחרות, אבל דבר אחד מאחד את כולנו. כולנו מתאבלים על מי שנפלו תוך ההגנה על זכותו של העם היהודי לחיות בחירות במדינתו"
- הידברות
- פורסם ד' אייר התשפ"ג |עודכן
(רקע: shutterstock, צילום לימור סון הר מלך: יוסי אלוני / פלאש 90)
חברת הכנסת לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) השתתפה היום (רביעי) בטקס לזכר נרצחי הטרור שהתקיים בבית העלמין בחיפה. בנאומה בטקס שיתפה סון הר מלך את סיפורה האישי כאלמנה שכולה שנפצעה בפיגוע בו נרצח בעלה, שולי הר מלך הי"ד.
"משפחות יקרות", פתחה חברת הכנסת, "הנאום הזה יהיה קצת חריג מהסיבה שאני ניצבת כאן היום בפניכם לא רק כנציגת המדינה וכחברת כנסת, אלא גם כחלק מכם, משפחת השכול. משפחה אשר זר לא יבין את מכאוביה ואת צערה, ועם זאת משפחה עוצמתית ומלוכדת הנושאת את עצבונה בגבורה ובאמונה שאין כדוגמתה בכל העולם".
"בא' באלול תשס"ג, במהלך נסיעה משותפת, נתחלפו לי השמיים משמיים תכולים לאפור והנוף המדברי המרהיב הפך לצלמוות של זיכרון צורב, בזמן ובמקום בו הופיעה לפתע מתוך עיקול הדרך חוליית מחבלים ארורים ופתחה בצרורות אש לעבר רכבנו. שולי אישי האהוב נרצח במקום מכדור שפילח את ראשו, הרכב מתדרדר לתעלה בצד הדרך, מתנגש ומתהפך מעל לסלע ענק. פצועה ומדממת, נושאת בגופי את בתי העוברית בחודשי השישי, מצליחה להיחלץ מהרכב הבוער ועולה בחזרה לעבר הכביש. ושם - דממה איומה. כל שנותר לי הוא להתפלל מאין יבוא עזרי".
"לאחר זמן ממושך הנדמה כנצח מופיעים כוחות ההצלה, ומובילים אותי לבית החולים וכמעט מיד לחדר ניתוח. שם באותו היום נולדה בתי שרה, כשלוש שעות לאחר מותו של אביה".
"השכול והמוות נקשו בנקישות עזות ואיומות בדלת של כל אחד ואחת מאיתנו בזמן אחר ובנסיבות אחרות, אבל דבר אחד מאחד את כולנו. כולנו מתאבלים על מי שנפלו תוך ההגנה על זכותו של העם היהודי לחיות בחירות במדינתו. נהוג לחשוב כי יום הזיכרון הוא יום שבו עם ישראל מתייחד עם זכר יקיריו, מספר את חסרונם ומבכה את החיסרון בגעגוע שאין לו סוף. אך בנוסף לכך יום הזיכרון הוא גם יום של חשבון נפש, יום שבו אנו מתייצבים ומיישירים מבט אל מול יקירנו הגיבורים, אלו שבמותם ציוו לנו את החיים, ושואלים את עצמנו האם החיים שאנו חיים פה באמת מצדיקים את מותם. ביום הקדוש הזה אנו נדרשים להתבונן כיצד אנו לוקחים מהאור הייחודי של יקירנו וממשיכים להאיר אותו הלאה בעולם, להוסיף עוד טוב שנחסר ממנו".
"וישנו גם חשבון נפש לאומי", הוסיפה סון הר מלך, "מי אנו ולאן אנו הולכים ועל מה אנחנו באמת נלחמים. יש מי מאויבנו שמביט בנו וסבור שהמחלוקת הפנימית שקיימת כאן תחליש אותנו ושאולי רואה בשעתנו הקשה הזו שעת כושר יוצאת דופן לצאת ולפגוע בנו, ממש כמו המן הרשע בעת ההיא שחשב כי ישנו כאן עם מפורד ומפוזר ואולי זו העת להשמיד להרוג ולאבד".
"אז לכם, אויבינו, אני מבקשת למסור כי בעצם לא הבנתם כלום, חבל שלא הבטתם אחורה ולמדתם מההיסטוריה. עם ישראל חי וקיים כנגד כל הסיכויים. מיום היותנו לעם הוכחנו פעם אחר פעם כי ישנו כאן עם מאוחד אוהב וערב זה לזה, עם שיודע לנהל את המחלוקות שלו, עם שיודע לשאת משברים פנימיים ואף לצמוח ולהתעצם מהם, עם שיודע שכוחו באחדותו, וכשהוא נדרש לכך הוא יודע להתעלות מעל אי ההסכמות ולהתאחד סביב כל משימה".
"המחבלים הארורים המתועבים ביקשו להרוג כל מי שהוא יהודי, הם לא בדקו לפני כן אם הוא דתי או חילוני חרדי, שמאלני או ימני, הגדרת המשימה של האוייב הייתה למחות את הקיום של העם היהודי מעל פני הארץ. אנו, כחברה שמקדשת את החיים, לא מצליחים להבין שעומד מולנו אויב שמקדש את המוות, שמוחא כפיים למחבלים ושמעלה את הטרור על נס. פשוט לא מסוגלים להכיל זאת, זה לא חלק מסל הכלים הנפשיים שלנו".
"ביום הזה, יותר מכל אנו צריכים לזכור ולהזכיר למה אנו כל כך קשורים לארץ הזו ומדוע שילמנו עבורה את המחיר היקר מכל. יש כאן משהו מיוחד פה בחיפה - המקום היחידי בארץ בו יש חלקה מיוחדת עבור נפגעי פעולות האיבה. קבורים כאן חללים מפיגועים רבים, וביניהם מארבעת הפיגועים הגדולים של שנות האלפיים: פיגוע האוטבוס בקו 16 בחליסה בשנת 2001, פיגוע במסעדת 'מצה' בשנת 2002, פיגוע הדמים בקו 37 במרץ 2003, ופיגוע הדמים במסעדת מקסים באוקטובר 2003. בנוסף לכך נוכחים כאן היום משפחות של חללי פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף שאירע בשנת 1978, לצדם של חללי מלחמת לבנון השנייה והפיגועים בג'נין ובתל אביב, וכן בני משפחות של חללי חיפה מאירועים נוספים".
בסיום נאומה אמרה סון הר מלך: "אני עומדת כאן ומצדיעה לכולכם, שבחרתם מתוך גבורת הרוח שאין כדוגמתה להמשיך ולחיות. להמשיך להאמין ולהמשיך את האור הגדול של יקיריכם האהובים שאינם עוד איתנו. אתם אלו ששילמו את המחיר הכבד והנורא ביותר למען תקומת העם היהודי בארצו. מבקשת לשלוח לכל אחד ואחת מכם חיבוק גדול מלא באהבה והערכה אין קץ על הדרך הלא פשוטה שכולכם עוברים, ומתוך תפילה של 'ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונס יגון ואנחה'. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
"המחבלים ירו, הרכב התהפך, ואז – דממה": ח"כ לימור סון הר מלך על רגעי האימה
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>