חוק הגיוס: אז מה באמת החרדים רוצים לקבל?

חוק גיוס בני הישיבות. כמה דיונים, הכרעות וגם האשמות נשמעו סביבו במהלך השנים. בכל ממשלה הוא נידון מחדש, וגם הפעם הוא היה חלק מהמשא ומתן הקואליציוני.

כמו תמיד, הדיון אודותיו אינם מוכרעים ברגע אחד, אלא הם ממשיכים להתנהל עד לרגע האחרון ממש של העברת התקציב. גם עתה, כחודש לפני העברת תקציב הכנסת, עדיין מצויים הדיונים בעיצומם וטרם הוכרעו באופן ברור.

אז מדוע עלה החוק לכותרות דווקא עכשיו, אלו שינויים אמורים ככל הנראה לחול בו, ושאלת השאלות – מי ירוויח מהסיפור הזה, ומי יהיו המפסידים?

דיונים סביב השעון

בימים אלו, עם שובה של הכנסת מהפגרה, היא מתכנסת לצורך מטרה משותפת: העברת התקציב שחייבת להתבצע עד לסוף חודש מאי. אין זה פלא שאחד הנושאים הבוערים ביותר בישיבות המשותפות הוא חוק הגיוס. זאת מאחר שבמפלגות החרדיות התריעו כמה פעמים על כך שאם לא תהיה חקיקת חוק יסוד ברורה לגבי נתינת פטור ללומדי התורה, יחד עם פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב בחוק זה, הם לא יתמכו בתקציב. המשמעות היא שאם לא יהיה אישור, הכנסת תתפרק ונצא לבחירות נוספות. יחד עם זאת, בימים האחרונים נראה שביהדות התורה נוטים שלא להציב את חוק הגיוס כתנאי לתמיכה בתקציב. אמנם הם ממשיכים להתעקש על פטור גורף משירות לחרדים, אך לא מאיימים בפירוק הממשלה.

מה היה עד היום?

עד היום קיבלו תלמידי הישיבות פטור משירות חובה עד לגיל 26, בתנאי שהוכיחו את היותם תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", ואם משום מה הפסיקו ללמוד בישיבה, חל עליהם צו גיוס. תוקפו של חוק הגיוס הקיים עומד לפוג בקיץ הקרוב, וכעת נדרשת הכנסת להסדירו.

ומה מבקשות המפלגות החרדיות?

הדרישות בנוגע לחוק הגיוס מחולקות לשני נושאים: ראשית, המפלגות החרדיות מעוניינות בהעלאת גיל הפטור מהצבא, זאת מנגד להמלצתו של השר בצלאל סמוטריץ שהציע להוריד את גיל הפטור ל-21-22. המטרה של סמוטריץ כשר אוצר היא לעודד את יציאת הצעירים החרדיים לשוק העבודה והלימודים, ובכך לסייע מבחינה כלכלית למשק הישראלי. במפלגות החרדיות רואים זאת כאקט שעלול לגרום לתלמידי הישיבות לעזוב את הישיבות בגיל מוקדם ולצאת לעבוד, לכן מעדיפים שהגיל יישאר גבוה. בש"ס הזכירו את רצונם בגיל 26 כגיל הפטור (כפי שקיים כיום). עם זאת, בשלב זה מסתמן שגיל הפטור ככל הנראה ירד, אם כי לא ברור מהו הגיל המדויק שייקבע.

הנושא השני הוא העיקרי במשא ומתן, והוא מדבר על פטור גורף לתלמידי הישיבות, עם דגש על כך שיעדי הגיוס לא ייקבעו בחוק, אלא הממשלה תוכל לשנות אותם בהתאם לצורך, לזמן ולמצב. כך יהיה ניתן לאפשר באופן גורף לבחורי הישיבות לקבל פטור משירות בצה"ל.

המודל של צה"ל

מה אומרים על כך בצה"ל?

כפי שהוזכר לא פעם בעבר, בצה"ל לא באמת ערוכים לגייס מספר גבוה של חרדים, להתאים להם את התנאים הנדרשים מבחינת כשרות ושמירת מצוות ולטפל בהכשרתם. על רקע זה נראה שמלכתחילה בצה"ל לא יתנגדו להענקת הפטור, אך יחד עם זאת הם הציגו בשבועות האחרונים מודל שיאפשר בתמורה לפטור שיינתן לחרדים, לאפשר לחיילים המתגייסים לקבל זכויות יתר ביחס לעבר, כאשר ככל שזמן השירות שלהם יוארך כך דמי הקיום יהיו גבוהים יותר, ואף יגיעו לתגמול חודשי גבוה במידה ויישארו בצבא מעבר לפרק הזמן שייקבע לפי החוק. במפלגות החרדיות תומכים בכך, ומבחינתם ניתן להעביר את החוק על פי כזה מודל.

גם שר הביטחון יואב גלנט עדכן כי הוא יתמוך בהורדת גיל הפטור, אך הדגיש כי זה יהיה רק בתנאי שיינתנו מיליארדים לחיילים בסדיר ובמילואים, בהתאם למודל שהוצע.

ומי מתנגד לכך?

כמובן שיש למתווה מתנגדים. ח"כ אביגדור ליברמן טען: "הגיע הזמן לשוויון בנטל לכולם, בלי המצאה ובלי שום פטנט, כל צעיר בן 18 צריך להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. אין יותר פראיירים ולא יהיו יותר פראיירים".

וגם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התבטא: "זה סופו של צבא העם. רק הילדים שלנו יתגייסו לצבא, רק הילדים שלנו ייתנו שלוש שנים, ורק הם יסכנו את חייהם. מי שלא יתגייס יגדילו לו את הקצבאות, ורק הילדים שלנו יצטרכו להיות הפראיירים שעובדים ומשלמים מיסים. זה לא חוק גיוס, זו כניעה ללא תנאי להשתמטות ולסרבנות. זה ויתרו על ערכים שעליהם קמה מדינת ישראל".

ומה עומד לקרות?

בשלב זה עדיין לא ברור עד כמה יתעקשו המפלגות החרדיות כדי לקבל את מלוא דרישותיהן, האם זה יהיה גם במחיר של הפלת הממשלה, או שייאותו להתפשר. בעוד פחות מחודשיים צפוי לפוג תוקפו של החוק, ועד אז יהיו חייבים לקבל החלטה ברורה בנושא.