"הבנתי שזה ממש להפוך הורה לשכול וילד ליתום – כששניהם חיים"

פנינה יחזקאל-כחלון הייתה אז כבר די מנוסה בתחומה, כעו"ד לדיני משפחה, והאמת שגם כבר די מחוספסת. אבל הסיפור הזה שנתקלה בו היה בכל זאת סיפור שנגע בה עמוקות: באחד הימים קיבלה פנייה מגבר, אב לשלושה ילדים, גרוש מאשתו מספר שנים שבהן לדבריו הוא עובר גיהינום מתמשך, וביקש את עזרתה. לטענתו, אשתו מעלילה עליו שהוא נוהג באלימות כלפי הילדים, כדי להרחיק ביניהם, והוא ממש לא יכול לעמוד בצער שנגרם לו מהמרחק שנוצר מהילדים. "אחרי כל כך הרבה שנות ניסיון בתחום, אתה מפתח טביעת עין די טובה לאנשים", היא מתארת. "וכשהבטתי בו והקשבתי לסיפור שלו, משהו לא הסתדר לי, והרגשתי שאני חייבת לעזור לו. עם הזמן, גיליתי כמה אני צודקת. הבנתי שהוא בכלל ראוי לתואר 'אב השנה'".

הדרך מכאן לא הייתה קצרה, אבל לבסוף חפותו הוכחה מעל לכל ספק, לאחר ששנים רבות עבר בעצמו התעללות מצד אשתו, יחד עם הילדים, וגם הוצאת שם רע שהייתה שקרית לחלוטין. כאן החל גם המפגש האישי המשמעותי הראשון שלה מקרוב עם סיפור נפוץ, שמתרחש לא פעם בין הורים וילדים, ובפרט בקרב זוגות גרושים: הסיפור של ניכור הורי.

(צילום: shutterstock)

מה זה בעצם ניכור הורי, חוץ מזה שזו תופעה שאנחנו שומעים עליה לא מעט בשנים האחרונות?

"מדובר בתופעה שמתרחשת כשאחד ההורים, בעיקר בין הורים גרושים, מחליט 'לנכס' לעצמו את הילדים ומרחיק את ההורה השני מחייהם. זה יכול להיות כלפי ילד אחד מסוים, או כולם, מתוך רצון לבודד או להרחיק הורה אחר באמצעים שונים: זה יכול להיות באמצעי הסתה, אפילו בדרכי נועם כביכול, שהן סוג של מניפולציה בעצם.

"למשל מקרה של הורים גרושים, שפתאום יש איזה טיול או אטרקציה אצל אחד מהם, שהוא רוצה שהילד ישתתף בה, אבל הוא בעצם מונע מהילד לקיים את הסדרי השהות אצל ההורה האחר במתכונת שנקבעה. ואם ההורה שכנגד מתעקש לקיים את ההסדרים כפי שנקבעו – ההורה השני משתמש בזה כדי להסית את הילד נגדו, ולספר לו שההורה האחר מבקש לחסוך ממנו את העונג שבטיול. זו דוגמה לאחד המקרים הקלים. יש פעמים שמסיתים את הילד כנגד ההורה השני בדברים חמורים הרבה יותר, שהם כמובן ברוב המקרים חסרי שחר לחלוטין.

(צילום: shutterstock)

למה זה קורה בעצם?

"לפעמים הסיבות לכך יכולות להיות שנאה, קנאה, לפעמים ההורה השני מתחתן למשל ויש קנאה. לעיתים יש שיקולים של הרחקה או הסתה מטעמי דת למשל, שצד אחד משנה את אורח חייו – גם במקרים של יציאה בשאלה וגם במקרים של חזרה בתשובה – וזה בא מתוך רצון לכאורה להגן על הילד. במקרים כאלה, הורים נלחמים ב'מלחמת דת', ואז כל האמצעים מוצדקים וכשרים למטרה. עם הזמן, למדתי שמדובר בתופעה מאוד רווחת במשפחות, ואפילו במשפחות הכי טובות, ולגמרי חוצת מגזרים".

הנושא של ניכור הורי, לבד מהיותו גורם למתחים וכעס בין ההורים, עלול לגרום לנזק לא פשוט גם, ואולי אפילו בעיקר, לנפשו של הילד. "חשוב להבין שעצם זה שכבר מרחיקים את הילד מאחד ההורים ומסיתים אותו – זו כשלעצמה כבר פגיעה עמוקה בנפשו של הילד", מסבירה יחזקאל-כחלון. "יוצרים כאן יתמות של ילד מהורה חי, והופכים את ההורה להורה שכול בחייו. לפעמים עד כדי מצב שהילד כבר לא מזמין את ההורה המנוכר אפילו לחתונה שלו, כאילו הוא מת ממש... ולפעמים אפילו בדור שני של נתק, שלא מזמינים אותו אפילו לברית של הנכד והוא לא זוכה להכיר אותם בכלל. מאוד עצוב.

"היו לי מקרים שהורה אחד ניסה לנכר כנגד ההורה השני, וזה הצליח במשך כמה שנים והילדים היו איתו. אבל אחרי כמה שנים, כשהילדים הבינו שמה שסיפרו להם זה שקר והבינו מה האמת, הם פשוט ניתקו את הקשר עם ההורה המסית.

"החינוך הזה לחוסר כיבוד הורים, לקנאה ולזלזול – פוגע גם בילד שמרגיש שחלק ממנו פגום, כי ההורה שלו פגום. הילד משליך את זה באופן ישיר על עצמו. הילד גם לומד שנאה, של הקרוב לו מכל – איזה השלכות זה יכול לייצר על המידות שלו ועל עיצוב האישיות שלו. אם ילד שונא את ההורה שלו, בלי קשר להלכה, שילד מחויב בכיבוד הורים יש כאן הכרת הטוב ונימוס. איזה ילד אנחנו מגדלים כאן? איזה ערכים ואישיות יהיו לו? ויותר מזה, לפעמים זה 'מתהפך' דווקא על ההורה המנכר, שלימד אותו לשנוא – כי המידה טבועה בילד. זה יכול להשפיע עלינו עוד יותר בגדול, כחברה מתוקנת, שמסתובבים בינינו ילדים שיגדלו לאנשים שמעצבים את החברה".

איך מרגיש הורה מנוכר?

"אין דבר יותר נורא מהורה שמאבד את הילד שלו, הוא ממש כמו הורה שכול. לפעמים הורה לא מסוגל לשאת את זה ומרגיש שטוב מותו מחייו, ויש הורים שנכנסים ממש לדיכאונות קשים. היה מקרה לא מזמן של התאבדות של אבא שהרחיקו ממנו את הילדים שלו ולא יכל לשאת את הצער ואת האשמות השווא שהופנו נגדו, והוא לא היחיד. בממוצע, יש 200 גברים שמתאבדים מדי שנה, ורובם היו בתהליכי גירושין".

"הרגשתי שהנושא הזה הוא בנפשי"

וממחשבה – למעשה: בשנת 2014 ייסדה לראשונה עו"ד יחזקאל-כחלון את הוועדה לטיפול בניכור הורי ותלונות שווא בלשכת עורכי הדין. "ראיתי בשטח את העוול שנגרם: גם תלונות שווא וגם ניכור הורי הן שתי עוולות שלא ניתנות לתפיסה, זה משהו מאוד קשה עם השפעה רוחבית ארוכת טווח, גם עלינו כחברה וגם על הילדים בישראל. אני רואה בזה ניסיון חמור לחבל בקשר הכי בסיסי שילד זקוק לו: הקשר החם והתומך של שני ההורים שלו, והניסיון לצייר אחד מהם כדמות פוגעת, באופן שקרי לחלוטין – הכל כדי להגיע לנתק, ואז עוד יותר להסית כנגד ההורה המנוכר. לבוא ולהגיד לילד 'אבא שלך לא רוצה אותך', להטמיע בו שנאה וכעס ודברים מאוד קשים. הרבה פעמים אנחנו רואים כאקט נקמתי שמגישים תלונות שווא. זה דבר איום ונורא שהרגשתי שאני צריכה לפעול נגדו במלוא החומרה, גם כאדם, וגם כעו"ד שנושא המשפחה ממש בנפשו".

האם התופעה של ניכור הורי שייכת רק במקרי גירושין?

"לא, לפעמים יש הורים נשואים שמסיתים את הילד כנגד ההורה השני, בשעה שהם נשואים ויש להם סכסוכים ביניהם. מערבים את הילד, מדברים בגנות ההורה השני ומסיתים לאו דווקא בגירושין. ויותר מזה, יש גם ניכור כלפי משפחה: למשל אמא או אבא שלא אוהבים את סבא או סבתא – ומרחיקים מהם את הילדים, זה אמנם לא ניכור הורי אבל הפעולה היא אותה פעולה".

(צילום: shutterstock)

איך את יודעת לזהות כשמדובר בתלונות שווא?

"אנחנו לא עוסקים בנבואה, אבל את רואה אנשים ומצרפים נתונים. היה מקרה שהגיע אליי, שאישה התלוננה על גבר שהיכה אותה, שבאותו הזמן התברר שהוא היה בכלל במשטרה בגלל שגנבו לו את האוטו והשוטרים יכלו להעיד על זה. העדות כמובן נפסלה, והבינו שיש פה המצאות. בעבר, החוק קבע שאישה שחזרה בה מעדותה לא נקטו נגדה הליכים פליליים – אבל זה סעיף שהתבטל. היום יכולים לנקוט נגדה בצעדים חוקיים".

יחד עם זאת, היא גם מסייגת את דבריה בדגש חשוב. "כמובן שיש גם מקרים אמיתיים שהורה באמת פוגע בילדים. כשמדובר בפגיעות אובייקטיביות, כמו אלימות מילולית או פיזית, הן גם אמורות להיבדק באמצעות אנשי מקצוע רלוונטיים. חשוב לזכור שלא כל דבר מוגדר פגיעה. הורה שצריך הדרכה, עזרה או טיפול – זה לא אומר שהוא הורה פוגעני. או אם הורה למשל מנסה לקרב את הילד לדת – זו לא פגיעה. ברור שלא מדברים על מקרים כאלה, אלא בשיקולים צדדיים אחרים שהם טובת ההורה השני".

כאמא בעצמך, לא קשה לך להיות חשופה למקרים קשים כל כך בתוך המשפחה?

"בוודאי, לפעמים העבודה שלנו לא פשוטה ויש פה נשמות של ילדים טהורים שנפגעים, אבל בכל מקצוע יש את האתגר שלו. אפשר לשאול את אותו הדבר על רופא שמטפל באנשים ורואה המון סבל. אני רואה בעבודה שלי שליחות. אני מאוד מקווה ומתפללת תמיד להיות שליחה לדברים טובים, ולעשות את מלאכתי נאמנה. אם אני יכולה לעשות שלום בית, אני תמיד אשתדל לעשות את זה – והיה זה שכרי. ואם לא, אני מאמינה שאפשר להביא אנשים לסיים חיי נישואין בצורה טובה. ולפעמים, כשאין ברירה, אנחנו לא ששים אליי קרב, אבל כשצריך להציל עשוק מיד עושקו, זו גם מצווה".

איך את, כעו"ד, מתמודדת במקרים של ניכור הורי?

"אני מאוד בעד שהורים יקבלו הדרכה מאנשי מקצוע שמומחים לעניין הזה, ואני מפנה. מעבר לזה, יש כל מיני סעדים שניתן לבקש בבתי המשפט, כמו אם הורה מבטל מפגשים של הילדים עם ההורה השני, כדי לחדש את הקשר במקרים קיצוניים, או למנוע סרבנות קשר. במקרים מאוד קיצוניים אומרים שיכולים לראות בהורה המנכר כהורה מזיק, ולהפקיע את המשמורת מההורה המסית להורה המוסת, כדי שיחודש הקשר בצורה מיטבית".

אם במקרה גם אתם נתקלים בנושא הכאוב הזה, או מכירים מי שכן, ושואלים את עצמכם איך אפשר לצאת מהסרט הרע הזה – תדעו שיש מה לעשות. "קודם כל, אם רואים בעיה בקשר שלכם עם הילדים, כדאי לטפל בזה מיד – הזמן הוא קריטי בעניין הזה. ככל שהוא חולף – כך הנזקים הם משמעותיים יותר. בנוסף, לא להסס לפנות למטפלים להדרכת הורים, במיוחד בתחום הזה, וכמובן לא להסס לפנות לבית המשפט במהירות האפשרית לקבל סעדים וסיוע אם אתם לא מצליחים לעצור את זה לבד באופן מיידי.

"אני גם רוצה לפנות מכאן להורים ולהגיד שאם אתם חושבים לעשות דבר כזה ולנהוג בניכור הורי, לא משנה מאיזו סיבה, תחשבו על ההשלכות של צעד כזה ועל הפגיעה העמוקה בנפשו של הילד שלכם. הורה שמבין באמת מה המשמעות של צעד כזה, ובאמת אוהב את הילדים שלו, ישאיר אותם מחוץ לתמונה ולא יעשה דבר כזה, לא משנה מה".

עו"ד פנינה יחזקאל-כחלון מתמחה בדיני משפחה ובגישור. היא תתארח בקרוב בפרק מיוחד בתוכניתה של מורן קורס, "לא מובן מאליו", לריאיון אישי שיוקדש לנושא ניכור הורי.