"אחרי 15 שנות עקרות הוא הודיע: ’נולד לנו בן, בזכות הצדיק’"

האלפים הרבים שפוקדים את ציונו של רבי יהודה בר עילאי בכל שנה מחדש ביום ההילולא שלו (י"ד אייר) ולאחר מכן בל"ג בעומר, מתקשים להאמין לכך שהמקום הרחב והמרווח הזה היה עד לפני כ-30 שנה מקום קטן ומוזנח, שהגישה אליו הייתה קשה מאוד.

"באותן שנים כמעט לא היו כאלו שהגיעו להתפלל במקום", מספר דוד אפזנר מהמועצה הדתית בצפת. "אנשים היו צריכים לעבור בשדות עם קוצים ומהמורות, אבל זה לא מנע מהרב מרדכי אליהו והרב מוצפי לספר רבות על רבי יהודה בר עילאי בשיעורים שמסרו, ואף להגיע למקום למרות הקושי וחוסר הנוחות. הרב מרדכי אליהו ראה עניין רב בקידום שיפוצו של הציון והוא תמיד שאף שהמקום הזה ייבנה. אני זוכר את הימים שבהם הוא היה חוזר ואומר לנו: 'לא ייתכן שיהיה תנא גדול כל כך, מתלמידי רבי עקיבא, שלא יהיה לו בניין מפואר או ציון גדול שיוכלו להגיע להתפלל בו'. הרב אליהו גם פנה לבנו הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, וביקש ממנו באופן אישי לדאוג לכך שיוקם מתחם ראוי ושהדרכים יונגשו".

(צילום: יעקב אפללו)

התפילות מתקבלות

מי שהוביל באופן מעשי להקמת הציון הוא יהודי שירד מנכסיו בחו"ל והגיע כדי לבקש ברכה ועצה מהרב מרדכי אליהו. "הרב שלח אותו אל הציון של רבי יהודה בר עילאי והמליץ לו להתפלל שם מעומק הלב, ובאמת כך היה", מספר אפזנר. "בתוך זמן קצר התקבלו תפילותיו והוא שב להיות בעל נכסים, אפילו יותר מכפי שהיה קודם. הרב אליהו אמר לו: 'אל תשכח להכיר טובה', ואותו יהודי היה זה שהכריז על תחילת השיפוצים במקום, שהתחילו לפני כ-30 שנה והפכו את המתחם לאתר גדול ומכובד. במשך השנים היו גם אנשים טובים שהוסיפו עוד כהנה וכהנה, כך שכיום נעים ומכובד מאוד להתפלל במקום".

אפזנר עוצר לרגע, ומבקש לספר מעט על רבי יהודה בר עילאי: "מדובר באחד התנאים שמופיעים הכי הרבה בגמרא, במשנה ובספר הזוהר. הוא מקושר מאוד לארץ ישראל, וידוע שבתקופתו של האר"י, כשהיו מתפללים על גזירות רעות בארץ ישראל, נהגו לרדת לקברו של רבי יהודה בר עילאי, למרות הקושי הפיזי, ולהתפלל אצלו תפילה מיוחדת שהיא למעשה חיבור שהוא חיבר בשם 'ארץ הקדושה יקרה חמודה'. האר"י מתאר בכתביו כיצד הם היו יורדים ומתפללים בקברו של בר עילאי שהערבים לא יגרשו אותם מהארץ, ואף ציין כי התפללו דווקא אצלו כיוון שהוא 'היה המוקד המקושר לארץ ישראל'. בכלל, במשך כל השנים היו מקובלי צפת מגיעים להתפלל בקברו, כי הכירו בגדולתו הרבה".

(צילום: יעקב אפללו)

כמי שמגיע לציון באופן קבוע, מציין אפזנר כי הוא שומע לעתים קרובות על ניסים גדולים וישועות של אנשים שהגיעו להתפלל במקום. "אני פוגש אנשים שמספרים לי על מקרים מופלאים שהתרחשו אחרי שהתפללו כאן, הריונות ולידות, רפואה, פרנסה ועוד הרבה ניסים, בזכות הצדיק ובזכות התפילות הרבות. יש גם מקרה שריגש אותי במיוחד - אחד העובדים בבית העלמין בצפת הודיע לי פעם: 'מחר אני חייב לעבוד בציון של רבי יהודה בר עילאי'. אמרתי לו שאני זקוק לו דווקא בבית העלמין, אבל הוא התעקש: 'אני חייב'. הבנתי שזה חשוב לו, ולכן אפשרתי לו להגיע לעבוד באותו יום באתר של הציון. קצת פחות משנה לאחר מכן נולד לו בן בכור אחרי 15 שנות ציפייה, וכשהוא בישר לי על כך הוא הזכיר לי: 'זוכר את היום שבו התעקשתי להגיע לציון? באותו יום עברנו טיפול חשוב מאוד, אחרי שכל הרופאים התייאשו. בזכותך הגעתי לרבי יהודה בר עילאי ובקעתי שערי שמיים, וברוך ה' התפילות נענו והישועה הגיעה. זה היה מרגש עד דמעות".

כמו בן שפוגש את אבא

ככל שחולפות השנים ניתן לראות את המודעות הגבוהה שיש לאנשים לקברו של רבי יהודה בר עילאי, ורבים הם אלו שפוקדים אותו, לאורך כל ימות השנה, ובעיקר בערבי ראש חודש.

"כבר לפני 450 שנה, בתקופתו של האר"י הקדוש היו כאלו שנהגו להגיע מידי ערב ראש חודש כדי להתפלל במקום ולקרוא את הפיוט 'ארץ הקדושה'", מספר אפזנר, "בשנים האחרונות היו כאלו שהחזירו את המסורת הזו ואכן מידי ערב ראש חודש באים המונים להתפלל על הציון, וכן גם בשני תאריכים נוספים – בל"ג בעומר וביום ההילולא של רבי יהודה בר עילאי שחל בי"ד אייר.

"במשך שנים נהג הרב מרדכי אליהו להגיע בקביעות בל"ג בעומר ולערוך במקום טקס גדול, כאשר בין היתר מקיימים אירועי 'חלאק'ה' לילדים בני שלוש וכן לבחורים שמבקשים לגזוז את הקוקו ולחבוש כיפה. לאחר מכן היו ממשיכים בשיירה ארוכה לקברו של הרשב"י במירון. כיום הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, ממשיך במסורת של אביו, ובכל שנה בתאריך הזה מתקיימים במקום ניגונים וריקודים והרבה שמחה. תמיד נראים כאן מחזות מרגשים מאוד".

ההילולא עם הרב מרדכי אליהו זצ''ל

ביקשנו מהרב שמואל אליהו לספר לקוראי 'הידברות' על מעלתה של הילולת הצדיקים, והוא הגיב כך: "מעלת הילולת הצדיקים היא בכך שאדם מתחבר לשורשיו. כמו עץ המחובר לשורש, המחובר למעיינות המים בתחתית האדמה, כך העץ פורח וכך גם אנחנו כשמתחברים לשורשים שלנו, חיים את החיים בעומק גדול יותר ובהבנה גדולה יותר, יודעים מאין באנו - אז גם יודעים לאן אנחנו הולכים. זה הדבר המאוד משמעותי בחיבור לצדיקים, שהם שורש יהדותנו ותורתנו, השורש של העבר וגם של העתיד. בהתחברות זו, כשבאים להילולת הצדיקים, מתחברים גם למידות המיוחדת של כל צדיק, ולכל צדיק יש את המעלות שלו".

ומה מיוחד ברבי יהודה בר עלאי?

"המיוחד שבו הוא שהוא חי בתקופת החורבן, אבל הוא הבין כמו רבי עקיבא שהיה הרב שלו, להיכן עם ישראל צועד. לכן תמיד הייתה לו שמחה כמו לרבי לעקיבא. חכמינו אמרו עליו שפניו היו מאירות, למרות שתנאי החיים שלו ושל כל בני דורו היו קשים מאוד.

"רבי יהודה בר עלאי עמד אז בתקופת החורבן והצליח לראות בכל דבר את הטוב שבו. אפילו כשהוא הסתכל על הרומאים, הוא התמקד בצד החיובי שבהתנהגות שלהם. אולי זה נשמע לא טוב, אבל זה מבט שאיתו אפשר להצליח, כי כשמסתכלים על הטוב יש לך כוח להמשיך ולשרוד גם בתנאים קשים כמו שהם שרדו וכמו שחכמינו אמרו על כל בני דורו.

"עוד מיוחד היה בו, שבכל המחלוקות או ברובן הגדול של המחלוקות, ההלכה הייתה כמותו. אמרו עליו חכמים שהוא נקרא 'ראש המדברים בכל מקום', ואחת הסיבות היא שהוא מופיע יותר מכל התנאים בזוהר, במדרש ובגמרא. זה דבר מאוד משמעותי עליו".

ומדוע חשוב להגיע פיזית להילולה ולא להסתפק בללמוד את תורתו מרחוק?

"מגיעים פיזית להילולה ולא מסתפקים בלימוד מרחוק, כי אנחנו רוצים את החיבור הפיזי שלנו לצדיק, מעדיפים שלא להסתפק רק בחיבור הרוחני, אלא ממש להרגיש קרובים. כמו שאדם רוצה לראות את הבן שלו ולא רק לדעת מרחוק שבנו קיים, או רק להתכתב אתו. הקירבה היא מחברת, וגם פה אנחנו ממש רוצים להיות קרובים כי אנחנו אוהבים את הצדיקים, זה לא רק עניין תיאורטי אלא משהו פיזי ממש".