הלימוד היומי: במה זוכה הלומד תורה, ומה שכרו של מי שמזדרז לקיים מצוות? (יום ראשון, כ"ג באייר)

אתמול ספרנו 38 ימים לעומר, שהם חמישה שבועות ושלושה ימים

הציטוט היומי

“ועיקר לאהוב איש את רעהו בכל דבר, ובעוונות הרבים ע”י שנאה באים כמה עוונות, כי אין מוכיח לרעהו, וייתן שמחה בלבו בראותו חברו עובר עבירה. שמח בחלקו, כי הוא אינו עובר.

ובזה יש שטות גדולה… כי כל ישראל איש אחד וגוף אחד, ואם כן הייתכן שישמח אבר אחד על חברו- ‘אני צדיק ואתה רשע’? אם כן, מה יועיל אם אני אין מגלח זקני בתער וחברי מגלח, הרי אני חצי מגולח וחצי אינו מגולח, וכן הכל”.

(רבי יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, ב, יב)

2 הלכות ביום, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

על מה יקפיד בתפילת שחרית לאחר שהיה ער כל הלילה?

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל, בני, היו קוראים פרשת עשרת הדברות בכל שנה ושנה בחג השבועות, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה". באותו יום של מתן תורה, מתעוררת אותה הארה קדושה של המעמד הנשגב והנורא של אבותינו בהר סיני, ולכן יזהר מאוד בשעת קריאת התורה שלא תחטפנו שינה.

יתגבר כארי שלא יתנמנם בשעת קריאת שמע ותפילה, ויצא שכרו בהפסדו. ולכן אם הוא עייף מאוד, ינוח מעט לפני התפילה, כדי שיתפלל כהוגן.

מי שלומד תורה – מה שכרו?

מכיוון שמעלת הלומד תורה היא למעלה מכל, וכן שכרו של הלומד תורה עצום ונשגב למעלה מכל המצוות, כמו שאמרו בתלמוד ירושלמי: "אפילו כל מצוותיה של תורה, אינן שוות לדבר אחד מן התורה", ועל שכרו נאמר בנביא ישעיה (סד ג): "עין לא ראתה אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו", ועל אחת כמה וכמה כשאדם זוכה ללמוד בשעה שאין הרבה לומדים.

כל שכן אם הוא מתאמץ ללמוד בשעה שקשה לו, שאמרו חז"ל (אבות פ"ה מכ"ב): "לפום צערא אגרא", דהיינו כגודל התאמצותו בלימוד התורה ועשיית המצוות, כן גודל שכרו. אמרו חז"ל (אבות דרבי נתן פ"ג מ"ו) : "טוב לו לאדם לימוד תורה אחד שלא בריווח, ממאה בריווח", ואם לומד בשמחה, כתב בספר "אורחות צדיקים" ששכרו פי אלף ידות מהלומד שלא בשמחה, ובפרט אם לומד בשבת ויום טוב, שאמרו בתלמוד ירושלמי: "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל, אלא לעסוק בהם בתורה", נמצא ששכרו פי כמה וכמה.

חיזוק לנשמה

הרב שניר גואטה - מה שכרו של מי שמזדרז לקיים מצוות?