פרשת בהר-בחוקותי: בשביל מה צריך לעבוד קשה כל כך?!

רש"י על הפסוק הראשון בפרשה מלמד אותנו את אחד היסודות החשובים ביותר בחיים.

אומר רש"י: אם בחוקותי תלכו – "שתהיו עמלים  בתורה". כלומר, ההבטחה שהקב"ה מבטיח לנו בפרשה, כל השפע שדרוש לאדם, כדי לקיים את עצמו בעולם הזה, הכל בא דרך מה? דרך עמל התורה.

נשאלת השאלה: לכאורה העמל הוא האמצעי, זו לא המטרה. לדוגמא, אמא שעמלה וטרחה להכין אוכל לבני המשפחה ובסוף האוכל נשרף. מה הועיל כל העמל שלה? מבאר בעל חידושי הרי"ם, שאומרת הגמרא (מסכת עבודה זרה ה, ב'): "תנא דבי אליהו, לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי". כלומר התורה דורשת מאיתנו, שבלימוד התורה נהיה כשור לעול וכחמור למשא. כלפי מה דברים אמורים? אדם רותם את השור למחרשה ויוצאים לדרך, השור הולך והולך והולך, ומגיע עד גבול השדה. האדם מסובב אותו ודוחק בו לשוב על עקבותיו לחרוש את התלם שליד, וחוזר חלילה. השור מתעייף, והוא לא מבין למה כל הזמן צריך ללכת הלוך ושוב לריק?! היבול נקצר ונערם והוכנס לשקים, וכעת צריך להכניס את כל השקים לאסם. החמור מתבקש להגיע אל השדה, מערימים עליו שני שקים, והוא מוליך אותם לאסם. פורקים מעליו, ולהפתעתו הוא נשלח שוב להביא עוד שקים מהשדה לאסם. החמור לא מבין, מה זה משנה איפה השקים נמצאים? למה לעבוד לחינם?! אלא השור לא יודע שבהליכתו על השדה הוא חורש את האדמה ומכשיר אותה לקבל את הזרעים שינבטו ויצמחו, והחמור לא מבין שאת התבואה צריך להעביר מהשדה דווקא אל האסם.         

אומר בעל חידושי הרי"ם: "לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי". כלומר אתה את שלך עשה, ואל תייגע את עצמך במחשבות למה צריך ללמוד שוב ושוב, למה צריך להתפלל עוד פעם ועוד פעם. תהיה כמו השור והחמור. אבל בעוד שהשור והחמור מתייגעים בלי לדעת מה המטרה, אתה תדע שאתה מתייגע עם מטרה נעלה שאין כדוגמתה. אז נכון שלא תמיד קל, נכון שלעיתים אפילו קשה, אבל כשיש משמעות – הכל נראה אחרת. אתה לא יודע מה מעשה קטן שלך, שלא תמיד אתה רואה את התועלת המיידית ממנו, מה הוא יכול לעשות.

אם ניקח את זה אלינו, לעמל התמידי של חתירה לשלום בית וחינוך ילדים על כל המשתמע מכך – קל מאוד לחדול מהמאמצים בטענה שאנו נותנים הרבה מעצמנו אבל לא רואים תוצאות. אז בהנחה שאנו פועלים נכון, חשוב לדעת שהתוצאות בנושאים אלו בדרך כלל מגיעות עם הזמן. קשר זוגי וקשר עם הילדים הם דברים שנבנים לאט לאט, נדבך אחר נדבך. אין ספק שההשקעה משתלמת, שהפירות יגיעו, אך לשם כך חובה עלינו לזכור תמיד שלכל מאמץ שלנו יש השפעה, גם אם לא רואים זאת מיד. אז כשיש קושי, זכרו: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.