"אבל זה האוכל של אמא!" - מה עושים כשגם הילדים רוצים?

כתבת באחד מהמאמרים שלך שכשאמא אוכלת מאכל כל שהוא, היא לא צריכה לכבד את הילדים שלה, ואין עם זה בעיה. רציתי לשאול, אני לא צריכה להיות דוגמא אישית לילד? אם הייתה חברה לידי, ודאי שהייתי מציעה לה. במה הם שונים? אולי עדיף לאכול כשהילדים לא רואים אותי? האם זה נכון?

דווקא כיוון שהילדים שלך קרובים אליך, ולא זרים ורחוקים כמו חברות ומי שמסביב, אין פה עניין של הרגשת מחויבות לכבד ולתת גם להם, מהסיבה הפשוטה שהילדים שלך הם לא כמוך. אם את משתווה אליהם, למה שיקשיבו לך וישמעו בקולך?

ילדים צריכים לדעת שהורים הם ההורים, ואני לא כמו אבא ואמא. מה שמותר להם – לא מותר לי, וכדומה. וזו הסיבה שבגללה ילד מרגיש בטוח ורגוע: יש לו הורה שמגן עליו, שחזק ממנו.

אם ההורה שווה כמוהו, הילד מרגיש מצוקה גדולה (וזה יכול להתבטא בכל מיני תחומים, לאו דווקא בעניין של אוכל...).

מובן שאם התפיסה שלי כהורה היא בטוחה, שאני אמא, ומותר לי, ואני יכולה לאכול או לעשות כל דבר אחר – זה מה שמשודר לילד, והוא מבין שאין לו בכלל מה להשוות את עצמו להורה. מניסיוני נוכחתי לראות שכאשר הורה לא בטוח בכך, באופן אוטומטי הילדים מרגישים בנוח להשוות את עצמם להורים, ואף לשאול בחוצפה "למה את כן?", או "למה את אוכלת ממתק לא בשבת, ואנחנו לא?".

כאשר לילד ברור שהורים הם הורים, והם לא כמוהו, הוא יקבל אותם ואת מאמר פיהם כמובן מאליו, וגם יציית לדבריהם מתוך כבוד, ולא יתמרמר כאילו מתנהגים איתו באי צדק... כאשר יהיה כבוד הדדי, השאלה לעיל כבר לא תהיה רלוונטית עבורך, וודאי שלא יהיה צורך או מחשבה לאכול או לעשות דברים אחרים בהיחבא. (יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית, מנחת הורים מומחית למשמעת וסמכות בשיטת אימהות מודעת)

* * *

אני לא מצליחה להתמיד בשום עבודה. אני עובדת תקופה קצרה, מפסיקה, ושוב מתגייסת לעבודה נוספת, בחוסר רצון, לתקופה קצרה נוספת. האם יש משהו שיכול לעזור לי להתמיד בעבודה?

משהו בעבודה מעורר אצלך התנגדות, כאב ו/או רצון לברוח. התחלת עבודה חדשה מעוררת אולי אשליה ששם זה לא יקרה, אך אם בתוכנו יש התנגדות לעבוד, מכל סיבה שתהיה, זה לא יחזיק מעמד. עלינו לבדוק: מה מעוררת אצלי העבודה? יתכן שאת מרגישה מנוצלת, מושפלת לעבוד תחת בוס, מפחדת מביקורת, מאוימת משליטה, זקוקה לשחרור וחופש וכדומה. יתכן כי המפגש עם רגשות אלו יוצר אצלך רצון לבריחה וכך כובל אותך, ומפריע לך להתקדם בחיים. לרוב, תחושות אלו יעלו גם בתחומים משמעותיים אחרים בחייך. אני ממליצה לך לקבל עזרה, להרגיע את הקושי שמתעורר כתוצאה מהעבודה. על ידי כך תוכלי, בקלות רבה יותר, ליצור הפרדה בין המציאות לבין החוויה שמתעוררת, ולהגיב בצורה נכונה בתוך הסיטואציה בה את נמצאת. (אביה לין, מטפלת רגשית בשיטת נתיב הא'-ב', מומחית לריפוי מערכות יחסים)