זוגיות ושלום בית
הכי כיף להיות מסכן! אבל מה זה נותן לך?
תחושת העונג ותחושת הקיום שמתקבלת דרך המסכנות היא תחושה מזויפת, ואין בה ערך אמיתי, ממש כמו ג'אנק פוד, שממלא את הגוף ואין בו ערך
- חנה דיין
- פורסם כ"ו אייר התשפ"ג |עודכן
(איור: shutterstock)
"נמאס לי מכל החיים האלה. אני היחידה שאיכפת לה מהבלגן בבית הזה, אני היחידה שצריכה לטפל בבעיות של אמא שלי כאילו אין כאן עוד אחים... הכל עלי, הכל! וכולם ממשיכים להעמיס עלי עוד ועוד…", התלוננה רונית.
"את פשוט אוהבת להתלונן. עד שכבר יצאנו לחופש, את התלוננת למה דווקא המלון הזה ולא השני. אפילו בקניות, כשאני קונה לך מיונז, את אומרת שחבל שלא קניתי את המיונז השני", החזיר לה איתן.
"לא אתה פשוט לא ייאמן... תאמין לי, הייתי צריכה לברוח ביום שפגשתי אותך! איך לא ראיתי כמה אתה אטום וחסר רגישות?", השיבה.
"הכל בגלל שגרנו ביחידה של ההורים שלך! הם הכניסו לך שטויות לראש. אם היית מקשיבה לי והיינו גרים רחוק מהם, הכל היה נראה אחרת! אפילו הילדים היו יוצאים ממושמעים ומוצלחים יותר", הסביר איתן.
"כל התודעה הזאת שאתם חיים בה, היא תודעה שאני קוראת לה 'ג'אנק פוד'".
"ג'אנק פוד?!".
"ג'אנק פוד זה מאכל טעים שמספק אנרגיה מהירה לגוף. אבל לא רק שהוא לא מזין את הגוף, אלא הוא גם מזיק לו. לעומת זאת, אוכל מזין הוא אוכל שמספק ערכים תזונתיים גבוהים לגוף ובונה אותו, אבל דורש יותר מאמץ להכין אותו".
"אז מה בעצם הג'אנק פוד שלנו?", שאל איתן.
"תודעת קורבן. תחושת מסכנות.
"מה רע בתחושת המסכנות הזאת? היא מסתירה את הערך האמיתי שלכם. אתם מסתובבים בתחושה שלא קיבלתם מה שמגיע לכם, שמגיע לכם להיות במקום אחר בחייכם. הדבר הזה יוצר חסרון אמיתי פנימי בנפש ובאופן שבו חווים את המציאות, וככה אנחנו מפספסים הזדמנויות אמיתיות".
"אם זה מזיק ורע לנו כל כך, למה אנחנו מאמצים אותה מהר כל כך?", שאל איתן.
"בתחושת המסכנות יש כיף גדול. כשאתה קורבן, אתה מקבל קיום דרך הסיפור שלך. אתה מספר לאנשים: אתה שומע מה קרה לי? איזה מסכן אני? כמה אני עצוב? ככה אתה במרכז, האגו מתענג על זה, ומשלמים על זה מחיר נורא".
"למה נורא?", שאלה רונית.
"תחושת מסכנות לא מאפשרת צמיחה והשפעה בעולם. היא מסתירה את הכוחות האמיתיים שיש בך, והתחושה היא שכל המציאות נגדך.
"דבר נוסף, המסכנות מאפשרת לך לא לקחת אחריות על החיים שלך. אם את לא אחראית, וכל המציאות הסלילה אותך לתוך העולם המסכן שלך, הרבה יותר קל לך. אבל באמת זה דבר רע! כי הקב"ה רוצה שנהיה בעלי בחירה, ובן אדם שלא לוקח אחריות על החיים שלו, ונמצא בתודעת מסכנות – בעצם מכריז על זה שהוא לא בעל בחירה. כשאנחנו הופכים להיות בעלי בחירה, אנחנו מאמצים תודעה של שפע, תודעה שיש לנו ערך גדול להביא לעולם הזה.
"בתוך הזוגיות, כשאתם נמצאים בתוך תודעת מסכנות, אתם לא מביאים את ההשפעה והערך האמיתי שלכם לקשר, כי אתם מסתובבים בתחושה שבקשר אחר אולי היה לכם טוב יותר. אתם לא שמים באמת את כל הכוחות שלכם בקשר".
"איך אנחנו אמורים לדעת אם אנחנו בתודעה של מסכנות?", שאלה.
"יש כמה דרכים לבדוק אם אתם מסתובבים בבית בתחושה של מסכנות או של בעלי השפעה: אם אתם מסתובבים עם תחושה של תלונות פנימיות כלפי המציאות שלכם (גם אם אתם לא משתפים את זה בדיבור); אם אין לכם תשוקה גדולה מאוד לעשייה בבית ובקשר הזוגי, זה לא בוער בכם ואתם רוצים לתת ולהעניק מעצמכם לבית ולקשר.
"כשאני בעלת בחירה, אני מתחברת לתוך תודעה של השפעה. אני לא קורבן, אני מגלה בתוך המציאות המורכבת שלי את תחושת הקיום והמשמעות האמיתית שלי בתוך מציאות חיי".
"איך מגיעים לתודעה כזו? זה נשמע לי כמעט בלתי אפשרי", שאלה רונית.
"שלב ראשון: הבנה שתחושת העונג ותחושת הקיום שמתקבלת דרך המסכנות היא תחושה מזויפת, ואין בה ערך אמיתי (ממש כמו ג'אנק פוד, שממלא את הגוף ואין בו ערך).
"שלב שני: לבחור. להחליט. המשמעות של בחירה היא שאני מוכנה לוותר על כל התענוג המהיר הזה שאני מקבלת מהמסכנות, ולהתרכז במשהו הרבה יותר גבוה, שדרוש מאמץ והקרבה.
"שלב שלישי: לחזק את תובנת ההשפעה הזו, ולהתמקד בכל היתרונות שלה. להתמקד ביתרונות הגדולים שיש בתוך המציאות שלי ממש עכשיו, בבן או בת הזוג שהקב"ה זיווג לי, בילדים שיש לי וכו'.
"כשנעשה את העבודה הזאת, נוכל להתקדם, להשתפר, ליצור מתוך מנוחת נפש. נוכל לזהות כל הזמן איפה אנחנו משפיעים בבית שלנו, איפה יש לנו הזדמנויות של צמיחה?
"צריך לעבוד בזה ולהתמיד עד שזה יהפוך להיות טבע שני שלנו במקום הבריחה הקלה לתודעת המסכנות".
בהשראת ההרצאה המרתקת של ד"ר יחיאל הררי.
חנה דיין hanna.tipul@gmail.com
לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן