בכל בית יש זבובים וגם פרפרים. על מי אתה בוחר להסתכל?

לפני כמה שבועות הרציתי ביד בנימין ביום עיון שאורגן ע"י אחד מארגוני החסד הגדולים בפני אנשים שעוסקים בעזרה וטיפול במבוגרים במצב סיעודי. כדרכם של אנשים, גם הפעם היו שניגשו אלי לאחר ההרצאה וביקשו לספר, לשתף ולשאול. אחד מהם ליווה אותי החוצה עד הרכב ממש. הוא היה אברך צעיר, ונראה מוצלח ומאושר, אך כשפתח את פיו כל התמונה השתנתה. וכך הוא אמר לי: "הרב, תראה, אתה מספר מה שעברת ואנשים מתפעלים מההתמודדויות שלך ומקבלים כוח, אבל אומר לך את האמת, זו לא חוכמה להתמודד כשיש לך אמא גדולה, חזקה ותומכת. לי לא הייתה אמא כזאת, איך רצו שאתמודד? כלומר", הוא מיהר לסייג את עצמו, "הייתה לי אמא, והיא חיה עד היום, אבל אי אפשר לומר שהיא הייתה 'אמא'. היא לא הייתה אמא ולי לא הייתה ילדות. אני לא זוכר אפילו פעם אחת שקיבלתי ממנה מילה טובה או לטיפה, לא זוכר פעם אחת שהרגשתי שהיא אהבה אותי. מה אומר לך, הרב מרגלית, התמודדת עם קשיים רבים, ואני, כלפי חוץ לא התמודדתי כמעט עם שום דבר, אבל לו היו שואלים אותי – הייתי מוכן להתחלף איתך! כן, שווה לעבור ילדות רצופת קשיים, אם רק יש לך אמא".

הבטתי בו בהלם מעוצמת הדברים, כאבתי את כאבו והצטערתי מאוד בשבילו. אכן, לא קל לגדול עם אמא שלא נותנת מעט אהבת אם. כשהוא סיים לשפוך את לבו וראיתי שהקרקע בשלה, אמרתי לו: "שמע, ידידי, בכל בית יש זבובים ויש גם פרפרים. הזבובים תמיד מחפשים את הזבל, הפצע והזוהמה, ומתמקדים בהם, והפרפרים מחפשים את הפרחים והצוף, ומתמקדים בהם. בכל בית ישנם גם קשיים וגם דברים יפים וטובים, ההחלטה היא שלך, במה להתמקד. אתה יכול להיות זבוב ולבלות את כל החיים שלך בתוך הזוהמה, ואתה יכול לבחור להיות פרפר ולהתעופף בין פרחים. הבחירה בידך. שמע, ידידי, היתה לך אכן ילדות לא פשוטה. אבל היו לך מן הסתם גם הרבה דברים טובים. מה שאתה עושה כעת – זה נורא. אתה הורס את כל חייך כדי להתבוסס באותה לטיפה שלא קיבלת מאמא. אני לא אומר שזה קל, ילד צריך לקבל חום ולטיפות, אבל אני בהחלט אומר לך שזו בחירה שלך במה להתמקד. אתה גם יכול לבחור להתמקד במה שכן קיבלת, ואותו להגדיל".

"רבי אהרן, ככה אתה אומר לי?! חשבתי שלפחות אתה תבין אותי!", התיז האיש בזעם.

"אני דווקא מבין אותך מאוד, אבל גם מזמין אותך לקחת אחריות. במקום לחשוב כמה אתה מסכן ואומלל - עליך להבין שמה שהיה היה, עברת מציאות קשה, אבל אסור לך להמשיך להיות תקוע בזה כל חייך. תרים ראש ותסתכל קדימה. מגיע לאשתך בעל שמח ובריא בנפשו, מגיע לילדים שלך אבא חם ותומך שנעים להיות בחברתו, תבין שאתה מחריב בהתנהגותך את החיים שלך עצמך ואת חייהם של כל הסובבים אותך!".

אני לא יודע מהו סופו של הסיפור, אבל אני יודע שכל אחד מאתנו, אם רק יחליט להרים ראש ולראות את הטוב שיש לו – ובכל מצב יש גם הרבה טוב – יוכל להתקדם. הכל תלוי בנו ובנקודת המבט שלנו.

ולכם, הורים יקרים, אני רוצה לומר: ראו עד כמה האושר והעתיד של הדורות הבאים תלויים ביחס שלכם אל הנשמות הרגישות שבורא עולם הפקיד בידכם. תנו להם אהבה וחום כדי שיגדלו ויצמחו בריאים וחסונים בנפשם כשאיפתכם הטהורה, בעזרת ה'.