מתכון וסיפור: אז למה אנחנו מכינים חמישה סוגי פיצות לשישה ילדים?

הכל התחיל כשבתי הגדולה, היום בת 16, הגיעה לגיל 3. בביקור שגרתי במרפאה, הרופאה הביטה בילדה החיוורת עם הבטן הנפוחה שעמדה מול עיניה, ומיד הבינה במה מדובר. כך נשלחנו לבדיקת צליאק, שלא הותירה ספקות. מני אז הצטרפה למטבחנו פיצה נוספת - ללא גלוטן. אי שם בפרה-היסטוריה של לפני 13 שנים התחלנו את נסיון הבצק שלנו עם עמילן תירס נוראי. התוצאה היתה דיקט חונק בטעם חול, אבל פיצה היא פיצה, והקטנה, שראתה בעיקר רוטב אדום עם גבינה צהובה מעל - אכלה בשמחה. מאוחר יותר הגיעו שלל נסיונות - מקמח תפוחי אדמה, קמח טפיוקה, קמח אורז מלא, קמח אורז לבן, קמח חומוס, ושלל שילובים ביניהם. השוס היה כשגילינו שאפשר לקנות ריבוע פיצה קטן מוכן, וזאת רק במחיר של 30 שקלים. עם הזמן התרגלנו - כל דבר ללא גלוטן עולה פי 5 ממחיר המקבילה הגלוטנית בשוק. שנים אחר כך, הגיעו קמחים איכותיים בהרבה, כשהשיא הופיע לפני שנתיים - קמח חיטה ללא גלוטן (נס בפני עצמו). אבל נחזור רגע לימים עברו -  בהם התפתחויות חדשות הסעירו את ביתנו. 

זה קרה כאשר הבן שלנו, השלישי במספר במשפחה, החל לפתח תופעות לא נעימות במערכת העיכול. עשינו בדיקת דם, הגענו עד לבדיקה פנימית של המעי - ולא, צליאק לא עמד על הפרק. תקופה ארוכה עוד ניסינו להבין מה עובר על מערכת העיכול הקטנה של הילד, עד שיום אחד שמעתי מישהי שמספרת על כך שהיא רגישה לחיטה, רק חיטה. אי שם, בפרה-היסטוריה של לפני 10 שנים, עוד לא נשמעו דברים כאלה. רופא הגסטרו הבהיר לנו שאין לו דרך לבדוק את הנושא, ולנו לא נותרה ברירה אלא לפעול בשיטת ניסוי וטעיה. בהמלצת מאבחן טבעי הורדנו חיטה וחלב, וראה זה פלא - הילד הפסיק לסבול. פה הצטרפה לביתנו פיצה חדשה - ללא גלוטן, אבל גם ללא חלב פרה. חיפוש מעמיק אחר תחליף לגבינה צהובה מסורתית, נמצא במקבילה איכותית במיוחד שלה - גאודה עיזים. כך הצטרפה לביתנו פיצה חדשה - ללא גלוטן-עיזים. רק 160 ש"ח לקילו גבינה, בקטנה.

בשלב זה מי בכלל העז לחשוב על משהו חלבי נוסף לשבועות. עוגת גבינה? מכילה גבינה בכמויות, איפה אנחנו ואיפה תקציב העיזים לעניין. פשטידות? פסטה מוקרמת? אסורות או לצליאקית או לרגיש לחלב. אז נצמדנו לפיצה, לפחות את זה אפשר לעשות. אלא שבזאת לא הסתיים הסיפור. 

אחרי שני אלו, החלו שתי בנות נוספות לסבול מכאבי בטן. ניסוי ביתי מהיר הבהיר כי חלב פרה כבר לא בא להן בטוב. כך נוצרה אצלנו פיצה נוספת: גלוטן-עיזים. בעלי ובת אחת בלבד נותרו עם פיצת הגלוטן-פרה.

ארבעה סוגים כבר היו לנו אז, מה עוד יכול להיות? עברו כמה שנים, והפעם הבעיה הגיעה אליי. עם הזמן, איבדתי לחלוטין את יכולת עיכול הלקטוז. שני הבנים הקטנים שלי, שנולדו אחר כך, ירשו את התופעה. כך הגענו לסוג הפיצה החמישי במספר - גלוטן-גבינת סויה. האמת היא שבני הצעיר מעדיף פשוט בצק ללא גבינה, כך שרק אני זוכה לאכול את התענוג הצרוף הקרוי גבינה, זכר לחורבן. 

עד כאן סדר פיצות. אבל מה עם עוגת גבינה? אחרי הכל - שבועות, חייבים, אי אפשר. אז גם כאן מצאנו פתרון, מחולק ל… תספרו לבד. מדובר בעוגה הפשוטה ביותר - ביסקוויטים ופודינג. כל פס ממנה מקבל ביסקוויטים עם גלוטן או ללא, וחלב מותאם: פרה, עיזים או שיבולת שועל. כל שנותר לי לומר הוא שחג שבועות הוא בהחלט חג שמח אצלנו, אם מתכוננים אליו הרבה הרבה קודם.

ועכשיו למתכון של פיצה נטולת גלוטן. החומרים פשוטים, אבל אופן ההכנה - הוא כבר עניין. כאן אקדים ואומר שרוב ככל הבצקים ללא גלוטן שהכנתי לאורך השנים, מעולם לא תפחו בצורה טובה. הבצק תמיד נשאר דחוס ולא אוורירי, ואני לא הצלחתי לפענח את הסיבה. רק בתקופה האחרונה, עלתה אמא שלי, ה' יברך אותה, על טריק מדהים, שהופך את הבצק לאוורירי במיוחד. מאז אנחנו חוגגים - יש לצליאקית שלנו לחם כמעט אמיתי.

מתכון מושלם לפיצה ללא גלוטן

רכיבים:

לבצק:

חצי קילו קמח (אני משתמשת במולינו כחול, שברכתו "המוציא")

3 כפות סוכר

כף שמרים יבשים

כף מלח

400-450 מ"ל מים חמימים (2 ורבע כוסות מדידה)

5 כפות שמן

לרוטב:

240 גרם רסק עגבניות 

שליש-חצי כוס מים

3 כפות שמן זית

כף שטוחה אורגנו

כפית שום גבישי

חצי כפית מלח

פלפל שחור

לפיזור מעל:

גבינה צהובה בשפע

תוספות לבחירתכם: זיתים, בצל, תירס ועוד.

אופן ההכנה

בקערה, מערבבים שמרים, סוכר ו-2 כוסות מים חמימים. מחכים כ-5 דקות, עד שהשמרים תוססים. שלב זה הוא הכרחי לתפיחה טובה, ושם טמון כל סוד האווריריות של הבצק. מוסיפים קמח, מערבבים ונותנים לעיסה לנוח עוד כמה דקות. מוסיפים מלח, שמן ועוד רבע כוס מים ולשים עד לעיסה אחידה.

מניחים לבצק לתפוח לפחות שעה.

מכינים עיגולי פיצה, מתפיחים כרבע שעה. מערבבים את כל רכיבי הרוטב ומורחים בנדיבות. מפזרים גבינה צהובה ותוספות מעל. אופים בתנור בחום של 180 מעלות למשך 20 דקות.

אגב, נראה שיש גרוע יותר מחמישה סוגי פיצות לשישה ילדים. השכנים שלנו - רגישים גם הם, אוכלים בשרי כל החג, רחמנא ליצלן.