בריאות ותזונה
לחיות עם טרשת נפוצה: כל מה שרציתם לדעת
לרגל יום המודעות למחלה, ניצלנו את ההזדמנות לספר מהי המחלה שפוגעת בעיקר בצעירים, ממה היא נגרמת ומהם דרכי הטיפול
- ד"ר מיכאל אושרוב
- פורסם י' סיון התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת עצבים המרכזית, המתאפיינת במוקדי דלקת במח ובחוט השדרה. לאורך הזמן, המוקדים המופיעים במיקומים שונים ותפוצה שונה במוח וחוט השדרה - ומכאן גם מקור השם, גורמים לפגיעה במעטפת העצבית (המיאלין )ובהמשך גם בשלוחות העצב עצמן ומביאים לפגיעה תפקודית. לרוב, המחלה מאובחנת בגילאי 20-40 , אך יכולה להיות מאובחנת בגילאים יותר צעירים או יותר מבוגרים. שכיחות המחלה כפולה בקרב נשים.
בכ-85% מהמקרים מהלך המחלה הוא התקפי, כאשר אחרי התקף ישנה הפוגה. הסימנים של המחלה הינם מגוונים ולרוב קשורים למיקום הפגיעה. הסימנים יכולים להיות שונים מהתקף להתקף וממטופל למטופל. בין הסימנים הבולטים ניתן למנות טשטוש או כפל ראייה, אי יציבות וחוסר שיווי משקל , נימול והפרעה בתחושה חולשת גפיים והפרעה בקואורדינציה. עם התקדמות המחלה לרוב ישנה הופעה של תופעות נלוות כגון עייפות ותשישות, פגיעה בשליטה על השתן ופגיעה בתפקוד מיני. כמו כן, ניתן לראות ירידה בזיכרון והאטה בתפקודים הקוגניטיביים ושינויים במצב הרוח. בכ-15% מהמקרים המחלה תתבטא בסימנים מתקדמים מההתחלה ללא הפוגות, לרוב נראה ירידה תפקודית קשה יותר שעיקרה פגיעה מוטורית, הולכת ומתקדמת בהדרגה.
ממה נגרמת המחלה?
הסיבות להופעת טרשת נפוצה עדיין לא ברורות, אך המחקרים מראים שישנו קשר לגורמים גנטיים וסביבתיים. נמצא כי בין הגורמים הסביבתיים ישנו קשר בין חוסר בויטמין D (חשיפה מועטה לשמש) ולעישון בקרב חולים וכן, חשיפה לוירוס EBV הגורם למחלת הנשיקה מעלה את הסיכון לחלות במחלה. מבחינה גנטית אנחנו מודעים כיום ליותר מ- 250 גנים שונים שקשורים בצורה זו או אחרת לטרשת נפוצה , אך באותה נשימה חשוב להדגיש שאין מדובר במחלה תורשתית.
אבחון וטיפול בשלב מוקדם הוא חיוני ביותר
האבחון של טרשת נפוצה הינו מורכב היות שישנם תסמינים מגוונים שמופיעים בפיזור, לבד, ביחד ולתקופות מוגבלות. הכלל המנחה לאבחון טרשת נפוצה הוא עדות למעורבות יותר מאזור אחד של מערכת עצבים המרכזית האבחון נעשה על ידי מענה על קריטריונים התואמים את המאפיינים ההתקפיים של המחלה. מטופל המגיע עם חשד לטרשת נפוצה עובר בדיקת MRI של המוח וחוט השדרה ולעיתים גם ניקור מותני הבוחן יצירה של נוגדנים בתוך מערכת העצבים המרכזית. על סמך הבדיקות הללו ותשאול קליני אנו מבססים את האבחנה שלנו וכך, כבר בתחילת המחלה אפשר להתחיל בטיפול ולסייע למטופלים בצורה משמעותית.
חשוב להדגיש כי תהליך האבחון וקבלת טיפול בשלב מוקדם הוא חיוני ביותר. היות שסימני המחלה מגוונים המחלה פועלת בצורת התקפים, משמע, כל התקף עשוי לגרום להחמרה במצב הפיזי והקוגניטיבי. התחלה מוקדמת ככל האפשר תורמת לשימור נפח המוח, מפחיתה את כמות ההתקפים, כמות הנגעים הדלקתיים וכתוצאה מכך, ניתן לשמר את יכולת הניידות, קוגניציה , תפקודים נוספים ובסופו של דבר למנוע או להפחית בצורה משמעותית את הנכות הפוטנציאלית כתוצאה מהמחלה.
דרכי הטיפול במחלה
ישנם מגוון טיפולים תרופתיים המוגדרים כמשני מהלך מחלה, טיפולים בתסמינים וטיפולים תומכים נוספים, כאשר המטרה היא שכל מטופל יקבל את כל המעטפת הטיפולית הנדרשת. בעת התקף חדש ובהתאם לממצאים בבדיקה לרוב ניתן טיפול בסטרואידים במינון גבוה דרך הוריד, במטרה להקל על התסמינים ולקצר את משך ההתקף.
טרשת נפוצה היא לא גזר דין
כמו כל מחלה כרונית אחרת, לא ניתן להעלים את המחלה אך חשוב לזכור שאפשר וניתן לחיות לצד המחלה חיים מלאים ותקינים. מכאן, נובעת חשיבות האבחון והטיפול המוקדם במחלה. הטיפולים מפחיתים את הפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומאפשרים שיפור באיכות חיים על ידי הפחתה בכמות ההתקפים ובעוצמתם, האטה בקצב איבוד הנפח המוחי ושיפור התפקוד הקוגניטיבי והכי חשוב מפחיתים בצורה משמעותית את צבירות המוגבלויות עד כדי מניעה של נכות משמעותית בהמשך החיים.
חשוב להדגיש כי מבחינת הטיפולים ישנו שינוי משמעותי עבור המטופלים. טיפולים שהתחלנו איתם לפני 25 שנים שונים משמעותית מהטיפולים משני המחלה הקיימים היום. לפיכך, חשוב לזכור כי טרשת נפוצה היא לא גזר דין. חלק מהתרופות מבצעות מודולציה של מערכת החיסון ובכך מונעות ממערכת החיסון לתקוף את מערכת העצבים. השאיפה בטיפולים במחלה היא להשתדל ולהתאים את סוג הטיפול למצבו של המטופל , עוצמת המחלה והעדפותיו על מנת לאפשר גם הקפדה טוב יותר על הטיפול וגם להביא לשיפור באורח חיים של המטופל. חשוב להדגיש שהטיפולים הקיימים מעכבים את התקדמות המחלה אך לא עוצרים אותה לחלוטין. המחקר כיום עוסק באיתור מנגנונים ומטרות חדשות שיכולות לעכב את המחלה וגם באיתור סימנים שיכולים לנבא בצורה טובה ומדויקת יתר החמרה או התקדמות.
ד"ר מיכאל אושרוב הוא נוירולוג בכיר במחלקה נוירולוגית ומרפאה לטרשת נפוצה, בית חולים ברזילי.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>