חדשות בארץ
"מאיר אף פעם לא התלונן": הרצוג ורעייתו בניחום אבלים בבית משפחת תמרי הי"ד
נשיא המדינה ורעייתו הגיעו ליישוב חרמש לנחם את משפחתו של מאיר תמרי הי"ד, שנרצח בפיגוע הירי בשבוע שעבר
- נעמה גרין
- פורסם ט"ו סיון התשפ"ג |עודכן
מאיר תמרי הי"ד (צילום: באדיבות המשפחה)
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הגיעו הבוקר (ראשון) לניחום אבלים בבית משפחתו של מאיר תמרי הי"ד שנרצח בפיגוע הירי ביום שלישי בשבוע שעבר סמוך ליישוב חרמש.
הרצוג פנה לטל, אלמנתו הצעירה של מאיר, ואמר: "באנו באהבה וברצון לחבק אתכם בשם כל עם ישראל, אני יודע שזה לא מנחם, אבל הקב"ה ברא אותנו עם יכולות מופלאות לעבור אסונות ואני מבקש שתדעו רק שמחות. שהמקום ינחם אתכם. אין לנו איך להחזיר את המצב לקדמותו אבל באנו אל טל וכל והמשפחה בשביל לחזק אותם. צה"ל ימ"מ וכל כוחות הביטחון פועלים כל הזמן לאיתור המחבל הנתעב".
האלמנה טל אמרה לנשיא בכאב: "אני גרה כאן מגיל 14. הפיגוע היה יכול להימנע, אם היו פה מחסומים ואם הייתה כאן שמירה. זאת לא הייתה גזירת גורל. צריך לסגור את הכביש שממנו באו המחבלים".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שהשתתף בניחום האבלים, הוסף: "אני רוצה להגיד שאני מרגיש כראש המועצה בנושא הזה של המחסומים כמו בן אדם שהוא לא עם הרגליים על הקרקע. אני לא מקבל תשובות אמיתיות מאף גורם, לא ממשלתי ולא ביטחוני. על המחסום הספציפי אני לא מקבל תשובות ברורות. המחסום הזה היה סגור עד 2006, והוא נפתח מחדש כדי לחסוך 10 דקות נסיעה לתושב מהכפר יעבד. אנחנו מלווים כאן מתים לקבורה, גם בחווארה נאלצנו לשלם בדם כדי שיסגרו את המחסומים, הלל ויגל הי"ד והמשפחה שלהם שילמו את המחיר. זה לא יעלה על הדעת הכניעה הזו ללחץ בינלאומי על חשבון חיי אדם. אנחנו מרגישים מופקרים".
אביו השכול של מאיר, משה, אמר לנשיא בכאב: "אתה האזרח מס' 1, אני רוצה, אני מבקש שתעזור לנו כאן. שנעשה פה הרחבה, שתעזור להקים פה עוד ישוב, שלא יהיו כאלה פיגועים. הפיגועים האלה נעשים בגלל שאנחנו חלשים. אם על כל פיגוע כזה תקים ישוב עם 100 משפחות, כמות הפיגועים פה שגדלים והולכים, מאוד מאוד תקטן. זה יתגבר מאוד את התושבים פה באיזור. אני יכול להגיד לך בתור אבא לילד שנקטף בדמי ימיו בשנת ל"ב לחייו, אני רוצה להגיד, אני מאוד מעריך את מה שמדינת ארה"ב עושה למעננו כמה שהיא תורמת לנו, אבל נשיא ארה''ב לא יכול לעשות במקומנו פה. אתה הנשיא שלי ואתה יותר קרוב לדעת מה אני מרגיש מאשר ביידן, אז אני מבקש ממך, תעשו את מה שצריך. תשנו את המצב. תבנו. תחזירו את המחסומים. תפסיקו לפחד".
האם השכולה, דלית, אמרה אף היא: "אין הרתעה, כמישהי שחיה כאן הרבה זמן, אני אומרת לך, בזמן האחרון אנו מרגישים שהם מזלזלים בנו, והרצח הזה מראה שהם זלזלו בנו. המחבלים אפילו לא מיהרו לנסוע אחרי שהם ירו במאיר, הם נסעו לאט. בנחת. מאיר אף פעם לא רואה בעיה, אף פעם לא התלונן, תמיד רואה את הפתרון. זו הייתה הדרך שלו. אני מבקשת שתמצאו כאן את הפתרון כי זה לא הפיגוע הראשון ולצערנו לא אחרון".
קחו חלק בבניית מקווה טהרה לנשים יהודיות במדינת אויב וקבלו חנוכיה יוקרתית שתאיר את ביתכם!