האם מותר לשלם לישיבה מכספי מעשר? האם מותר להניח כלים במדיח בשבת? והאם מותר למכור עצי ערלה לגוי?

האם מותר ליתן מכספי מעשר תשלום עבור מלמד לבנו המלמדו תורה?

כן, והוא הדין להחזקת בניו בישיבות הקדושות (שו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן ע"ו עמוד רנ"ג בהערה).

מי שחתם על הוראת קבע לישיבה מסוימת, והישיבה שבה הבן לומד מבקשים ממנו שיתרום להם, האם מותר לו לבטל את הוראת הקבע הראשונה?

מותר לו לבטל את הוראת הקבע שנתן לישיבה הראשונה, כדי להעביר את התמיכה לישיבה שבה הבן לומד (קיצור ילקוט יוסף חלק ב' יורה דעה סימן רמ"ז סעיף י"א, עמוד תש"ב).

בענייני מעשרות, על מה מומלץ שהאדם יקפיד?

טוב שיהיה לאדם פנקס מיוחד למעשר שירשום בו כל ריווחיו והוצאות מעשר שלו ("בני יעקב" לרב הגאון רבי יעקב שכנזי שליט"א עמוד כ"א),דהיינו כמה כסף עליו לתת כמעשרות.

אדם שהוריו התגרשו ואביו משלם עליו מזונות לאמו, אך הבן מסרב להיפגש עם אביו, האם האב חייב בתשלום המזונות?

האב לא חייב לשלם לו מזונות כל זמן שהבן עומד בסירובו להיפגש עם אביו (שו"ת דברות אליהו לרב הגאון רבי אליהו אברז'ל חלק ט' סימן קמ"ד).

האם מותר לאדם בשבת להניח את הכלים המלוכלכים במדיח הכלים על מנת להפעיל את המדיח במוצאי שבת, או שיש בכך איסור "מכין מקודש לחול"?

מותר בשבת להניח את הכלים המלוכלכים בתוך מדיח כלים, אולם אסור לו לסדר אותם שם כדרכו בחול, אלא רק יניחם שם. וכל זה דווקא כאשר דרכו להניח שם את הכלים גם בימי חול מיד לאחר הסעודה, והוא לא עושה כן כדי לחסוך זמן במוצאי שבת בהדחת הכלים (ילקוט יוסף שבת כרך ב' סימן ש"ז עמוד רכ"א).

יישוב שאין להם בית כנסת וקיבלו אישור להתפלל במחנה צבאי, ועל ידי כך מזכים את החיילים להתפלל בציבור, אך השאלה היא האם מותר להם להעמיד שם יהודי שתפקידו לפתוח את הדלת החשמלית למי שהוא מזהה? (כדי למנוע חדירת מחבלים).

אין להתיר להתפלל שם, כיון שהם מכשילים את השומר לחלל את השבת (שו"ת הראשון לציון חלק שני סימן ס"א עמוד רט"ו).

אולם אם שומר המחנה הוא גוי - יש להקל, מאחר שבאפשרותו לפתוח באופן ידני, והוא בוחר לפתוח את הדלת החשמלית (ילקוט יוסף ימים נוראים עמוד קמ"ח).

אדם שהפקיד אצל חברו כסף, ואמר לו שאם הוא ימות שיעשה בהם את הדבר הטוב ביותר שאפשר, מה יעשה חברו עם הכסף?

ייתן אותם ליורשי המת, שאין טוב מזה, וזה עדיף מאשר להקדיש אותם לצדקה (פתחי חושן הלכות ירושה ואישות פרק ד' הלכה מ').

אברכים שכרו אוטובוס גדול שמביאם בכל בוקר מהעיר שלהם אל בני ברק למקום עבודתם בתלמוד התורה, וכדי שיגיעו בזמן, קבעו תפילתם באמצע נסיעתם, ובשעת תפילת שמונה עשרה הרכב עומד, ורוצים לקבוע תיבה וספר תורה שיסע איתם, והספר תורה בארון מיוחד ברכב, מה הדין?

מצד טלטול ספר התורה אין בעיה כיון שזה מנין קבוע עם שולחן וארון לספר התורה וקבוע לזמן ארוך, נעשה מקום הזה כמקום ספר תורה, ואין הנסיעה גורם חשש טלטול ספר תורה. אמנם אוטובוס זה אחרי שירדו הנוסעים למקום ייעודם בבוקר, משמש כל היום לנסיעות רגילות, ואם ספר התורה בארון בתוך הרכב, ספר התורה מטלטל ממקום למקום כל היום הלוך וחזור שלא לצורך לגמרי, ואף על פי שהוא בתוך ארונו, מכל מקום טלטול זה שלא לשום צורך ודבר זה חמור ולכן אין להתיר (שו"ת שבט הלוי חלק י"א סימן ל"ט).

הלכות ערלה: מי שנטע עצי פרי, וברצונו למעט מהפסדיו בשלושת השנים הראשונות – האם מותר לו למוכרם לגוי?

בארץ ישראל אסור, מחשש שיחזור וימכרם ליהודי אחר. אך אם הגוי ימכרם בשוק, כך שיתבטלו ברוב – מותר, ואין לחוש בזה אף בתורת הנהגה (ילקוט יוסף מצוות התלויות בארץ כרך ב' פרק ו' סעיף א' עמוד תמ"ז).

אדם שרוצה לאכול שווארמה במקום כשר, אך העובד הגוי הוא זה שחותך את השווארמה, ולפעמים הוא מושך את המוט החוצה ואז חותך ומחזיר בחזרה את השווארמה למקומה שתמשיך להתבשל, האם יש בכך בעיה הלכתית?

• , יש בכך בעיה של בישולי גויים. לכן או שהיהודי יחזיר את המוט למקומו, או שאם הגוי החזיר – על היהודי לכבות את האש ולחזור ולהדליקה ("כשרות למהדרין" חלק א' מהדורת תשע"ב שאלה מ"א 2, עמודים רמ"ז-רנ"ו).

אדם שקנה דירה עם חצר ובה עצי פרי, והוא לא חפץ בהם, מה יעשה?

יעביר את כל העץ עם שורשיו על ידי גוי, וייטע אותו במקום אחר. ויש לחפור היטב ולהוציא את כל השורשים בשלימות, ותיכף לנטעה במקום אחר (כף החיים יורה דעה סימן קט"ז סעיף קטן פ"ו).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.