את צריכה לוותר על השליטה ביעקב. את לא אחראית על הבחירות שלו

"חשבתי רבות, והבנתי שהכתר זה הווייז שלי לחיים, ושאני צריכה לחבר את המלכות אל הכתר. כלומר, להביא לידי ביטוי למציאות את האמת הפנימית שלי.

"אני גם הבנתי שזה הכרחי שכל קומות הנפש שלי יהיו בהרמוניה, עולם השכל הרגש והמעשה, בקו אחיד מתחת לכתר.

"אבל, איך אני אדע אם הכתר שמוביל אותי הוא הנכון? איך אני אמורה לדעת שזה המקום האמיתי? אני מרגישה כל כך חסרת ביטחון לגבי זה", אמרה אסתר.

"שאלה מעולה. הכתובת שאת רושמת בווייז שלך, בכתר שלך, הוא המקום שמחובר לעצם הנפש שלך, למקום האלוקי שבתוכך ועל מנת ללכת בדרך הנכונה, עליך לשים לב לחוקי הבריאה.

"שימי לב לנקודה מהותית:  תודעת הבריאה היא תודעה אחדותית. כאשר את אומרת ליעקב שזה לא מתאים שהוא יצא לטורניר טניס, את בעצם צריכה לשאול את עצמך שאלה כנה: מאיזה מקום את פועלת? תבדקי האם אין פה מניפולציה, ולו בשמץ.

"האם את אומרת לו שלא ילך לטורניר כי זו הזדמנות בשבילך לנקום בו על משהו שהכעיס אותך? אם התשובה היא כן -  זה מקום לא מתוקן".

"מדוע?", שאלה.

"כי האנרגיה הזוגית חשובה מאוד לבית, לא פחות מאשר האנרגיה לקשר עם הילדים. אבא ואמא הם הבסיס שממנו משתלשלים כל האורות אל הילדים. טובת הילדים על פני המקום הזוגי לא טובה גם עבורם.

"האיש רוצה שהאישה שלו תקבל ממנו, הוא המעניק והוא רוצה חום ונחמה שהוא טוב לה שהוא מספק אותה, אחרת הוא מרגיש כאב על שהיא לא מקבלת ממנו, שהיא לא ניזונה ממנו ולא שמחה בו. לכן חשובה תשובה כנה למניע לגבי הגבול שאת מציבה מול הטורניר.

"ייתכן שהבחירה שלך לומר ליעקב שזה לא מתאים שהוא יצא לטורניר, היא כי את באמת זקוקה לו לצידך. את לא מרגישה טוב, הילדים בלי מסגרות בגלל השביתה, הם קטנים ואת באמת צריכה אותו. זה המקום המתוקן.

"זה נכון שיש הרבה דרישות בתוך קשר הנישואין, והדרישה כאן היא קשר כדי שהבית יתנהל. אבל אנחנו לא דורשים מאנשים זרים. מסכן האיש שלא דורשים ממנו שום דבר, זה אומר שלאף אחד לא אכפת ממנו.

"תודעת הבריאה היא תודעה אחדותית. כשאת מביאה את תנועת הגבורה שלך, של הצבת גבול, את בעצם עוזרת ליעקב למקד את כוחותיו, שיהיו מותאמים למטרות הזוגיות ולמען קיום הבית שלכם.

"אם את מרגישה שאת לא מחוברת לגבול שאת מציבה, או שיש לך ספק, תבדקי אם זה נובע מתוך מקום של פחד, כעס, חוסר בטחון, בדידות, חרדה, מתוך מקום הישרדותי. אם כן, אז צריך לעשות עבודה פנימית מול התלות הזו.

"אסור שתהיה בינכם תלות. הקב"ה רוצה שתתחברי לכוחות הנפש שהוא העניק לך לעבוד בתוכך. התלות של כוחותיך בבן זוגך היא ממש עבודת אלילים. המקום האלוקי שצריך להתחבר אליו הוא מקום שבו את הופכת את הרצון לצינור של השפעה, שאת הכוחות שאת מקבלת, את מקבלת אותם מאת השם. הם קיימים בתוכך על מנת להעביר אותם לזוגיות, לבית ולכל הסביבה שלך.

"בכל רגע נתון, כשהיעד הגדול, האחדות של הקשר, האחדות של הבית, עומד לנגד עיניך, וכל קומות הנפש מתיישבות ומתיישרות לאותו הקו, אז תוכלי להניח את הכתר על ראשך, ותצליחי להגיע לנקודת הבחירה בנפש מתוך שחרור והבנה שהקב"ה נמצא איתך.

"בכל פעולה שאת בוחרת, את מקבלת כוח ממקור הכוח היחידי, מכוח הבריאה שמזין אותך".

"אבל אני מפחדת. אני מפחדת שאם אני אגיד ליעקב שאני רוצה אותו פה איתי ושלא ילך לטורניר טניס, הוא יחשוב עלי שאני אשה כבדה. שאר הנשים מפרגנות, ורק עלי יגידו 'איזו אישה מכשפה ומתסכלת יש לך'".

"אני מבינה. בדיוק בנקודה הזו הכתר נופל מראשך. את מאבדת את היעד המרכזי שלך, כי מה שמנהל אותך ברגעים הללו הוא הפחד משבירת התדמית. את מתחזקת תדמית של חמודה ונעימה, אבל קשה לך לעמוד באמת מאחורי עצמך, כאילו נמחקת לך האישיות, ואז את משתיקה את קולך. 

"הביני, אין מערכת אחת מתקנת מערכת אחרת. יעקב לא ישתנה בגללך, זו תהיה אך ורק בחירה שלו בשדה שלו. את צריכה לשאול את עצמך שאלה אחת. מה את רוצה? לאיזה כיוון הקשר הזוגי צריך ללכת? ולהתעקש על כך.

"אם לא תבחרי לקחת אחריות על השדה שלך, על הבחירה שלך לאיזה כיוון ילך הקשר, המבנה הזוגי יהיה רעוע, חסר צורה, והיום בו הכל יתרסק יגיע במוקדם או במאוחר".

"אבל אני מפחדת שאם אני אגיד לו מה הציפיות האמיתיות שלי מהזוגיות, ואתעקש עליהן, הוא יעזוב אותי. אני מרגישה את זה, ואני ממש יכולה לראות את זה קורה", החלה לבכות בכאב.

"הביני, שלום בית הוא הדבר החשוב ביותר, אבל צריך קודם שיהיה בית. שיהיו יסודות נכונים. חלק מבניית הבית הוא הבנה כנה ואמיתית ששניכם מכוונים את הבית לאותו הכיוון, ששניכם נמצאים שם בכל הכוח. אבל אם את מסתירה ממנו את הציפיות שלך בגלל הפחדים שלך, את מרמה גם אותו.

"יש פה סוד גדול ועמוק. כשתסכימי לשחרר את הניסיון לשלוט על יעקב – תגיעי למקום שבו תסכימי לשחרר דברים, מקומות ולעיתים גם אנשים, ואפילו אולי את יעקב, אם הוא לא מיטיב עמך".

"ככה לזרוק הכל?", שאלה בבהלה.

"בדיוק להפך, לא לזרוק הכל אלא לקבל את הכל, את כל מה שמגיע לך. לאפשר לטוב אמיתי להגיע אליך ולהטיב איתך.

"כאשר את תגיעי לנקודה שבה את מבינה שאת כמו בית מקדש, שאת חלק אלוק ממעל ממש - אז יהיו לך ציפיות ברורות מאיך קשר צריך להראות.

"דמייני שיש לך חדר שניקית וסידרת, קנית דברים יפים, קישטת ויש אפילו ריח נעים ונר דולק והכל באווירה מהממת. פתאום, מגיע מישהו ומביא לך דברים שבורים ומלוכלכים עם ריח רע. 

"את תכניסי את זה לחדר היפה והנקי שלך שכל כך התאמצת לסדר? לא נראה לי.

"כל אחד אחראי על בית המקדש שלו ויכול לעשות בקודש הקודשים שלו מה שהוא בוחר, מה יעקב יבחר לעשות בקודש הקדשים שלו לא באחריותך – זה שלו.

"ויתור על שליטה לא אומר שאת לא אחראית על חייך, אלא שאת אחראית על הבחירות הנכונות שמחוברות לכתר, הקב"ה רוצה שתגיעי לדרגה שאת בוטחת בו שהוא יעזור לך להגיע לשלום בית אמיתי, ולא שלום בית של כאילו".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן