מורן קורס
"דבר עם ויינרב": מי יכול לתת לך תשובות להתלבטויות שלך?
הגיע הזמן שתתבגר ותאזין לעצמך. אל תהיה תלוי באחרים, סמוך על עצמך
- מורן קורס
- פורסם כ"ג סיון התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
הרבה פעמים אני תוהה באיזה דור מעניין אנחנו חיים. בעיקר בהיצע האדיר של המטפלים, המאמנים וכו'. לאחרונה, לא תאמינו, אבל ראיתי מודעה על לימוד מטפלים לליווי הורים לגמילה ממוצצים... ואני שואלת את עצמי, מה קורה לנו? נכון, כשצריך – מתייעצים. אבל מתי אנחנו צריכים לסמוך על הדעה שה׳ נתן לנו כהורים לגדל את ילדינו?
שלא תבינו לא נכון. לא שפעם היה קל יותר או שהיו פחות בעיות, פשוט היו פחות שמות לבעיות שמצאו... עד לאן נגיע? ואז הגיע לידי סיפור מפעים, שאותי לימד המון.
מספר הרב ויינרב, שכשהיה במשבר אמצע החיים, שאלות רבות החלו להציק לו.
האם עליו להקדיש את חייו ללימוד התורה בלבד, או להמשיך בעיסוק בפסיכולוגיה? הוא התלבט גם על מסלול הלימודים של בניו, ואם לא די בכך, היו לו גם ספיקות באמונה לצד שאלות פילוסופיות.
באותה תקופה הוא שוחח עם כמה מחבריו, ואחד מהם – חסיד חב"ד – הציע שייפגש עם הרבי.
בפברואר 1971 הוא התקשר לרבי.
מזכירו של הרבי ענה, ושאל: "מי זה?".
הוא ענה: "מדבר יהודי ממרילנד", והחל לספר את התלבטויותיו הרבות.
ואז הרב ויינרב מספר: "שמעתי את הרבי אומר באידיש: 'אמור לו שיש יהודי שמתגורר במרילנד והוא יוכל לשוחח עמו. שמו הוא ויינרב'.
"'שמעת מה אמר הרבי?', שאל אותי המזכיר.
"לא יכולתי להאמין למשמע אוזני! ידעתי במאת האחוזים שלא אמרתי למזכיר מהו שמי, אך הרבי אמר את שמי: ויינרב! נדהמתי ורציתי לוודא ששמעתי היטב. כשהמזכיר שאל אותי אם שמעתי, השבתי בשלילה. הוא חזר על דבריו, ואני השבתי כמעט בצעקה: 'ויינרב זהו שמי!'.
"ואז שמעתי את הרבי אומר: 'אם כך, עליו לדעת שלפעמים על האדם לדבר אל עצמו'.
"יכולתי להבחין כי המזכיר בעצמו היה נדהם ממה שהתרחש למול עיניו. הוא עצר לרגע, שמעתי אותו מתנשם, ואז הוא אמר לי: 'הרבי אמר שלפעמים הדבר הטוב ביותר הוא כי האדם ידבר אל עצמו. האם אין שמך ויינרב?'.
"'כן, שמי הוא ויינרב, אולי הרבי מתכוון לויינרב אחר'. 'לא, הרבי אמר 'דבר עם ויינרב', והוא הסביר שכוונתו היא שעליך לדבר עם עצמך'.
"הודיתי לו מקרב לב, והשיחה הסתיימה".
והרב ממשיך ומספר: "אם יורשה לי לפרש את כוונת הרבי, אני מאמין שהוא ביקש לומר לי: 'אתה מחפש תשובות מחוצה לך. אך אינך ילד, אתה אדם מבוגר. אתה בן שלושים, אבא, מלמד תורה לרבים. עליך להיות בטוח יותר בעצמך. הגיע הזמן שתתבגר ותאזין לעצמך. אל תהיה תלוי באחרים, סמוך על עצמך'.
"מאותו הרגע הפכתי להיות החלטי יותר. אני חושב שעד אז הייתה לי נטייה לפסוח על שני הסעיפים. לא הייתי לוקח סיכונים והייתי מתעצל להחליט. אך מאותה נקודה ואילך, הפכתי להיות החלטי ונחוש".
הסיפור הזה ממחיש לנו עד כמה לפעמים התשובות נמצאות אצלינו. שלא נהיה מבולבלים מרעשי הרקע של העולם, שלא יודעים מה נכון לנו, אלא נבטח בשכל שה' נתן לנו, ונלך איתו בבטחה.