מה קורה לתושבי הדרום בזמן מלחמה? זה מה שגילה השעון החכם

מחקר של אוניברסיטת תל אביב שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Communication Medicine הוכיח: תושבי הדרום סובלים מנזק נפשי ופיזי כבד בכל פעם שיש בדרום הסלמה ביטחונית חריגה או מבצע צבאי.

המחקר התבצע באמצעות שעונים חכמים שחולקו לאלפים מתושבי הדרום מכל קצוות האוכלוסייה לפני שנתיים, במהלך מבצע "שומר החומות". באמצעות השעונים חכמים והאפליקציה הייעודית שפותחה במיוחד ניטרו החוקרים את בריאותם של משתתפי המחקר באופן יומיומי.

מטרתו הראשונית של המחקר היתה לנטר הידבקות במחלות מדבקות כמו קורונה, אבל במהלך מבצע "שומר החומות" השתמשו החוקרים בנתונים שהתקבלו על מנת לבדוק שינויים פיזיולוגיים ונפשיים של אזרחים בזמן מלחמה.

במהלך הניסוי עקבו החוקרים אחר 12 מדדים שונים, שחלקם נאספו מהשעונים באופן אובייקטיבי, וחלקם דווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה. בכולם נצפתה הרעה משמעותית. מהממצאים עלה שהדרומיים בילו יותר זמן (6.2 שעות) מול המסך מתושבי המרכז (5.3 שעות), ושתושבי המרכז בילו יותר זמן מול המסך מתושבי הצפון (5 שעות). מגמה דומה נצפתה גם במדדים אחרים, כגון מצב רוח (3.24 בדרום, 3.45 במרכז, 3.75 בצפון), סטרס (2.8 בדרום, 2.6 במרכז, 2.3 בצפון), פעילות גופנית (20 דקות בדרום, 34 דקות במרכז ובצפון), משך השינה (6.1 שעות בדרום, 6.2 שעות במרכז, 6.5 שעות בצפון) ואיכות השינה (2.9 בדרום, 3.3 במרכז, 3.5 בצפון). הבדלים מובהקים נוספים נמצאו בין נשים לגברים ובין צעירים למבוגרים: הנשים והצעירים חרגו בזמן הלחימה יותר מהגברים ומהמבוגרים.

מן המחקר עלה כי עם סיום המבצע חזרו כל המדדים לקדמותם. עוד הבחינו החוקרים כי אלו שגרים סמוך לעזה ושהיו נתונים להתקפות טילים תכופות ומסוכנות יותר, שילמו מחיר נפשי ופיזיולוגי גדול יותר מאלו שחיים במרכז הארץ, ואילו תושבי המרכז שילמו מחיר גדול יותר מתושבי הצפון.

פרופ' ארז שמואלי, ממובילי המחקר, אומר: "טוב לראות שמיד בתום המבצע חזרו האזרחים לשגרה, אבל קשה לדעת איך הם הושפעו קלינית. במהלך מלחמה יש פגיעה משמעותית בהרבה אספקטים בחיים. המדינה צריכה לדעת מה קורה לאזרחיה בזמן מלחמה, ולהעניק תמיכה מיוחדת לקבוצות שמועדות יותר לפגיעה. במחקר המשך צריך יהיה לאתר אינדיבידואלים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה ולא חזרו לשגרה בסיומה. אנחנו משערים כי תמיכה מהירה וממוקדת לאנשים אלו עשויה למנוע התפתחות של תסמונת דחק פוסט-טראומטית".

פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה: "סטרס יכול להחריף סימפטומים של חרדה, דיכאון, עצבנות וחוסר שקט. זה לא אומר שכל מי שחווה מתח ביטחוני יפתח תסמינים זהים. תקופה כזו יכולה לגרום לעלייה בסטרס אבל גם להעצים את האדם".

בצוות החוקרים השתתפו גם פרופ' דן ימין והדוקטורנטים מירב מופז ומתן יחזקאל מהפקולטה להנדסה, פרופ' נגה קרונפלד-שור מהפקולטה למדעי החיים ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. הממצאים שלהם פורסמו בכתב העת בקרוב יבדקו החוקרים איך הגיבו הנחקרים שלהם לאירוע משמעותי אחר שחוו – המונדיאל.