שנתיים לפרעות שומר חומות: תביעות נזיקין בודדות הוגשו לבית המשפט

ועדת החוקה של הכנסת דנה היום (שני) בנושא "מדיניות פרקליטות המדינה בעניין הגשת תביעות נזיקין נגד מי שהורשעו בשל מעורבותם באירועי שומר החומות".

את הדיון יזמו חברי הכנסת אוהד טל, משה סעדה, מירב בן ארי, ארז מלול ושרן השכל. בפנייתם לקיום הדיון כתבו המציעים כי "מבקר המדינה העיר בדו"ח משנת 2021 על כך שהמדינה אינה ממצה את פוטנציאל התביעה להשבת כספי מדינה, וכי המדינה נמנעת מהגשת תביעות יזומות כלפי מפגעי טרור. לאחרונה התפרסם כי פרקליטות המדינה הגישה שלוש תביעות נזיקין ראשונות נגד מי שהורשעו בביצוע פשעים במהלך אירועי שומר החומות, בגין הנזקים שנגרמו מפשעיהם".

עו"ד אריאל נתן, מרכז האכיפה המשולבת בפרקליטות, הציג בפני חברי הוועדה נתונים לפיהם מתוך 250 כתבי אישום זוהו 55 מקרים בלבד בהם יש פוטנציאל להגשת תביעות אזרחיות וכולם במעקב: "אנחנו ממתינים להכרעות שיפוטיות כדי שנוכל להגיש את התביעות. שלושת המקרים בהם הוגשו תביעות עד כה ערכם ארבעה וחצי מיליוני שקלים, והתביעות הנוספות מוערכות בעשרות מיליונים".

רמי יצקן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, חשף לראשונה את תשלומי הקרן בעקבות הנזק הישיר שנגרם בערים הגדולות: בלוד נפתחו 516 תיקים ושולמו 8.4 מיליוני שקלים, בעכו נפתחו 114 תיקים ושולמו 24 מיליוני שקלים, ובחיפה נפתחו 177 תיקים ושולמו 4.1 מיליוני שקלים. כ-1,300 תיקים נפתחו בערים רמלה, יפו, באר שבע וירושלים. רשות המיסים שילמה לתובעים כ-24 מיליוני שקלים.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הציע לפרקליטות לשקול הוצאת תיקים למיקור חוץ כדי להגדיל את כמות התביעות: "כשעובדים עם המגזר הפרטי התוצאות טובות, בפרט כשמדובר על סכומים גדולים לקופת המדינה ועל חשיבות ההרתעה. לא צריך לחבר בהכרח בין הגשת כתב אישום להגשת התביעה האזרחית, צריך לחשוב מחוץ לקופסה, ונשמע שחשיבה כזו והתכלול בהקשר הזה לא קיים".