מסעיר: "בקלות בלתי נסבלת, וללא התייעצות נוספת, הרופאה חרצה את גורלה של התינוקת הבריאה שלי - למוות"

ליבנת מנחם בת ה-32 מעפולה לא האמינה למשמע אוזניה, כאשר בהיותה בשבוע ה-35 להריונה השלישי, אמרה לה הרופאה בבדיקת אולטרסאונד שגרתית: "אני מעלה אותך לוועדה להפסקת היריון, ללידה שקטה".

בני הזוג הנדהמים קיבלו הפנייה למיון בבית חולים העמק בעפולה. חוות דעת נוספת שקיבלו בבית החולים שיבא והליך של ניקוז נוזלי המוח שעברה התינוקת עם לידתה - הצילו את חייה.

ההורים שניר וליבנת חובקים את ביתם בת החודש ריף-הודיה, ומשחזרים בשיחה ל-ynet את הימים המטלטלים שעברו.

"הרופאה אמרה: 'יש הרחבה ניכרת. התינוקת יכולה להיוולד עם מחלות נוראיות. קחי את הסופ"ש לעצמך וביום ראשון את מגיעה אליי. הסיכויים שיהיה שינוי, כמו הרחבת תאים נמוכה – קלושים", משתפת ליבנת. "עולמי חרב עלי בשנייה אחת".

שניר, הבעל, מוסיף: "היינו בבדיקה שגרתית וקיבלנו את הבשורה הכי רעה שהורים יכולים לקבל. הרופאה הייתה כל כך החלטית, עם אבחנה ודאית, ברמת ה-200%. היינו גמורים נפשית".

ההורים חיפשו באינטרנט מומחים לנושא, והגיעו אל לפרופ' אלדד קטורזה, מומחה להדמיית העובר ו-MRI עוברי ומנהל מכון גרטנר בבית החולים שיבא. בבדיקה אבחן פרופ' קטורזה הרחבת חדרים במוח העוברית על רקע דימום, ללא מעורבות של רקמת המוח.

הוא הסביר להורים כי במהלך מחקר ייחודי שבוצע במרכז הרפואי שיבא, יחד עם יכולות טכנולוגיות, הדמייתיות וגנטיות מתקדמות, כדוגמת MRI עוברי, גילו החוקרים שגם בנוכחות הרחבה ניכרת על רקע של דימום בתוך החדרים, ללא עדות לדימום ברקמת המוח - התינוקות ברובם המכריע נולדים בריאים ואין מקום לבצע הפסקת היריון", הוא מסביר. עד לאותו מחקר פורץ דרך, כמעט תמיד בוצעו הפסקות היריון במקרים כאלו. מחריד לחשוב כמה עוברים בריאים נשלחו לפח האשפה בשל חוסר ידיעה כי ייתכן והם בריאים לחלוטין.

קטורזה ביצע סקירת מערכות, ולאחר שסקר את המוח אמר: "ליבנת, אין פה פגיעה מוחית, וברוב המקרים הדומים שבהם טיפלתי יצא עובר שאפילו לא מרגישים את הפגיעה. בזכות הטכנולוגיה של היום זה אפשרי. הכול יהיה בסדר".

"יכולנו סוף-סוף לנשום. למעשה הוא הציל לי את הילדה", אומרת ליבנת. היא עברה בשיבא ניתוח קיסרי, וכשהיתה ריף-הודיה בת שבוע, היא עברה פרוצדורה של הכנסת שאנט - צינורית לניקוז הנוזלים במוחה. הניתוח עבר בהצלחה וכעת יש למוחה של התינוקת תנאים להתפתח בצורה תקינה.

פרופ' קטורזה הדגיש כי "היתרון הגדול והייחודיות שלנו זה שבשיבא אנחנו עובדים כקבוצה, כצוות. הפסקת היריון היא לא החלטה שאני מקבל לבד. בצוות יש רופא נשים, גנטיקאי, רופא ילדים, נוירולוג ילדים, פתולוגים, אנשי דימות ועוד. כל מקרה כזה עולה לדיון ולהתייעצות רב-תחומית".

עוד הוסיף קטורזה: "לחפש את הפתרון הקל או הבטוח בתחום המיילדות וההדמיה, מחשש מתביעות רשלנות או מטעות בהערכה – זה לעיתים מביא להחלטות לא הכי נכונות. יש הורים שמוכנים לקבל את התינוק שלהם כמו שהוא ויש שחושבים אחרת. אני נוכחתי שהזוגות רוצים את העוברים, רוצים את הילדים שלהם".

כשהיתה ריף-הודיה בת 10 ימים יצאו בני הזוג ממחלקת היולדות כשהם חובקים את ביתם כשהיא בריאה ושלמה. "הרופאים לוקחים החלטות של חיים ומוות", אומרת ליבנת. "הרופאה ששלחה אותי לוועדה להפסקת היריון כמעט חרצה גורל של משפחה, גורל של מי למוות ומי לחיים, בקלות בלתי נתפסת ובלי למצות את כל הבדיקות. הרופאה דיברה איתי על הפסקת היריון ועל לידה שקטה מבלי שהתייעצה עם מומחים נוספים".

שניר מוסיף: "עדיין מצמרר אותי לחשוב ששנייה של החלטה ויכולנו לגמור את הסיפור הזה והיינו היום במקום אחר לגמרי. עצוב לחשוב על ההורים הרבים שהיו בסיטואציה כמו שלנו, שהאמינו לרופאים שאמרו להם בביטחון שאין סיכוי, והחליטו אחרת".

האב הסביר את השם שהוסיפו לביתם ריף "הודיה": "נתנו לה את השם הנוסף, הודיה, כדי לומר תודה לאל על כל מה שהיה. מאז אנחנו לא מפסיקים להודות".