למה צריך לשים לב בתליית כביסה? מי האדם שאין רפואה למכתו? והאם מותר לקחת בקבוק שתייה מהאולם בסוף האירוע?

אשה שרוצה לתלות כביסה רטובה, על מה עליה לשים לב?

עליה לשים לב שלא יטפטפו מים על כביסת הדיירים שגרים בקומה התחתונה. ולכן תמתין עד שהשכנה מהקומה התחתונה תסיר את הכביסה, ורק לאחר מכן תתלה היא את הכביסה או שיתקינו גגון שימנע את טפטופי המים על הכביסה.

ומכל מקום אם היא לא שמה לב שיש כביסה בקומה התחתונה, ועברה ותלתה כביסה על החבל, ועל ידי כך נרטבה הכביסה של השכנה ראוי ונכון לבקש סליחה מהשכנה, כדי למנוע מחלוקת ושנאת חינם ("ואין למו מכשול" חלק ד' עמודים נ"א- נ"ב).

הלכות מזוזה: אדם שיש לו חצר שלפעמים יוצא אליה מתוך הבית, ולפעמים נכנס קודם לחצר ואחר כך אל הבית, באיזה צד יקבע את המזוזה?

מצד ימין של כניסתו מהחצר אל הבית (כך אמר לי הרב הגאון רבי שמואל פנחסי שליט"א רב שכונת מחנה יהודה וראש מוסדות "דרכי דוד").

אדם ששחט בהמה, אילו חלקים הוא צריך לתת מתנות כהונה לכהן?

זרוע, לחיים, קיבה ולשון (שולחן ערוך יורה דעה סימן ס"א סעיף ג').

האם מותר להעביר "כרטיס חבר" מאדם אחד לשני?

צריכים להיזהר שלא להעביר לחבר "כרטיס חבר" או "כרטיס מועדון" של חנויות מסוימות, המעניקים הנחה למי שמציג כרטיס זה, מפני שיש בזה חשש גזל ("ואין למו מכשול" חלק ט' עמוד ק').

על מי נאמר שאין רפואה למכתו ואין לו חלק לעולם הבא?

על מי שמבזה תלמיד חכם ואפילו שלא בפניו ("הבית היהודי טוהר המידות" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" סימן י' סעיפים ג' – ד'. ובמסכת דרך ארץ פרק אחד עשר כתוב: שמי ששונא חכמים – אין לו חלק לעולם הבא).

האם יכול ועד בית הכנסת למנוע כיבודים ועליות מאדם שלא משלם נדרים?

אדם שנודר נדר ולא משלם עובר שני איסורים: איסור מדין נדר בינו לבין קונו, ואיסור נוסף מדין גזל בית הכנסת, משום שמישהו אחר שהיה קונה - היה משלם, לכן רשאי ועד בית הכנסת להתרות בו לשלם את חובו, וכל זמן שהנודר הוחזק שלא משלם, יש להתרות בו, ואם למרות ההתראה לא ישמע, רשאי הועד למנוע ממנו כיבודים ו/או עליות בבית הכנסת (שו"ת הרב הראשי של הרב הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל בשנים תש"נ - תשנ"ג סימן ק"ט).

מה עונשו של מי שמיקל במים אחרונים?

צריך להיזהר מאוד במים אחרונים ואין להקל בהם, והמיקל במים אחרונים – מקילים לו ימיו ושנותיו! ואמרו חכמינו שאיוב לא עשה כסדר מים אחרונים וזה גרם לו את הייסורים. ומזה ילמד האדם שלא להתרשל במים אחרונים ולעשותם כתיקונם, כדי שלא ימצא היצר הרע מקום לקטרג עליו ("הבית היהודי שמירת הנפש" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" סימן ו' סעיף ג').

כאשר מוכרים את המצוות האם מותר להעלות את המחיר רק במטרה שחברו יוסיף יותר וכך יגדלו הכנסות בית הכנסת?

• להעלות את המחיר רק במטרה שחברו יוסיף וייתן יותר, שזה אחד מהדברים שגורמים לאדם להימסר ביד המלכות (קיצור ילקוט יוסף חלק ב' יורה דעה סימן רמ"ז סעיף י"ד, עמוד תש"ב).

אדם שקיבל התקף לב והזמינו עבורו אמבולנס של מד"א, ולאחר שהזמין והם בדרך אליו, התחיל להרגיש טוב יותר או שבינתיים הגיע רופא לביתו וקיבל תרופה האם מותר להתקשר בשבת כדי לבטל את ההזמנה?

אדם שהזמין אמבולנס בארץ בשבת לפיקוח נפש, ובינתיים חלה הטבה במצבו ואין לו צורך בו, מותר לו לחייג בשינוי ולהודיע להם על ביטול, כך שלא ימשיכו לעשות חילול שבת נוסף עבור המזמין שהוא כעין שלוחו, ובנוסף לכך יתפנה הצוות למקרים אחרים דחופים יותר. אולם אם הדבר נעשה בחוץ לארץ על ידי נהג גוי, אין כאן ענין של עושה איסור נוסף עבור היהודי, אך לעומת זאת יש כאן ענין של זמן שיכול להתפנות ולטפל בחולים אחרים. בכל אופן, אם אין חילול ה' – "שב ואל תעשה עדיף" ("שו"ת הרב הראשי" של הרב הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל בשנים תש"נ - תשנ"ג סימן קמ"ד).

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

האם בסיום אירוע מותר לקחת מהאולם בקבוק שתיה?

אסור לקחת מאולם שמחות בקבוק שתיה סגור, מפני שאין רשות להוציא מהאולם שום דבר שאפשר להשתמש בו בפעם אחרת. ולכן מי שרוצה לקחת בקבוק סגור, צריך לבקש רשות מבעל האולם. אמנם אם הבקבוק פתוח, מותר לקחת אותו בלי לבקש רשות, משום שאם לא ייקח, עתידים בעלי האולם לזרוק אותו לאשפה, ולכן אין בזה איסור גזל. וכל זה דווקא בשתייה קלה. אבל בשתייה חריפה אין לקחת אף על פי שפתוחים, משום שבדרך כלל האולמות משתמשים פעם נוספת במשקאות אלו, ולכן אינן מרשים לקחת בקבוקים אלו ללא רשות. ואם החתן הביא איתו את המשקאות החריפים, יש לבקש רשות ממנו לקחת את המשקאות הביתה ("ואין למו מכשול" חלק ט' עמודים קפ"ד - קפ"ה ובהערה 3).

מי ששכח בברכת המזון בשבת לומר "רצה והחליצנו", שדינו שחוזר (בשתי הסעודות הראשונות) לתחילת ברכת המזון. מה הדין באדם שכל השבוע לא מברך המוציא כלל, נמצא שאינו רגיל לברך ברכת המזון בלי "רצה והחליצנו", ובשבת יש לו ספק האם אמר "רצה". האם חוזר לתחילת ברכת המזון?

 כיון שהולכים אחר רגילותו, והוא רגיל לומר ברכת המזון עם "רצה" תמיד (שו"ת שבט הלוי חלק י"א סימן כ"ח אות ב').

גבאי שמוכר עליות בשבת לספר התורה, למה יש לו לשים לב?

לכך שכאשר מוסיפים על המחיר, כגון: 50 שקלים, 70, 100, במקרה כזה, יש להזכיר גם מי שאמר 70, ורק לאחר מכן להזכיר את מי שאמר 100, כיוון שעצם ההתייחסות היא מעלה, וכן עליו גם להסתכל לכיוון של אותו אדם שאמר 70, כיוון שזה גם נותן הרגשה טובה, גם מצווה וגם קידוש ה' (הרב הגאון רבי חיים רבי שליט"א ראש ישיבת "עטרת חכמים", בתחילת ספר "ואין למו מכשול" חלק ד' עמוד ה').

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.