חדשות בעולם
האוצר הגרמני שפועל להחזיר ליהודים כלי כסף שנגנבו מהם בשואה
עוד ועוד כלי כסף וחפצים יקרי ערך אחרים מוחזרים אל צאצאים של ניצולי שואה. מי עומד מאחורי ההחזרות, ומה הוא חושב עליהן?
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ו סיון התשפ"ג |עודכן
בתמונה: מתיאס וניגר
שמחה גדולה אירעה לאחרונה בבית משפחה מרחובות, לאחר קבלה מפתיעה של כלי כסף שהנאצים ימ"ש לקחו מהמשפחה בזמן השואה, וכעת, 84 שנה אחרי, הוחזרו אליה.
מי שעומד מאחורי המחווה ואף אחראי עליה הוא אוצר המוזיאון הלאומי של בוואריה - גרמני בשם מתיאס וניגר, ששם לו למטרה להחזיר את כל כלי הכסף שנגנבו מהיהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, בגרמניה. "חפצי הכסף האלה שנמסרו, הם לעתים קרובות הדברים החומריים היחידים שנותרו מקיום שנמחק בשואה", אומר וניגר תוך שהוא מדגיש כי ימשיך במאמצי איתור היורשים של החפצים שהגיעו אליו למוזיאון, ככל שיידרש. "חשוב לי לנסות למצוא את המשפחות ולהחזיר להן את מה ששייך להן", הוא מוסיף.
משפחת בירנבאום מרחובות, היא כאמור המשפחה שהוחזר לה לאחרונה גביע הכסף, לאחר שבני המשפחה נאצלו למכור אותו לשלטון הרייך השלישי. כידוע, החוק הזה יצא בשנת 1939, כאשר הנאצים חייבו את היהודים למסור את כל התכשיטים, התמונות היקרות, האוספים וכלי המתכת שברשותם.
כך 'התגלגלו' חלק מכלי הכסף שנמכרו למוזיאונים, שחלקם החזירו את הכלים בשנות החמישים והשישים, אך חלקם השאירו את ה'שלל' - פמוטים, כלי אוכל, מגשים, כוסות קידוש ועוד - במוזיאון.
גם סטיבן ברגמן, בן לניצול שואה שמתגורר במרילנד ארה"ב - קיבל לאחרונה חבילה ממוזיאון במינכן, ובה כוס קידוש שנגנבה מאביו. "זה מדהים. בכל פעם שאני רואה את הכוס, זה מזכיר לי את אבא שלי", הוא אומר.
ואלו לא ההחזרות היחידות של וניגר. גם ביולי האחרון הוחזרה נטלה יוקרתית מכסף וזהב בת 300 שנה, שנגנבה בשנת 1939 מאישה בשם הרמיין ברנהיימר - שלא זכתה לשרוד את השואה, ומתה בשנת 1943 במחנה הריכוז טרזינשטט.
"הרמיין הייתה דודה רבתא שלי", אומרת נעמי קרפ, עורכת דין שמתגוררת בוושינגטון. "כשנאמר לי שהנטלה נמצאה, נודע לי גם שיש לי כ-30 קרובי משפחה בארה"ב, אוסטרליה וגרמניה". ולמרות ההחזרות, וניגר עדיין חושב שלא נעשה מספיק. "צריכים לעשות הרבה יותר", הוא אומר. "המספר הזה עדיין קטן יחסית, ולמרות זאת, מסתבר שהעבודה שלנו מגלה דברים לחלק מהקרובים, שאפילו לא היו מודעים לקיומם של החפצים".