"אבא הרים אותי וצעק לה': 'אני לא אברהם אבינו... לא אוכל לעמוד בעקידת יצחק'"

נעים להכיר

"גד גסטון אלבז, 40, נשוי ואב לשלושה, מתגורר במיאמי, אמן, יוצר ויזם פרויקטים לחיבור יהודי".

זיכרון רחוק שלא אשכח

"התחלתי להופיע בגיל ארבע. אבא שלי, הזמר בני אלבז, הכניס אותי לעניינים בגיל צעיר מאוד מאוד. השירים הראשונים ששרתי היו 'גדי' ו'אבא אותך אני אוהב', שבזמנם, בשנת 1986, היו להיטים גדולים מאוד. בשיר 'אבא, אותך אני אוהב' יש משפט שאומר: 'גדי, אתה תגדל ותבין שלהיות כוכב זה לא קל', ואני מרגיש שאבא שלי אמנם הכניס אותי לתעשייה בגיל צעיר מאוד, אבל גם הכין אותי לקראתה. יחד עם זאת, אנחנו כיהודים יודעים שכוכבים יש רק בשמיים, ושלכל אחד מאיתנו יש נשמה מיוחדת שירדה לעולם כדי לשנות, ללמוד, לחוות ולהשאיר אחריה חותם ומורשת כלשהי. לכל אחד יש סיפור ומסע מיוחד משלו".

נס שחוויתי ולא אשכח

"כשהייתי בן תשע עברתי מוות קליני. כמה חודשים לפני שזה קרה אבא שלי חזר מחו"ל עם זקן וכיפה. לפני שהוא נסע הוא היה מגולח והיה לו שיער ארוך. לא הבנתי למה הוא נראה ככה, ואחרי כמה שניות הוא אמר לאמא שלי: 'דליה, חזרתי בתשובה'. אמא שלי התחילה לבכות, ואמרה: 'מה? למה? אתה מבין שאני לא מתכוונת עכשיו לשמור שבת, כן?'. בתגובה אבא שלי חיבק אותנו ואמר שיהיה בסדר.

"אחרי שאבא חזר, הוא ואני הלכנו במשך כמה חודשים ברציפות לבית כנסת שהיה קרוב לבית שלנו, וכשחזרנו אמא הייתה מול הטלוויזיה. היא לא הסכימה להתחיל לשמור שבת. בכל שבת אבא היה מבקש שהיא לא תפעיל את הטלוויזיה, לפחות בקידוש, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע. באחת השבתות התלהט ביניהם הוויכוח הקבוע, ואבא אמר לה שאם היא לא מראה השתדלות – הם מתגרשים. עוד באותה שבת, אבא אמר לה שהוא מבקש ממנה באופן מיוחד לא להפעיל את הטלוויזיה, כי יש לו תחושה שמשהו רע במיוחד הולך לקרות, אבל אמא בחרה להפעיל.

"באותה שבת, בערך בזמן מנחה, עשיתי תחרות ריצה עם חברים שלי, וכשרצנו בירידה תלולה אחד החברים דחף אותי. נפלתי בעוצמה על הרקה ואיבדתי הכרה. גרנו אז בקומה שנייה. אבא שלי שמע מה קרה לי וקפץ מהמרפסת, רץ אלי וראה שאין לי דופק. מיד הזמינו אמבולנס, ולמרות מאמצי ההחייאה - לא התעוררתי. בשלב מסוים החבר'ה של מד"א אמרו לאבא שהם מצטערים, אבל אין להם יותר מדי מה לעשות.

"אבא הרים אותי וצעק לה': 'אני לא אברהם אבינו... לא אוכל לעמוד בעקידת יצחק... תחזיר לי את הילד שלי ואקדיש את החיים שלי ושלו בשבילך'. חצי שנייה אחרי שהוא צעק את זה, כמו מכת חשמל, פתאום התעוררתי לחיים. נסענו לבית חולים, ואחרי בדיקה קצרה אמרו לנו שהכל בסדר. כשהגענו הביתה סיפרתי לאבא איך ראיתי את עצמי שוכב על הרצפה, ראיתי גם את האמבולנס ואיך שהוא מחזיק אותי. הבנו שממש ראיתי הכל מלמעלה.

"בתוך כך, סיפרתי להורים שלי שבשלב מסוים חשתי שאני מרגיש שאני עולה למעלה, נכנס לתוך אור שמסנוור אותך מרוב שהוא בוהק, וממשיך לכיוון חדר מואר מאוד, שבו לאט-לאט התקרבה אלי דמות של רב זקן. הוא הגיע עד אלי, התכופף, חייך ואמר לי: 'יא איבני, זה לא הזמן שלך למות, אבל אתה חייב להבטיח לי שבשירה שלך אתה תבחר לשיר לקדוש ברוך הוא, ולהאיר נשמות דרך המוזיקה שלך'. הנהנתי בראשי והסכמתי, ואז ירדתי למטה, בחזרה לעולם. כשחזרתי למטה בדיוק שמעתי את אבא שלי אומר את המילים: 'אני לא אברהם אבינו', ואז התעוררתי.

"אבא שלי היה בהלם, מיד שאל אותי מי היה הרב שראיתי, ואמרתי לו שאני לא יודע. הוא שאל אם אוכל לזהות אותו. אמרתי שנראה לי שכן, אז הוא הוציא תמונות של רבנים שהיו לנו בבית והתחיל לעבור איתי אחד אחד. כשהוא הגיע לתמונה של הבבא סאלי שיש לנו בסלון רצתי בבהלה לחדר, ואמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו, שאני מפחד שהוא ייקח אותי שוב.

"בשלב מאוחר יותר התברר לנו שמשפחת אלבז זו למעשה משפחת אבוחצירא. אחרי שזה קרה אבא שלי לקח את הגיטרה והלחין את השיר שהחזיר רבבות בתשובה: 'תודה לאלוקי'. הופענו עם השיר הזה ושירים נוספים בכל רחבי ישראל, ולא מעט פעמים גם שרתי על הברכיים של מרן הרב עובדיה יוסף והרב כדורי זצ"ל".

דמות יהודית שלא אשכח

"הרב עובדיה יוסף, שיש לי איתו המון סיפורים, אבל אחד החזקים שבהם הוא שגרושתי ואני לא רצינו להתחתן בלי לקבל ממנו ברכה. הרב עובדיה היה אמור לחתן אותנו, אבל בגלל שלא הרגיש טוב, הודיעו לנו ברגע האחרון שהוא לא יגיע לחתונה, אז נסענו אליו ממש שעה לפני החתונה. חיכינו מחוץ לחדר שלו, ולפני שהוא הגיע, כשהלך במסדרון, פתאום ראינו אור חזק בוקע מהמקום שממנו הוא יצא. הצלם שהיה איתנו שאל אם גם אנחנו רואים את זה. באמת פתאום הגיע אור מטורף. כשהרב התקרב אלינו, ראינו שזה מגיע מהפנים שלו. הצלם ואני הפנינו את המבט, לא יכולנו להסתכל עליו. הרב ברך אותי ואמר לי להמשיך לעשות קידוש ה'. אמר שבשביל זה באתי לעולם, ושלא אתייאש גם כשיהיה קשה. ובאמת המון פעמים היה קשה. אני לא יודע מה הוא ראה כשהוא אמר את זה, אבל המילים הללו הולכות איתי עד היום".

(צילום: שחר ארביב)

עיקרון חשוב בחיי שאני לא שוכח

"הכרת הטוב, לחפש את הטוב באחר ולראות את חצי הכוס המלאה".

תפילה שלא אשכח

"מול הים, במקסיקו באחת השקיעות היפות בעולם, איך שקרעתי את השמיים בתפילה לישועה, שאמצא שוב זיווג הגון".

מראה שלא אשכח

"יום הולדת 30 שלי, שבו איבדתי את בת דודה שלי, אלינור ז"ל, שהלכה לישון ולא קמה, כשהיא רק בת 32".

לקח כואב שלא אשכח

"עבודת ה' מתחילה בבית. רק אחר כך תצא לכבוש את העולם".

פגישה שלא אשכח

"פגשתי המון רבנים בחיים, וכתוצאה מכך לצערי הריגוש בעניין הזה הלך ודעך. על זה אנחנו מתפללים כשאנחנו אומרים: 'לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו' – שנהיה כמבקרים שמתרגשים מדברים שבקדושה. אבל יחד עם זאת, כשראיתי את הרב זמיר כהן, ראיתי איך כל יהודי צריך להתנהג ולשאוף להיות. ממש אפשר לחוש בעבודת המידות שלו את הפשטות והענווה.

"באחד מסיבובי ההופעות שלנו יחד ראיתי יהודי שניגש אליו וסיפר לו שהוא כבר כמה שנים בקשר עם גויה, הוא לא מצליח לעזוב אותה, ומבקש מהרב עצה. הרב דיבר אליו בסבר פנים יפות, ואמר לו כמה שהוא יקר וכמה שהוא בעל נשמה גבוהה. במקום להמשיך בסבב הברכות הרגיל ולקבל את האנשים שחיכו בתור, הרב ביקש ממנו ללכת הצידה, ודיבר איתו שם עוד כמה דקות ביחידות. ראיתי שם את העוצמה שיש בלחזק יהודים, וזה הזכיר לי את דרכו של הרבי מלובביץ'".