למה הם רבים כל כך הרבה, ואיך עוצרים אותם?

הילדים שלי רבים כמעט כל הזמן. הם רבים על הכדור, על מי יישב במקום מסוים בערב שבת ועוד סיבות נוספות וטובות... למה הם רבים כל כך הרבה? האם כדאי להתערב? ומה עלי לעשות?

אחים לא רבים סתם כדי להכעיס. הם רבים על תשומת הלב שלכם, על תחושת הערך מול האח שלהם, על הזמן שלכם.

למעשה, כשהילד שלכם רב, הוא אומר לכם שהוא צריך עזרה בלדעת להפסיד, בלתקשר נכון, בלהסכים שאחי יחליט לפעמים. הוא מנסה לשחרר מתחים, לגרום להורים להעדיף אותו, ולפעמים הוא רב סתם כך משום שהוא משועמם ורוצה ליצור התרגשות.

אין להם עניין שנשפוט ביניהם. הם פשוט מבקשים שנעזור להם ונלמד אותם איך להסתדר זה עם זה.

איך יוצרים יחסים טובים בין הילדים?

א. למדו אותם אמפתיה, למדו אותם להתחשב ברגשות של האח. לדוגמא: איך אתה חושב שיאיר מרגיש עכשיו?

ב. למדו אותם ליצור חוויה מתקנת. למשל: אם יאיר פגע באחיו, את יכולה לשאול אותו: מה כדאי לך לעשות על מנת שאחיך ירגיש טוב יותר?

ג. ויסות רגשי – ניתן ללמד את הילד הכועס לנשום עמוק דרך האף ולספור עד עשר לפני שמגיב. זו דרך שתעזור לו לווסת את עצמו ולהירגע.

(יפה איפרגן, MA, אשת חינוך ומטפלת CBT במחלקת "נפשי בשאלתי")

* * *

בני בן השש מבקש ממני כל הזמן שאשחק איתו. הצורך שלו בתשומת לב לגיטימי, ובהתאם לכך אני מתפנה מעיסוקי עבורו. העניין הוא שהבקשה נשנית, ובמהלך המשחק, כשחש מפסיד, הוא מתרגז מאוד. מה ההסבר להתנהגותו?

האבחנה כי בנך מבקש תשומת לב היא אכן נכונה. אך כפי שאת מבינה וחווה, אין בה מספיק כדי להבהיר לך מה באמת הוא מבקש.

כדי לדעת מה הוא באמת מבקש להשיג מהמשחק איתך, יש לבודד את התגובה שלו, שלא רצויה מבחינתך, ושגורמת לך להתעסקות עמו.

כשהוא מתרגז מההפסד שלו, מהכישלון או מחוסר ההצלחה – זה בעצם אומר שרצה לנצח, להרגיש ולחוות הצלחה.

המשחק איתך, בפוטנציאל שלו, מאפשר לו לייצר חווית הצלחה, ולכן הוא מבקש לייצר מציאות כזו איתך. כדי לשחזר שוב ושוב את תחושת ההצלחה, כשהמשחק לא מספק לו זאת, הוא מגיב באי שביעות רצון, ולכן מבקש שוב להתכנס למשחק. זו לולאה שאין לה סוף: את מוותרת על זמנך הפנוי, והוא לא מסוגל להתמודד עם תחושת כישלון, כשזו משחרת לפתחו.

הפתרון החינוכי הוא לשים דגש על היכולות שלו, ולא על הצלחות מול כישלונות. כלומר, אם הוא עשה פעולה מסוימת, איזשהו מהלך מחושב במשחק, או אפילו עזר לך בבית – ראוי וצריך ונכון לשקף לו את היכולות הטמונות בו, שגרמו לו לפעול כפי שפעל. כגון: אתה פועל באופן מסודר ומחושב, אתה אכפתי ויודע להיות קשוב לצורכי הזולת, וכו'.

כאשר נשים דגש על היכולות, הוא יבין שההצלחות והכישלונות אינם קשורים אליו. אם נכשל או הצליח זה לא באמת תלוי בו, ולא אומר עליו מאומה, משום שהיכולות הן הכוח האמיתי שטמון בו. הן חלק ממנו. אם יועבר המסר הזה דרכך אליו, ממילא יפחת הרצון התמידי למשחק, כלומר הרצון לחוות כל העת הצלחה ולהרגיש מנצח. בד בבד יעלו גם יכולותיו להתמודד עם כישלון.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)