טורים אישיים - כללי
ההסתה מרימה ראש מכוער ויש לה שם אחד – אנטישמיות
עשיתם צבא? לא עשיתם צבא? זה בכלל לא משנה. לומדי התורה, הרימו את ראשכם! הניחו בגאון את המגבעת על הראש ולכו בגו זקוף. אתם יהודים במדינת היהודים, ולאף אחד אין זכות לבזות אתכם על מי ומה שאתם. נמאס לשתוק
- אורית גרוסקוט
- פורסם א' תמוז התשפ"ג |עודכן
(צילום: Yaakov Naumi / Flash90)
בוקר טוב, עולם. שנת 1933, והרי החדשות: "אישה ביזתה קשות והשפילה יהודי בשל אמונתו וחזותו, כל זאת כשהם מוקפים אנשים נוספים ששתקו ולא מחו". אה, טעיתי בשנה? סליחה על הבלבול, אנחנו 90 שנה קדימה. שנת 2023. אבל רגע, משהו כאן לא הגיוני. אני מכירה את הדיבורים האלו, הם מריחים לי כמו משהו שלמדתי בשיעור היסטוריה בתיכון (החילוני) בו למדתי לפני למעלה מ-20 שנה. רגע נוסף, תנו לי לפשפש בזיכרון שלי. בעצם, למה זיכרון? בשביל מה יש גוגל?!
גם אתם הזדעזעתם מהסרטון של אישה שמטיחה בזיונות באדם חרדי באטובוס? גם אתם הרגשתם שנחצה כאן גבול שלא נחצה קודם? ברוכים הבאים לעולמם של שומרי התורה והמצוות שנת 2023, ושכחתי להוסיף פרט קטן: במדינת ישראל – מדינת היהודים.
כן, ברור לי שישנם אנשים טובים, נעימים ושפויים שלא חושבים כמו אותה אישה, אבל לצערנו גם הם לעיתים מוסתים מהאווירה החריפה במרחב הכללי, ולהסתה הזאת יש שם אחד: אנטישמיות.
בואו נניח דברים על השולחן: הבריונות האנטישמית המתחוללת כיום היא תוצאה ברורה של הסתה אכזרית. הייתי רוצה לכתוב "הסתה שלא נראתה כמוה קודם", אבל אני לא יכולה לכתוב את זה, כי להיסטוריה, כאמור, יש תקדימים משלה. ומי שלא מאמין לי מוזמן לפתוח גוגל ולהקיש שתי מילים: "תעמולה אנטישמית".
שום קשר לשירות הצבאי שלך
הסרטון הקצר הזה הוא הוכחה לכך שההסתה מכוונת ליהודים שומרי תורה ומצוות בגלל יהדותם. מדובר באנטישמיות טהורה, שאין לה שום קשר לצבא שעשיתם או לא עשיתם. השנאה היא כלפי הלבוש שלכם ומה שהוא מייצג, השנאה היא כלפי היהדות שלכם ומה שהיא מייצגת. ולפני שנמשיך וננתח גורמים ופתרונות, כדאי שנזכיר לעצמנו אמת פשוטה שאולי שכחנו בדרך: הקדוש ברוך הוא שומר עלינו בזכות לומדי התורה.
קחו את המשפט הזה והניפו אותו בעוז ובגאווה אמיתית: הצבא הוא בסך הכל כלי – התורה היא השמירה. כיום, יותר מדי אנשים חרדים לא מעיזים להגיד בקול את האמת, אז בואו נגיד אותה יחד, בעצם, בואו נצעק אותה יחד: מדינת ישראל לא תחזיק שנייה אחת בלי לומדי תורה. דוד המלך אמר את זה, לא אני: "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר".
ומי שלא נוח לו עם האמת הזו, מי שמתפתל ומתגרד במקומו – כדאי שיבדוק את עצמו, כי אין ולא תהיה מדינת ישראל בלי התורה הקדושה. מספיק להתבייש ולהתחבא! מספיק להרגיש שאנחנו צריכים לרצות ו"להתנחמד" לאנשים מוסתים, שונאים. הגיע הזמן לעצור את ההסתה. הגיע הזמן להרים את הראש בגאווה ולהגיד בפה מלא: כן, אני לומד תורה וברוך השם מגן על מדינת ישראל בזכות הלימוד הקדוש.
(צילום: shutterstock)
לאנטישמיות אין סיבה אמיתית, יש לה תירוצים לרוב
אם ננסה לחפש סיבות לאנטישמיות לאורך ההיסטוריה – מעולם לא היו לה סיבות, היו לה רק תירוצים. אך מה לגבי יהודי שמבזה יהודי על חזותו? לזה יש רק תירוץ אחד: פחד. אך למה לפחד מלומדי התורה הקדושה? התשובה פשוטה.
הם מפחדים דווקא בגלל שחלקכם משרתים בצבא, הם מפחדים מעמדות המפתח שאתם מגיעים אליהן בהייטק, בצבא, ובעצם בכל פינה אפשרית. הם מפחדים מהדת ומכל מה שמריח דתי. אבל הם לא מפחדים מהסיבה שאתם חושבים. הם לא מפחדים מכפייה דתית, הם מפחדים מהניצוץ היהודי שלהם עצמם. הם מפחדים כי להיות יהודי זה מחייב, זו עבודה לכל החיים – ולמי יש כוח לזה עכשיו.
הם מפחדים כי אתם, עם הכיפה והגמרא והפאות, מזכירים להם משהו חבוי בנשמה, משהו שהוא בילט-אין אצל כל יהודי אם הוא רוצה או לא. הם מפחדים כי הם מבינים שאולי, רק אולי, הם חיים בסרט, בשקר הכי גדול שיהודי יכול לחיות בו. והם מפחדים להתעורר.
בריונים לא מתים, הם רק מתחלפים
ומה עושה בריון שמפחד? מסית, לועג, מצער, מבזה. מקניט על מנת להכעיס, ואם הוא בריון שיש לו כוח ושררה – הוא משיג תומכים. ואם הוא בריון שיש לו יכולת רטורית מדהימה ויודע למשוך אחריו אנשים? הוא ייגע בנקודות מסוימות בקהל השבוי והעייף שיושב מולו (בדרך כלל בשמונה בערב מול הטלוויזיה),ובחוכמה גדולה ימצא קורבן קל. ומה טרף קל יותר מאשר לומדי תורה.
(צילום: shutterstock)
אז מה עושים?
רבי נחמן כותב בליקוטי עצות: "צָרִיךְ לְשַׁבֵּר אֶת הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִכְלַל כַּעַס, לֹא יִפְעֹל בְּכַעֲסוֹ שׁוּם אַכְזָרִיּוּת, רַק אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבֵּר אָז בְּרַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל זֶה שֶׁרוֹצֶה לִכְעֹס, וְיַמְתִּיק הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת". זה לא אומר לשתוק ולא לענות. אגב, זה אומר בפשטות: לרחם על המסכנים.
רבי נחמן מציע להפוך את הכעס לרחמנות. להבין שמדובר באנשים מסכנים. בלי תורה – אין שמחה אמיתית. התורה היא תורת חיים, ולחיות בלי התורה זה כפשוטו להיות מנותק ממקור מים חיים. להתפלל שיזכו להבין את הטעות שלהם. יחד עם זאת, חשוב מאוד לא לשתוק עוד. את ההסתה הנוראה הזו צריך לעצור לפני שהיא תהפוך לאלימות פיזית.