האם מותר לאדם לתרום את גופו למדע? האם מברכים הגומל לאחר שיט בים? והאם אפשר לגייר תאום סיאמי אחד?

האם מותר לאדם לתרום את גופו למדע, על מנת לאפשר לרופאים להתלמד ולהחכים ובכך להציל אנשים אחרים?

אסור. ומי שתורם את גופו לאחר מותו לצורכי מדע לנתיחת איבריו – אף שכוונתו בכך לקידום חכמת הרפואה, עושה איסור חמור, ובנוסף הוא עלול למנוע את גופו שלא יקום בתחיית המתים, ולכן גם אין להתאבל עליו ("הליכות שלמה" של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, תפילה עמוד רכ"ו).

האם מותר להניח פח אשפה בפתח הכניסה לחדר, תחת המזוזה?

אין לשים פח אשפה (או לקבוע כל שימוש בזוי אחר) ליד מזוזה, אף על פי שהיא מכוסה (שולחן ערוך המקוצר של הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א יורה דעה חלק ב' עמוד ר"ל).

מתי כהן יישא את כפיו בחזרת השליח ציבור בלי ליטול ידיו?

כגון כשיצטרך הכהן לעבור לפני מתפלל אחר כדי להגיע לכיור נטילת הידיים, או כשיצטרך הכהן לצאת מחוץ לבית הכנסת ויש רק עשרה מתפללים – אזי יישא את כפיו ללא נטילה (הליכות עולם חלק א' עמוד ר"ה).

מה יעשה אדם שאביו חלה במחלת האלצהיימר, והבן פוחד שהוא עלול לכעוס על אביו בגלל מעשיו?

חולה במחלת אלצהיימר שדעתו מטורפת עליו, והבן מוכן להחזיקו בביתו לטפל בו כראוי, אך ברור לו בוודאות שלפעמים לא יוכל לשלוט על עצמו ויתפרץ ויצער את אביו שלא כדין כשיעשה מעשה שטות – עדיף שישלח את אביו למושב זקנים, ושם יטפלו בו כראוי (ילקוט יוסף כיבוד אב ואם כרך א' פרק ג' סעיף י"ב מהדורת תשס"א עמוד רנ"א).

האם מתאבלים על אדם שהתאבד?

מי שאיבד עצמו לדעת – לא מתאבלים עליו, לא קורעים עליו, לא מספידים אותו, לא מברכים עליו "ברוך דיין האמת" וכן לא עושים סעודת הבראה (חזון עובדיה אבלות א' עמודים תק"ז – תק"י).

אדם ששט בים, האם צריך לברך את ברכת הגומל?

המפליג בים בספינת טיול – למנהג בני אשכנז לא מברך הגומל, אלא אם כן נכנס בעומק הים ושהה שם מספר ימים.

אולם לבני ספרד מברך הגומל אם שהה שם 72 דקות. ואם נכנס בעומק הים באופן שלא רואים אותו מהחוף, מברך אפילו אם לא שהה בים 72 דקות ("הליכות מועד" דיני ומנהגי המועדים בין המצריםתשעה באב והלכות למטייל עמוד רי"ב).

מה דין אדם שהשתכר ובזמן שכרותו איבד עצמו לדעת?

אדם ששתה לְשָׁכְרָה ומתוך זה התאבד - אין לו דין "מאבד עצמו לדעת", ולכן מתעסקים בקבורתו, ומתאבלים עליו, ומספידים אותו, ועושים לו את כל דיני האבלות כולל אמירת קדיש ואשכבה לעילוי נשמה (שו"ת דברות אליהו לרב הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א ראב"ד בתי הדין בירושלים לשעבר חלק שביעי סימן מ"ד).

על אילו הרים צריך לברך "עושה מעשה בראשית"?

על הרים גדולים כגון הרי האלפים – מברך "עושה מעשה בראשית", ובארץ ישראל יברך על ראיית הר החרמון בלבד (שו"ת אור לציון ב' פרק מ"ו תשובה ס"ב עמוד ש"י).

מעשה בתאומים סיאמיים שהגיעו להתגייר, אך רק אחד מהם רוצה להתגייר, ואילו השני טוען שאינו רוצה. האם אפשר לגייר את אותו האחד שמעוניין להתגייר?

כן, אפשר לגייר רק את אחד מהם (תשובת הגר"ח קנייבסקי שהובאה בספר שו"ת דעת רבותינו שבסוף הספר "פותח את ידיך" עמוד תקפ"ט).

אדם שבתחילת נסיעתו בירך על משקה, ובמהלך נסיעתו הוא נצרך לצאת ולשוב אל הרכב, האם יברך שוב על המשקה?

לא, כי דינו כדין הולכי דרכים – שאינו צריך לחזור ולברך, אף על פי שהוא יוצא חוץ לרכבו ליציאות קצרות (כגון לתדלק את הרכב או לקנות משקה). אולם אם יוצא מרכבו יציאה ארוכה, כגון לבקר חבר, ומתעכב שם כחצי שעה, צריך לחזור ולברך שוב ברכה ראשונה – בין כשאוכל אצל החבר, ובין כשחוזר לרכבו.

וזה דווקא בדברים שלא טעונים ברכה אחרונה במקום אכילתם (שתיה, ופירות וירקות שאינם ממין שבעת המינים),אך בדברים הטעונים ברכה אחרונה במקום אכילתם (מזונות ופירות ממין שבעה) – אינו חוזר ומברך כשחוזר לרכבו ("הליכות מועד" דיני ומנהגי המועדים בין המצרים תשעה באב והלכות למטייל עמוד רל"ז).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.