האתגר הנסתר: כיצד הפרעת קשב וריכוז יכולה להשפיע על קיום מצוות?

מי שמגדל/מחנך ילד עם הפרעת קשב (ADHD) יכול לראות את הקושי של הילד להתאים את עצמו למסגרות וכללים. הדבר יכול להתבטא בקושי להתאים את הריכוז למה שצריך להתמקד בו כעת, להתאים את ההתארגנות והסדר לשיטות עבודה יעילות, להתאפק ולעמוד בגבולות, ואפילו להרגיע את הגוף כשלא מתאים עכשיו להיות נמרץ מידי. הפרעת קשב היא הפרעת של גבולות - העולם הפנימי העגול מתקשה להתאים את עצמו למסגרת מרובעת של כללים מוגדרים. מובן שקושי זה יכול להתבטא גם בשמירת מסגרת ההלכה.

האם זה מוכח?

מדובר בתחום שהחל להיבדק בארץ רק בשנים האחרונות. מחקרים שנעשו על מתבגרים דתיים וחרדים מלמדים שהפרעת קשב קשורה לקושי בשמירת מצוות. בנוסף, אחוז גבוה מאוד מהמתבגרים שנושרים ממערכת החינוך התורנית, הם עם הפרעת קשב.

האם ההפרעה תגרום בהכרח לחוסר בשמירת הלכה?

התשובה היא לא. זה לא שחור/לבן: לא כל האנשים עם ההפרעה מתקשים בשמירת כל המצוות, אבל באופן כללי לאנשים עם ההפרעה יש יותר קושי לעמוד בעקביות בכללים. בנוסף, הדבר תלוי בטיפול בהפרעה. לשם המחשה, מחקרים רבים מלמדים שאנשים עם הפרעה מעורבים יותר בעבירות על חוקים. למשל הם בסיכון יותר גבוה לקבל יותר דוחות תנועה. אבל אין הכוונה שכל מי שיש לו הפרעת קשב יקבל דוחות...

מה לא עושים?

פעמים רבות הורים חושבים שהקושי הרוחני של הילד נובע מחוסר יראת שמים, והם מתייחסים אליו כאל אדם שלא אכפת לו מתורה. הילד בעצמו אינו מבין מדוע קשה לו להקפיד על מצוות כראוי, וכשהורה חושב שהילד חסר יראת שמים, הילד יכול להפנים את המסר השלילי, להיעשות 'רשע בעיני עצמו' ולאבד תקווה ומוטיבציה לשיפור. האמת היא שהפרעת קשב היא תכונה שנולדים איתה, והיא מתבטאת גם בגוף - המוח של האדם עם ההפרעה מתנהג בצורה ייחודית, כך שקשה לאדם להתאים את עצמו למסגרות וכללים. המוח הוא "מכונה", אינו יודע אם הכללים כתובים בשולחן ערוך או להבדיל בספר חוקי התנועה...

מה כן עושים?

מאבחנים – כאשר האדם מודע לנקודות החולשה שלו, קל יותר להתמודד. לפעמים אנשים חוששים שאם "יהיה לזה שם", הדבר יהפוך להוראת היתר והילד יאמר לעצמו שאינו אחראי למעשיו. האמת היא הפוכה. העובדה שאדם יודע שיש לו קושי בגבולות, לא פוטרת אותו מלעמוד בהם. אדרבא, היא מחייבת אותו יותר – הוא יודע כעת שיש לו סיבה טובה לעבוד על עצמו. מי שיש לו הפרעת קשב אינו "שוטה", יש לו אחריות מלאה על מעשיו (גם אם נקודת הבחירה שלו שונה. גם אם יש נסיבות מקילות שנתחשב בהן).

מטפלים דרך הגוף – הטיפול דרך הגוף יכול לכלול היבטים שונים, בהתאם לכל אדם, שאין כאן המקום לפורטם. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לטפל דרך הגוף, היא לקחת תרופות להפרעה בהתאם להמלצת רופא מומחה. טיפול תרופתי מסייע לאדם להפעיל את אותם חלקים במוח שעוזרים לו לעמוד בגבולות. לשם המחשה, מחקרים מצאו שלמרות שאנשים עם ההפרעה נמצאים בסיכון גבוה יותר לעבור על החוק, כאשר הם מטופלים תרופתית, הסיכן פוחת בכשלושים אחוז לגברים ובכארבעים אחוז לנשים!

מטפלים דרך הנפש – אדם מחובר מגוף ונפש ולכן לא ניתן להתעלם מהנפש. על פי המלצות גורמי הרפואה המקובלים בעולם, יש לתת התייחסות גם להיבט השכלי והרגשי. להסתכל על הפרעת קשב בתור משהו שקשור רק למוח – זו טעות חמורה. הגוף הוא רק חלק מה"אדם". הנטייה של האדם לא להתאים את עצמו למסגרות, מתבטאת גם במוח, אבל היא גם אופי של האדם, סגנון אישי, ועל כך ניתן לעשות עבודה עצמית.

בעבודה עצמית ישנם שלושה חלקים (מל"א): מה – הבנה מדויקת של האתגר; למה – מציאת משמעות אישית באתגר, תמיכה רגשית והעלאת מוטיבציה; איך – חיפוש ושכלול הדרכים הספציפיות שכבר עובדות אצל אותו אדם ועוזרות לו להתאים את עצמו למסגרות וכללים, מבלי לאבד את הסגנון הייחודי שלו.

הפעם נתייחס לחלק ה"מה". בהפרעה ישנם ארבעה חלקים עיקריים: ריכוז, התארגנות, איפוק, רוגע. הביטוי של ההפרעה שונה מאדם לאדם. לכל אחד יש את תמהיל החלקים שלו ואת המקומות הספציפיים שבהם הוא מתקשה. למשל ייתכן שיהיה אדם עם קושי באיפוק, בריכוז וברוגע, אך ללא קושי בהתארגנות. ייתכן שיהיו שני אנשים עם קושי בהתארגנות, לאחד הקושי יתבטא בהתארגנות בזמנים ולשני דווקא בהתארגנות עם חפצים. נעבור על ארבעת החלקים של ההפרעה ונראה כיצד כל אחד יכול להשפיע על שמירת מצוות.

ריכוז – קושי להתרכז לאורך זמן, להתעלם מהסחות דעת, לשים לב לפרטים וללמוד בצורה שיטתית ומאורגנת. קושי זה יכול להשפיע על הידיעות הנחוצות לשמירת מצוות, הן ידיעות שקשורות להלכה והן ידיעות שקשורות לאמונה. כאשר ילד לא לומד, חסרות לו ידיעות בסיסיות על מצוות או על עיקרי היהדות, כך הוא עלול לחוש מחויב פחות לשמירת מצוות. בנוסף, קושי זה יכול להשפיע על החיבור של התלמיד למצוות לימוד תורה, וכשהוא לא מוצא את עצמו "שייך" לדבר כה מרכזי, יכולה לפחות המוטיבציה שלו להתנהגות על פי ההלכה. למשל, פעמים רבות אנשים עם הפרעת קשב נוטים לחשוב בצורה "עגולה", הם מתרשמים באופן כללי מהלימוד, "מדברים בלימוד", מתלהבים מרעיונות נקודתיים בסוגייה, אבל חסרה להם חשיבה בצורה "מרובעת" – מסודרת, שיטתית ומאורגנת – חסר להם "צורה של הסוגייה". כתוצאה הרבה מהם מרגישים ש"לא יוצא להם כלום מהלימוד", יש להם בלבול וחוסר סדר והם לא מוצאים את עצמם במסגרת הישיבה. כאשר רוב היום הבחור משתעמם ומרגיש ריק וחסר משמעות, החיבור שלו לתורה עלול להיחלש. 

התארגנות – קושי להתארגן בצורה יעילה, לשמור על חפצים בצורה מסודרת, לשים לב לזמנים, לתכנן אותם ולעמוד בהם. מצוות רבות תלויות בזמנים, כמו קריאת שמע, תפילה, שבת. כאשר ישנו קושי בעמידה בזמנים, ייתכן שהאדם מאוד רוצה להקפיד על המצווה, אך שוב ושוב הוא נכשל. למשל, הוא מתכנן להתפלל במקום מסודר, אך נזכר ברגע האחרון ומפסיד תפילה בציבור. דוגמה נוספת, מתקשה להתארגן בלילה לשינה בזמן, וכתוצאה מאחר זמן קריאת שמע. עם השנים הוא עלול לפתח תחושת כשלון ולהתייאש מלנסות להצליח. ייתכן אפילו שייתן לעצמו הסברים ו"הוראות היתר" להצדיק את המצב. בנוסף, לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי בתפיסת זמן בצורה ריאלית, וכשהם עושים משימה שלא מרגשת אותם במיוחד, הם עלולים להרגיש ש"הזמן לא נגמר", וכך לאבד סבלנות. דבר זה יכול לגרום להם להתחמק ממחויבויות. למשל, תפילה, ברכת המזון, סעודות שבת, לימוד ב"אבות ובנים" וכדומה, היות שנראה להם שהדבר נמשך עד אין קץ.

איפוק – קושי לדחות סיפוקים, קושי להמתין, חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך והתפרצויות רגשיות, התנהגות בלי מחשבה תחילה. לכל אלו יש מכנה משותף אחד: העדפת ההווה על העתיד, מה שמתבטא בקושי בשליטה עצמית וביכולת דחיית סיפוקים. במילים אחרות, ההפרעה גורמת לנטייה לעשות את מה שהאדם "רוצה" וקשה לו יותר לעשות את מה שהוא "צריך". מכאן יכול להיות לאנשים אלה יותר קושי במצוות, למשל, לעצור כדי לברך לפני האוכל, להמתין בין בשר לחלב, לחכות לקידוש, לשמור על הפה גם כשכועסים, להימנע ממעשים או דיבורים אסורים, לעשות מצוות גם כשאין חשק. בנוסף, כשההפרעה אינה מטופלת, יכולים להיווצר קשיים רגשיים וחברתיים. קשיים רגשיים מחלישים את הכוחות להתאפק ולעשות מה ש"צריך". קשיים חברתיים מחלישים את תחושת השייכות והמחוייבות לקהילה וכך מאבדים גורם מסייע חשוב, משום שחלק ממה שעוזר לאדם להתגבר ולשמור על גבולות ההלכה, הוא החיבור שלו לציבור שמקפיד על כך.

רוגע – חוסר רוגע שיכול להתבטא בעודף פעילות במחשבה, דיבור או מעשה. דיבור או מחשבות רבות. תזוזות מרובות, החלפת תנוחות תכופה, התעסקות בחפצים. ריצה, ריקוד או טיפוס מוגזם. קושי לשבת במקום לאורך זמן, לפעמים ישיבה ממושכת "מעייפת" את האדם.לימוד תורה ותפילה מצריכים פעמים רבות יכולת להישאר במקום זמן רב. גם מבחינת הציבור מצפים מהילד לשבת ברוגע בתפילה, לשמור על שקט, לא להתעסק בדברים אחרים וכדומה. בנוסף, מצוי הדבר שאנשים עם ההפרעה חווים תנודות, לעיתים הגוף שלהם סוער מאוד – אז למשל מתקשים להירדם, ולפעמים הוא רגוע מידי – ואז מתקשים להניע את עצמם לפעילות – למשל להזדרז בבוקר לתפילה או ללימודים.

בסיכום: הפרעת קשב יכולה להשפיע על שמירת מצוות וטיפול תרופתי והדרכה יכולות לסייע. שלב ראשון הוא מודעות והבנה באילו דרכים ספציפיות ההפרעה יכולה להשפיע על הרצון והיכולת להקפיד במצוות.

חיים דיין הוא עו"ס קליני ודוקטורנט, יו"ר מכון הקשב.