"כך הקמנו מסלול הליכה לעיוורים"

ימי הקיץ כבר כאן, ובין יתר הטיולים והאתרים שיוצאים אליהם, יש גם אתר מיוחד במינו – זהו 'פארק לעיוורים' שהוקם על ידי קק"ל ביער בן שמן.

הפארק, כשמו כן הוא, מיועד לעיוורים וללקויי ראייה, וגם נבנה במיוחד למענם, עם שביל התחום לכל אורכו באבני שפה, כך שהאנשים שצועדים בו יוכלו לנתב את דרכם בבטיחות, עם מעקה העשוי כגליל ממתכת לכל אורכו של השביל, וכן עם שילוט מונגש, כאשר לצד כל כיתוב שמופיע בו בכתב רגיל, מופיע כיתוב בכתב ברייל. קק"ל גם הכשירה מערכת ניווט בהנחיה קולית, כך שניתן באמצעות הטלפון החכם לשמוע הסברים קוליים בתשע תחנות שמע לאורך השביל.

למי שעדיין תוהה איך יכולים עיוורים להתמצא בכזה פארק, ומניין בכלל צץ הרעיון המקורי לפארק הנחשב ליחיד מסוגו בישראל, פנינו לשמוע את הסברה המרתק של בלה נודלמן, אדריכלית מרחב מרכז קק"ל, ואחראית תחום תכנון אופניים ונגישות.

"גם עיוורים רוצים לטייל"

"יערות קק"ל במרכז הארץ משרתים אוכלוסייה גדולה מאוד", פותחת ומסבירה בלה, "מגיעים אליהם אנשים מכל אזור ירושלים וגם מרמלה-לוד והסביבה. כתוצאה מכך המקום מאוד מפותח, יש בכל היערות שבאזור שבילי אופניים רבים, חניוני פיקניק, שבילים להליכה, אנדרטאות, ובסך הכל אלו היערות הפעילים ביותר במדינת ישראל.  בתוך היערות הללו ישנם אזורים שהוגדרו על ידינו כאתרים המיועדים לקליטת קהל, ואנו גם מפתחים אותם ומשקיעים מחשבה כדי להתאים אותם לציבור".

בלה מבהירה כי אחת התפיסות שמובילות את קק"ל היא להנגיש את היערות לכלל הציבור, כולל בעלי לקויות שונות. "כמובן שאנחנו מקפידים להנגיש כל מסלול שהוא, על פי חוק הנגישות", היא מבהירה, "אבל כשהקמנו את 'השביל לעיוורים' הכוונה הייתה לייצר משהו שעד אז לא נראה כמוהו באף אחד מהיערות – מסלול שאינו רק מונגש, אלא גם מותאם לגמרי לאנשים שאינם רואים".

לדבריה של בלה, השביל נוסד לראשונה כבר בשנות ה-2000, כאשר התכנון המקורי שלו נעשה יחד עם עמותת 'פעולה' שמלווה את העיוורים. העמותה ייעצה וסייעה בכל מה שנדרש כדי שהעיוור יוכל להסתובב במסלול בביטחה, ובנוסף גם לחוש את הדרך ולהרגיש את הנוף. "זו הסיבה שבנוסף למעקה ולצורתו הייחודית של השביל, הקפדנו שבצידי השביל יהיו גם צמחי תבלין שאפשר יהיה לגעת בהם, להרגיש ולהריח אותם. גם השילוט מופיע בתלת מימד, לצורך ההמחשה והתחושה", היא מפרטת.

למרות שהשביל קיים כבר שנים, בלה מציינת כי במשך הזמן הפרויקט נדחק ונשכח עד שהגיע למצב של הזנחה קשה. "אבל לפני כשלוש שנים החלטנו שלא עוד", היא מספרת, "באותם ימים יזמנו את חידוש הפרויקט, עם צוות של אנשים שלקחו על עצמם את חידוש הפארק, מתוך רצון אמיתי לחזק את הקשר עם קהילת העיוורים שכל כך חשובה ויקרה לנו. כולנו הקדשנו לשם כך מאמצים רבים, התאמנו את השביל לתקני הנגישות החדשים, חידשנו שבילים, נטענו עצים וגם השקענו בתחום התכנון והביצוע".

בלה מדגישה כי לכל אורך הדרך הם נעזרו בתכנון האדריכלי של עמותת 'פעולה' וכן עבדו לצד מורשה נגישות המומחה לעיוורון, ובעיקר הביאו עיוורים לשטח, כדי שיחוו את דעתם ויתרשמו.

ובאמת, אלו שמגיעים כיום למסלול אלו אך ורק עיוורים?

"הפארק פתוח לכלל הציבור", מבהירה בלה, "אבל כמעט בכל שעה נתונה תראו בו עיוורים שמתנהלים לפעמים לבדם, לפעמים עם כלבי נחייה, ולפעמים אפילו באופניים מיוחדים, כי גם זה מתאפשר בשבילי הפארק הזה. "באופן אישי", היא מוסיפה, "הדבר שמרגש אותי במיוחד הוא לראות אנשים שמגיעים לפארק ופשוט קושרים מטפחת על עיניהם, מתוך כוונה לחוות אחת ולתמיד את מה שעובר על העיוורים. במצבים כאלו קורה לא פעם שדווקא העיוורים הם אלו שאוחזים בידיהם של ה'רואים' ועוזרים להם להתנהל בדרך. אלו מראות מרגשים במיוחד".