ניצולת הפיגוע בעלי: "ברחתי ליער. הייתי בטוחה שזה הסוף"

חבריו של אלישע אנטמן ז"ל בן ה-18, תלמיד כיתה י"ב מישיבת בני עקיבא שנרצח בפיגוע בעלי, עדיין לא מעכלים את הרצח הנורא. מי שישבה לידו בעת רגעיו האחרונים היא חנה יואל, שבדרך נס ניצלה מהמחבל. יחד עם חברו הטוב, אדיר ליפשיץ, השניים העניקו ראיון לחדשות 12.

"אני ואלישע עבדנו בחומוסייה ביחד והחלטנו לצאת להפסקת אוכל", שחזרה חנה. "צחקנו, דיברנו, כמו תמיד. הוא היה בן אדם כזה. פתאום הגיע איזה רכב ושני מחבלים, יימח שמם, קפצו מהרכב והחלו לירות לכל עבר. אני נכנסתי ישר מתחת לשולחן והמחבל היה ממש לידי, הייתי בטוחה שזה הסוף שלי".

"כשהסתכלתי הצידה פתאום ראיתי שפגעו לאלישע החבר היקר שלי בראש. באותם הרגעים הבנתי שאני לא יכולה להציל אותו", הסבירה. "אני מתנדבת במד"א אז זה האינסטינקט שלי. אבל הייתי צריכה לברוח ולשמור על עצמי. המחבלים עדיין היו לידי בשלב הזה. אחד מהם רץ לתחנת הדלק והשני נשאר קרוב לחומוס, מחוץ למסעדה איפה שישבנו. הבנתי שאני חייבת לברוח אז מהר קמתי והשארתי אותו מאחור, ברחתי ליער והתחלתי לרוץ מהר ככל שאני יכולה".

"הסתכלתי אחורה ופחדתי שייראו אותי, אז הסתתרתי מאחורי שיח", הוסיפה חנה. "שם הבנתי שבטעות לקחתי את הטלפון של אלישע, לא ידעתי את הסיסמא. חייגתי בחירום למד"א שם מוקדן עזר לי, כמעט התעלפתי שם לבד ביער. רק הרגע עבדתי איתו, עם החיוך הקורן והעיניים היפות שלו, וזו אמורה להיות המשמרת האחרונה שלו בחומוס. אני זכיתי להיות האחרונה".

אדיר סיפר: "באותו היום עבדתי מוקדם בבוקר והלכתי לישון בצהריים", שחזר אדיר חברו של אלישע ז"ל. "חברה של אלישע התקשרה אליי ואמרה שהיה פיגוע בעלי ושהיא לא מצליחה להשיג לא את חנה ולא אותו. ישר התקשרתי לחנה והיא לא ענתה לי. התקשרתי לאבא שלה והוא אמר לי שהיא בסדר, ושהוא לא יכול לפרט, וניתק".

עוד הוסיף אדיר: "אני ברגעים האלה הייתי בחרדה, ניסיתי להבין מה הולך שם ולא כל כך הצלחתי", הוסיף אדיר. "ניסיתי להתקשר שוב ושוב לחנה לדעת אם היא יודעת מה קרה לאלישע והיא לא הסכימה להגיד לי. בסוף שמעתי את זה בחדשות. לילה קודם פגשתי את אלישע בעלי. הוא הביא לי חיבוק כשנפרדנו. הוא הלך הביתה עם חיוך, וגם סיים את החיים עם חיוך".