"אני פוגשת את הנשים במקום הכי כאוב בחייהן, ויחד אנו מתפללות"

נאוה פאשה הייתה אישה צעירה, כשנה וחצי אחרי נישואיה, כשהיא הבינה שיש לה בעיה להיכנס להיריון. "התגוררנו אז בקריית ארבע", היא מספרת, "בעלי חזר בתשובה כמה שנים לפני שהכרנו, ומאז ועד היום הוא אברך כולל תלמיד חכם. אני מגיעה במקור ממשפחה דתית, אך עם השנים התחזקנו יחד. שנינו רצינו מאוד להפוך להורים, אך  כעבור תקופה ממושכת בה זה לא קרה, התחלנו להבין שכנראה קיימת בעיה".

כמי שהתגוררה בסמיכות למערת המכפלה, מציינת נאוה שהדבר הראשון שעלה בדעתה לעשות כדי לזכות בפרי בטן הוא להתפלל שם בקביעות, וכך אכן היא עשתה מידי יום. "שמעתי על נשים שהתפללו שם במשך ארבעים יום ונושעו, וגם אני עשיתי את הסגולה הזו וברוך ה' ביום ה-40 בדיוק התעברתי ולתינוק שנולד לנו ארבע שנים אחרי החתונה קראנו בשם 'יהונתן משה'. השמחה הייתה גדולה, אך יהונתן גדל ונתקלנו בקושי להיכנס להיריון נוסף. כל כך רצינו שיהיו ליהונתן אחים, התפללנו וביקשנו, וגם התחלנו לעבור טיפולים שיסייעו לגוף להיכנס להיריון. באותם ימים יצאנו לטיול בצפון ובמשך כל הדרך הרגשתי כאבי בטן מוזרים ותחושת נפיחות מרוב כאבים שהייתה מוכרת לי מהתקופה של לפני לידתו של יהונתן. בשלב מסוים לא יכולתי לסבול עוד, הכאב הכריע והחלטנו לחזור הביתה. בדרך, מרוב כאב, השתנתה ההחלטה ונסענו לבית הרפואה, שם אבחנו מצב מסוכן מאוד בשל התרופות שלקחתי, אשפזו אותי וייצבו את המצב ממש ברגע האחרון. רק אחר כך הסבירו לי הרופאים שהייתי ממש בסכנת חיים".

מבית הרפואה יצאה נאוה באותו זמן גם עם בשורה טובה ומשמחת, שכן גילו שהיא בהיריון ולא עם עובר אחד אלא עם שניים. "הריון התאומים לא פשוט בכלל, עם הרבה לחץ וחרדה, אך בסופו של דבר זכינו בחסדי השם יתברך לתאומים מתוקים ומקסימים, ולאחר מכן נולדו לנו גם ילדים נוספים".

כשסבתא מתפללת

כיום ילדיה של נאוה כבר בגרו והיא אפילו סבתא לנכדים, אך את אותם ימים של ציפייה היא לא מסוגלת לשכוח, וגם לא את תחושת ההודיה, שגורמת לה לחוש רצון גדול להביא קורבן תודה לקב"ה. "חשבתי לעצמי מה יוכל להועיל ולשמח את בורא עולם, והחלטתי לפתוח גמ"ח לתרופות פוריות לנשים, כמובן על פי מרשם רופא בלבד.

"הגמ"ח שלי מיועד לנשים שזקוקות לתרופות פוריות אך אין באפשרותן לשלם את המחיר היקר, או שבית המרקחת סגור, או שיש מחסור באותה תרופה, או שהמדינה אינה מסייעת ברכישה מסיבה כזו או אחרת. הגמ"ח שלי כבר פעיל במשך כמעט שלושים שנה, ואני לא גומרת להיתקל בסיפורים מרגשים עד דמעות, בניסים גדולים ובנשים שנושעו מעל ומעבר לדרך הטבע.

(צילום: shutterstock)

"כחלק מהשירות שאני נותנת בגמ"ח אני מזריקה לנשים את התרופות וגם מלמדת אותן כיצד להזריק", היא מספרת, "ההתעסקות סביב הנושא הזה ייצרה חברויות מדהימות ביני לבין נשים יקרות מאוד. אני אישית איני משויכת רשמית לאף מגזר, וגאה בכך שהגמ"ח משרת את כל המגזרים בעם ישראל, וזה לא מפליא בכלל, כי יש לכולנו מכנה משותף. כולנו חשות יחד את הכמיהה הגדולה להביא ילדים לעולם, ולממש את הייעוד שבשבילו הגענו לכאן. ההבדלים החיצוניים פחות חשובים, וזוהי התחושה של כולנו".

מי שמתמצא בטיפולי פוריות יודע בוודאי שיש תרופות מסוימות שצריך להזריק דווקא בשעה מסוימת, לעתים דווקא בלילה. "קורה שאני מתעוררת בלילה באופן בלתי צפוי ממישהי שמתקשרת או דופקת על הדלת, כדי לבקש שאזריק לה, ולאחר מכן שתינו מתאחדות בתפילה להצלחת הטיפול וקוראות יחד תהילים. כשאני מתבשרת לאחר מכן בבשורות טובות, אין קץ לשמחה שלי. קרה לא פעם ולא פעמיים שהלכתי ברחוב ופתאום עצרה אותי מישהי עם עגלה ותינוק שכלל לא זכרתי אותה, אך היא אמרה לי: 'רואה את הבייבי הזה? הוא מהגמ"ח שלך'. לאחרונה אפילו פגשתי שלישייה שנולדה אחרי שאימם לקחה תרופות מהגמ"ח. זה מאוד מרגש, ומעלה בי לא פעם את המחשבה שאמנם לתרופות יש את הצד הרפואי והטכני שבוודאי מסייע, אך אי אפשר להתעלם מהתפילות הרבות ומעצם העובדה שהנשים שפשוט מתאחדות ומתפללות יחד. אני בטוחה שריבונו של עולם כל כך אוהב את זה".

"אגב, כל הפעילות של הגמ"ח היא לעילוי נשמת סבתא שלי שאני קרויה על שמה. סבתא הייתה מיילדת ובאופן קבוע יילדה נשים שלא היה להן כסף כדי לנסוע ללדת בבית הרפואה, וכן היא ליוותה נשים במהלך לידות ותמכה בהן כמו דולה. לאחר שעלתה סבתא לארץ מעיראק היא התגוררה במעברה ונתקלה שוב ושוב בסיפורים בהם נשים שהתמודדו עם דלות וחוסר יכולת כלכלית ביקשו להפסיק את ההיריון. סבתא הייתה זו שהפצירה בהן ושידלה אותן שלא לוותר על התינוקות. כיום, כשהגמ"ח שלי פועל תחת שמה, אני מרגישה שסבתא ממש מתפללת עלינו מלמעלה ובזכותה יש לנו השגחה פרטית גדולה וניסים מופלאים. זה המקום גם לציין שהגמ"ח משווע לתרומות של תרופות פוריות, וכל מי שתוכל לסייע בכך, תבוא עליה הברכה".

להיות שליחה טובה

במקביל לפעילותה בגמ"ח התמחתה נאוה במגוון שיטות מסורתיות לעידוד הפוריות, וזאת כקומה נוספת על התמחותה בסוגי העיסוי השונים - שוודי, הוליסטי, רקמות עמוק ורפואי שיקומי. "למדתי שיטות לעיסוי ולטיפול, חלקן בשמנים מסורתיים, ואפילו התמחיתי בטיפולי רפלקסולוגיה ובכוסות רוח, כשאני מלווה את הכל בטכניקות של דמיון מודרך", היא מספרת. "כשנשים מגיעות אליי אני מציעה להן את הטיפולים האלו שהוכחו ככאלו שיכולים לפתוח את הרחם ולעודד פוריות, אך יחד עם זה אני מוסיפה ומדגישה שהכל מגיע אך ורק מהקב"ה ואני בסך הכל משתדלת להיות שליחה טובה".

באיזה אופן העיסוי יכול להועיל?

"אני תמיד מבהירה לכולן שהעיסוי אינו סותר את הרפואה הקונבנציונאלית, אבל הוא מציע טיפול מסורתי, שיטה עתיקת יומין שעוברת מאם לבת ומסוגלת לפתוח חסימות פיזיות ורגשיות. לפעמים הוא אפילו מחזק את הטיפול הקונבנציונאלי ומייעל אותו, כיוון שהוא מעודד את זרימת הדם בכל הגוף וממריץ את התהליכים. כמובן שאי אפשר לדעת מראש שהטיפול יצליח, ולפעמים יש צורך ביותר מטיפול אחד, הקב"ה הוא היחיד שמחליט אם תהיה הצלחה בטיפול".

ספסל הנדנדה בביתה של נאוה

רוב הנשים שמגיעות לנאוה הן לדבריה צעירות יחסית, כמה שנים אחרי החתונה, אך יש גם כאלו שמגיעות אחרי שנים ארוכות של המתנה. "היו אצלי גם נשים שממתינות כבר עשר שנים ויותר", היא מספרת, "אני משתדלת להתייחס לכולן באותה סבלנות, להבין את מה שעובר עליהן, לא לשפוט, ולאחר הטיפול אנחנו לעתים קרובות יושבות יחד בחצר עם קפה, והן מספרות לי על הכאב, שאני כל כך מזדהה אתו, כי גם אני עברתי דבר דומה. אני משתדלת למצוא את המילים הנכונות, להמליץ על מה שאני חושבת שכדאי, וללמוד גם להתמודד עם אכזבות שלא קלות לאף אחת. אנחנו לומדות יחד להתחבר לתוך עצמנו, לא לכעוס, ובעיקר להתחבר לתהליך, לאהוב אותו ואת עצמנו. הכי מרגש זה כשנשים מספרות לי לאחר מכן שהן נכנסו להיריון אפילו ללא התרופות וההורמונים, כי פשוט משהו נפתח, הגוף היה מוכן, והקב"ה החליט להוריד לעולם נשמה נוספת".

ליצירת קשר עם נאוה: navush777@gmail.com