מני אסייג: "אני יכול להיות חבר של מי שמסית נגד חרדים ורבנים? מה פתאום"

"אני מעדיף בדרך כלל שלא לפגוע באנשים. כולנו טועים, ואם פגעתי אישית בבנאדם, אז אני מתנצל בפניו ישירות. לפעמים אני כותב דברים מהבטן ואז מוחק ולא משאיר את זה באוויר. לרוב אני משתדל רק לומר ביקורת. אני משתדל לכתוב דברים שלא אצטער עליהם. אני לא מקלל ולא מאחל חלילה מוות או מחלות לאף אחד. כותב ביקורת שקשה לצד השני לקרוא, ואני שמח שקשה לצד השני לקרוא. אני שמח שזה עושה משהו לצד השני". כך אומר בראיון הבמאי והתסריטאי מני אסייג, בראיון נוקב על הפוליטיקה הישראלית.

"השמאל הישראלי זקוק לטיהור, כי הוא נמצא בתהומות שלא חשבנו שהוא אי־פעם יגיע אליהם", הוסיף אסייג ל"מעריב". "הוא סוחף אחריו אנשים שלא מרגישים שהם חלק ממחנה שאיבד את הדרך לגמרי, מחנה שיש בו מלא מבזי קודשים ושונאי יהדות. באופן אישי אני מקבל על כל תמונת תפילין שאני מעלה לרשתות או כל קידוש שם שמיים שאני עושה - כמות גדולה של הודעות נאצה, ישר השמאלנים קופצים לבזות את ספר התורה, את מסורת ישראל ואת היהדות".

"כבר אין לי חברים מהשמאל, פעם היו, והתברר שהם לא היו ממש חברים", המשיך אסייג. "בגדול אני מחנך את הילדים שלי להתחבר רק עם אוהבי ישראל האמיתיים. הם לא יכולים להיות חברי אמת. מחנך אותם שלא יסמכו עליהם. פעם היית יכול לחלוק דעות ולהחליף דעות בדיון. לא היו לי חברים ממפלגת העבודה או בוחרי מרצ? היו לי, אבל זה השתנה לגמרי. היום יש פה סכנה לקיום שלנו כעם מיוחד במדינת היהודים, וכל מי שתומך בדבר הזה אני לא יכול להיות חבר שלו, אני לא סומך עליו. אני יכול להיות חבר של מי שמסית נגד חרדים או מבזה רבנים? מה פתאום".

"אבא שלי היה עסוק כל היום בעבודה ובתפילות בבית הכנסת, ואמא שלי הייתה עסוקה בלהכין אוכל, לנקות ולחנך, אז בגדול הם לא דיברו איתנו על קיפוח אבל לבד הבנו זאת", הוא מספר כשנשאל על גזענות שחווה בנוף ילדותו. "כשראינו את היחס של הקיבוצים מסביב כלפינו, ראינו מה זה עבורנו להיכנס למועדון ולעבור סלקציה, ראינו מה אנשים שנכנסים לטירה מהקיבוצים חושבים עלינו. החיפאים והכרמליסטים קראו לנו ‘טקסס' כשם גנאי, וידעו שמי שבא מטירת כרמל אין לו שום סיכוי להשתלב בחברה. זו הייתה התנסות מטורפת".