נמאס לנו ללכת לטיפולים ולמטפלים! בשביל מה זה טוב בכלל?!

"אני מרגישה כל הזמן שהוא לא אמיתי איתי. אני מרגישה שהוא מתכנן כל הזמן את המילים שהוא אומר לי. כלום לא נאמר בצורה אותנטית. זה ממש מפריע לי", התלוננה שרה.

"את אולי יותר מידי אמיתית. נמאס לי כבר מכל העצבים והכעסים שלך, אני רק זורק לה הערה קטנה והיא מתנפלת עלי, זה קורה כל הזמן בלי הפסקה, אני לא יכול יותר עם זה", החזיר דובי.

"זהו! אני חושבת שהגענו לקצה! אנחנו כבר לא יכולים להמשיך ביחד!", הגיבה בכעס.

"נכון, זה קורה שמגלים באמצע החיים שמה שבחרתי בעבר כבר לא מתאים לי היום. אולי אנחנו פשוט לא מתאימים יותר?", שאל דובי.

"אולי פשוט אתם צריכים לעלות ממד בקשר, ואז הכל יסתדר", עניתי להם.

"לעלות ממד? איזה ממד?", שאל דובי.

"דובי, הפחד שלך מה להגיד ומה לא להגיד נובע מהממד שאתה נמצא בו בקשר, שהוא הישרדותי מאוד. לא בגלל אשתך, אלא זה מקום נפשי שאתה נמצא בו. מה זה להיות במצב הישרדותי? זה ממש דומה להרגשה שאני תחת איום, כמו שמרגיש אדם שנמצא מול סכין שלופה.

"גם במקרה שלך שרה, נניח שאת חווה במקום העבודה שלה השפלות והתייחסות מאוד לא נעימה מלקוחות. מבחינתך את אומרת לעצמך: אני עוברת הלאה, לא לוקחת ללב, אבל באמת את מרגישה מושפלת. את מגיעה הביתה, ומספיק שבעלך אומר לך מילה לא במקום – ואת מיד כועסת ומגיבה בתוקפנות.

"אתה, דובי, לא מבין מה עובר על שרה. גם את, שרה, לא מבינה מה עובר על דובי...

"שרה, זה מלווה אותך בנפש, ואת מגיבה כמו מישהי שמרגישה מושפלת מאוד ומנסה להחזיר את הכבוד האבוד שלה. התגובה הזאת נובעת מאיזה מרחב שבו את נמצאת, ושמקיף אותך", הסברתי.

"למה אי אפשר להגיד שפשוט יש לה אופי כזה? היא פשוט אישה עצבנית, זה האופי שלה וזהו", הגיב דובי בהתנגדות.

"הכי קל לפתור את עצמנו ולהגיד: 'אופי'. אבל זה לא אופי".

"אז מה זה?", שאל.

"כמו שאנחנו מוקפים פיזית ב-6 כיוונים (ימין, שמאל, קדימה, אחורה, למעלה, למטה),כך גם הנפש מוקפת ב-6 כיוונים שתוחמים אותה, והם גורמים לכל תגובה שלכם בכל רגע נתון.

"על מנת להצליח להבין את התגובות, צריכים להבין מה המרחב הזה שבו האדם נמצא. המרחב הזה בנוי מהמון תפיסות, מאוויים, רצונות, המון ניסיון ומטענים שאיתם ניגשתם לחיי הנישואין.

"בעצם אפשר להגיד שזוג שמתחתן, כאילו כל אחד מביא רק את עצמו, אבל בעצם כל אחד בא לנישואין בתוך קוביית מרחב. הקוביות נתקלות זו עם זו, ואי אפשר להיפגש" .

"בדיוק, זו כל הבעיה. נמאס לנו ללכת לטיפולים ולמטפלים! נמאס לנו", התעצבן דובי.

"למה זה לא נפתר אצל יועצי הנישואין שהייתם אצלם?", שאלתי.

"כי מצאנו את עצמנו כל הזמן נתקעים באותן הנקודות. היא אומרת עלי את אותם הדברים, אני אומר עליה את אותם הדברים, הכל צפוי. בגלל זה אני לא באמת מבין מה התועלת בטיפול הזה", התלונן דובי בייאוש.

"הרבה פעמים בטיפול מנסים להיכנס לתוך הנפש, לתוך הבעיות, לתוך הקשיים והסיטואציות, ומנסים לפתור אותם. המטפלים מקשיבים לבעיות שלכם ואז מנסים לפתור לכם אותן, לנתח ולאפיין איפה אתה לא היית בסדר ואיפה את צריכה להשתפר וכו'.

"ככה מנסים, בעבודה קשה ומייגעת, לפתור את הבעיות. והתסכול הגדול – הוא שזה לא עובד", הסברתי.

"למה זה לא עובד?", שאלה שרה.

"כי כשהסיטואציות חוזרות, אתם חוזרים בדיוק על אותן הטעויות. פה אנחנו לא נכנסים לתוך הסיטואציות ומנסים לפתור אותן".

"אז למה אנחנו פה?", שאל.

"עיקר השאיפה שלנו הוא לעלות לממד גבוה יותר. נניח שאדם נעול בתוך ארון קטן מאוד. כל מיני אנשים יגיבו בכל מיני צורות.

"יש כאלה שיצרחו, יש שיתייאשו, אבל בסוף, כמה כבר אפשר לצפות מבן אדם שנמצא לכוד בתוך ארון שיישאר שלו ורגוע? לא משנה כמה אנסה להרגיע אותו, אני לא באמת אצליח לשנות את המצב, כי המרחב סוגר עליו, כי הוא נמצא לכוד בתוך ארון".

"אז מה אפשר לעשות?", שאלה שרה.

"אני יכולה לפתוח לו את הארון ולשחרר אותו משם. כשהוא יוצא משם, אז בדרך ממילא הוא מגיב ומתנהג אחרת, כי המרחב שלו משתנה.

"עיקר הטיפול פה הוא לא לפתור בעיות, אלא ללמוד לעלות ממד.

"בממד שבו הקשר שלכם נמצא, היכולת שלכם לשנות תגובות או התנהגויות קטנה מאוד מאוד, המאמץ גדול מאוד והתוצאות קטנות מאוד. אתם מרגישים שאתם לא יכולים אחרת, ואתם חנוקים.

"אם תעלו פה לממד אחר, תצאו מהמרחב שבו אתם נמצאים למרחב אחר, אז באופן אוטומטי יהיה לכם נוח יותר, וכל התגובות והשדרים שלכם יהיו אחרים לגמרי.

בהשראת הקורס המרתק של הרב אליהו לוי: קוביית המרחב הזוגית.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן