הלכה ומצוות
כפייתיות או דקדוק במצוות? דעת ההלכה, כולל עצות מעשיות
ישנם אנשים הסובלים ממחשבות טורדניות סביב נושאים הלכתיים, מופעלים מחששות שמא לא קראו קריאת שמע כראוי, לא נטלו ידיים כהלכה, לא קינחו את גופם כראוי לתפילה, לא הניחו תפילין במיקום הנכון וכיוצ"ב. כיצד ניתן להתמודד עם התופעה? עצות מעשיות, על פי ההלכה
- מוריה חן
- פורסם ח' תמוז התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
כולנו רוצים לקיים את התורה בשלמותה, אולם מה קורה כשמתפתחת כפייתיות בכל הנוגע לקיום מצוות?
ישנם אנשים הסובלים ממחשבות טורדניות סביב נושאים הלכתיים כמו חששות שמא שלא קראו קריאת שמע כראוי, לא נטלו ידיים כהלכה, לא קינחו את גופם כראוי לתפילה, לא הניחו תפילין במיקום הנכון וכיוצ"ב. כיצד ניתן להתמודד עם התופעה?
בדרך כלל יש לפנות לייעוץ רפואי, ועם זאת ישנן עצות מעשיות שיכולות לסייע ולהקל על המחשבות הטורדניות סביב קיום המצוות וההלכה.
הרב יעקב ישראל לוגסי מתייחס לתופעה זו בספרו 'נפשי בשאלתי:
"ראשית על הסובל מתופעה זו להשתכנע שתופעה זו היא שלילית, כלומר מצד העונש והייסורים שנועדו לייסרו, ואין הצדקה בקיום מחשבות אלה על פי דעת תורה, כי אם לא ישתכנע הסובל מסבל זה שזהו מצד העונש, ויתעקש לחשוב שאדרבא זהו מצד הקדושה ויצר הטוב – אין תקנה לקלקלתו."
הרב זמיר כהן - איך משתלטים על מחשבות מטרידות, והאם יש דרך למנוע אותן? עצה נפלאה שתשדרג לנו את החיים
דקדוק במצוות או כפייתיות?
על מנת לברר האם מחשבות אלה נובעות מצד הקדושה או הטומאה, יש לבחון (כל אדם לעצמו) את הנקודות הבאות:
השוואה לדורות הקודמים
ראה כיצד נהגו בדורות הקודמים – וכי הם סבלו ממחשבות אלה שעליהם לחזור על כל מילה בפסוקים כמה פעמים מחשש שמא לא אמרו כראוי? וכי הם נטלו ידיים כמה פעמים?
התורה "דרכיה דרכי נועם"
כל פתרון בדרכה של תורה שאינו מגיע בנועם – איננו מצד הקדושה אלא מצד הטומאה הגמורה, כיוון שאין טירוף הדעת ועצבנות עד כדי מיאוס בתורה לסובלים מכפייתיות.
היעלה על הדעת שהקב"ה חפץ שנעבוד אותו במתח ועצבנות עד כדי טירוף ומיאוס במצוותיו? על כן, מסביר הרב, נמצא כי מחשבות אלה מגיעות מצד הטומאה להדיח את האדם מהקדושה.
הלכה למעשה: כיצד לנהוג כאשר מופיעות מחשבות טורדניות
1. להאמין שהכל זמני
על הסובל להאמין כי יש בכוחו לצאת מהסבל, ועליו להתאזר בסבלנות ולא במתח. מדובר בתופעה שיכולה לחלוף.
2. להתחזק באמונת חכמים
התנאי ההכרחי למיגור התופעה הוא אמונת חכמים. כלומר, אם חכם אומר לך שנטלת ידיים כראוי, תשמע לו. אם אומר לך שיצאת ידי חובת קדיש ותפילה – תשמע לו, גם אם יש לך ספק אם נהגת לפי ההלכה. אמונת חכמים מעל הכל.
3. לקבל הבטחה מחכם
עצה זו מועילה ביותר כשמדובר במחשבות טורדניות העוסקים סביב קיום ההלכה – מומלץ לגשת לתלמיד חכם ולבקש ממנו שיקח אחריות בכתב בכל העניינים המציקים לך.
על כך מדגיש הרב לוגסי: "כל חכם מישראל בחפץ לב יסכים לטרוח ליתן לך התחייבות באחריות מלאה על מנת להצילך מבאר שחת, ובפרט שכך האמת שיוצא אתה ידי חובה בדרך שיורוך, ורק ייסוריך המה המבעיתים את לבך להיטרד בטרדות שווא".
הרב יצחק פנגר עם השראה יומית: איך מתמודדים עם מחשבות מטרידות?
4. ייסורים לפני התפילה
לגבי הסובל מחששות שמא לא קינח כדין, מביא את דברי הרב "תולדות אהרון":
"ומה שכתבת שאתה סובל מאוד בהכנות לתפילה... וכשאתה מתחיל להתפלל בכוונה אתה מרגיש שאין הגוף נקי כ"כ, וזה גורם בלבולי מחשבות, ל זה אמרו חז"ל 'לא ניתנה תורה למלאכי השרת', ומחיבים לבדוק את עצמו קודם התפילה, ואם אין יכולים – אז אין מחויבים יותר...
וכן דברי בעל בני יששכר: "...האנשים המתחסדים ורוצים להתפלל בגוף נקי, אזי על ידי כן מאחרים זמן התפילה... שזה מתרמית היצר" (בעל בני יששכר בתוספת מהרצ"א על ספר "סור מרע ועשה טוב, אות ל"ו).
5. חששות בנוגע למקום התפילין
לסובלים מחששות שמא לא הניחו את התפילין במיקום המדויק, הרב מפנה לשו"ת 'דברי חיים' סימן ו': די שהוא "בערך" באמצע, ואין צריך לדקדק ולצמצם שיהא ממש באמצע בדיוק, וכשמשער שהוא באמצע – די.
(צילום: shutterstock)
6. הרהורים מטרידים בנושא צניעות
הרב לוגסי מבקש: "לא להתייחס להם כלל, ויש לדעת שכל הרהור שעולה בלב האדם בעל כורחו שלא במזיד שהוא גרם לכך – אז לא די שאין האדם נענש עליו, אלא אף מקבל על כך שכר בהיותו מנסה להסיח דעתו ממנו, והוא הן במחשבות מינות והן במחשבות עריות שעולים ומצטיירים בלב האדם, והאדם מצטער מהם, אזי זהו תיקונם בדווקא, וכנגד מה שפעם פגם והתענג על אותם מחשבות עתה באות ומצערות אותו, אזי אדרבא בכך מתקן הוא מה שפעם הרהר במזיד..."
7. נטילות ידיים תכופות
יש לדעת כי כשנוטלים ידיים בשפיכת מים יותר מרביעית (וזהו בדר"כ הכמות ששופכים על היד), יוצאים ידי חובה.
הרב זמיר כהן - איך אפשר לשלוט על מחשבות שליליות?
8. טרדות בנושא שבועות ונדרים
מי שסובל מדחף פנימי לנדור ולהישבע, לעשות או לא לעשות – על כך מביא הרב לוגסי בשם הסטייפלר שבא אליו אחד שסבל מכך ושלחו אותו לגאון מבריסק, והשיב לו: "שלא חלים כלל כל הנדרים והשבועות שבאות שלא מיישוב הדעת. לגופו של עניין יש לעשות שאלת רב, אולם באופן כללים אין ממשות בסוג נדרים אלו שנעשים מתוך לחץ נפשי ומתיחות עצבים".
9. חזרה על מילים
הסובלים מחששות שמא לא ביטאו את המילה כראוי וחוזרים על המשפט או על המילה בתפילה כמה וכמה פעמים – מובאים דברי הרב שלום שכנא זהאן בספרו:
"זכורני כשהייתי אצל החפץ חיים זצוק"ל שנה אחת לפני פטירתו, ושמעתיו מתפלל שמונה עשרה של תפילת לחש (כי היה מתפלל קצת בקול רם כדי שישמע אוזנו מה שמוציא מפיו),ולא היה מדקדק כלל לפי הדקדוק.
למדתי מזה שדעתו המה הייתה כי רק בקריאת שמע וכדומה שהחיוב הוא הקריאה, שם צריך לדקדק בתכלית הדקדוק, אולם בנוגע לתפילה וכד', שהוא עניין של עבודה שבלב , אז הדרך לומר המילות בדרך שמדברים בני האדם – באופן שלבו ירגיש, וממילא אם יאמרם על פי הדקדוק, אין הלב מרגיש תוכן הדברים כי אם אומרים באופן שרגיל לאומרם, כי עבודה זו היא עבודה שבלב, והעיקר שהלב ירגיש". (שו"ת "עטרת יעקב", עמ' ל"ט).
עוד באותו נושא:
"יש קו דק בין דקדוק במצוות לכפייתיות": על אובססיה במסווה דתי