למה הדרוזים מוחים? הסודות שמאחורי המחאה האלימה

זה התחיל בשבוע שעבר, כמו פקק של בקבוק שהתפוצץ, כאשר הדרוזים ברמת הגולן פתחו במחאות אלימות ובעימותים עם המשטרה, עקב תחילת העבודות להקמת טורבינות הרוח ברמת הגולן. המהומות נמשכו מספר ימים, כאשר המפגינים התפרעו, חסמו צירים ולא נרגעו עד שראש הממשלה נתניהו הורה להקפיא את העבודות ולבחון פתרונות חילופיים.

אך גם בשלב זה הדרוזים אינם חושבים לשוב לשגרה, והם גם מתריעים באופן ברור על כך שהם ימשיכו במחאות מיד לאחר שיסתיים 'חג הקרבן' שהם חוגגים בימים אלו. "אנחנו על סף אינתיפאדה בצפון", הבהיר ראש מועצת דלית אל-כרמל, ונראה שהם אכן לא חושבים לשתוק.

מתנגדים לטורבינות

אז מה בעצם רוצים הדרוזים, ועל מה הם מתלוננים?

על פניו נראה כי מחאתם של הדרוזים היא על הקמת טורבינות הרוח באזור רמת הגולן. לטענתם, הפרויקט יפגע בנוף הכפרי הירוק וכן יזיק לשטחים החקלאיים שסביב הכפרים, מה שיפגע מאוד בפרנסתם של התושבים. בנוסף, העלו הדרוזים את החשש הבריאותי, מאחר שמגורים על יד טורבינות רוח עם הרעש הקבוע שהן מסבות, עלולים לגרום נזק בריאותי בלתי הפיך.

חברת אנרג'יקס, יוזמת הפרויקט, טענה בתגובה כי הפרויקט אושר על ידי הממשלה. כמו כן היא הסבירה שבעבר היא יצרה קשר עם בעלי האדמות באזור והם חתמו על חוזה להקמת הטורבינות בשטחיהם. הדרוזים אינם מתעלמים מדבריה של החברה, אך טוענים שהטעו אותם ולא הבהירו להם בדיוק במה מדובר, לכן הם דורשים להפר כעת את ההסכם. כחלק מכך הם גם פרסמו עצומה שעליה חתומים אלפים מהם.

מעניין לראות כי למחאה הצטרפו דרוזים מרחבי כל הארץ, והיא לא נשארה נקודתית ברמת הגולן, מה שמוכיח על כך שהזעם הוא קולקטיבי ומנהיגי העדה הדרוזית מגבים את המאבק מקיר לקיר.

נאבקים על הקרקעות

אבל אם היה ניתן לחשוב שהחשש מהטורבינות הוא שייצר את ההפגנות חסרות הרסן, מסתבר שיש כאן גם סיפור נוסף ומשמעותי הרבה יותר. אין זה סוד שהדרוזים נושאים עימם מטען של כעס גדול וזעם על המדינה, בשל מצוקת הדיור, מאחר שהיא אינה מאפשרת להם לבנות ולהרחיב את היישובים בהם הם מתגוררים, מאחר שהקרקעות סביבם הן בבעלות המדינה.

רבים מן הדרוזים ניסו לעקוף את החוק והקימו בתים על קרקעות של שטחים המוגדרים כחקלאיים, כשהממשלה כביכול מתעלמת מכך. אלא שלפני כחמש שנים נחקק חוק קמיניץ שמאפשר לקנוס במאות אלפי שקלים את אלו שחורגים מהבנייה ללא אישורים. הדבר מעמיד את הדרוזים במצב שאין להם שום אפשרות להרחיב את השטחים ולבנות. לאורך כל השנים האחרונות מנסים במגזר הערבי לבטל את החוק ואף נעשו כמה ניסיונות להכניסו אל המשא ומתן הקואליציוני ב-2021, בתקופת ממשלת לפיד.

הדרוזים רואים בחוק קמיניץ הצרת צעדים ואף מאשימים בגלוי את הממשלה בכך שהיא מעוניינת לשמר את הקרקעות אך ורק לתושבים יהודים ולא לאפשר לאלו שאינם יהודים להרחיב את שטחיהם.

כעת, כשהדבר נקשר לנושא הטורבינות, הזעם אף גובר, שכן לטענתם של הדרוזים, לא רק שלא מאפשרים להם להרחיב את האדמות, כעת מקימים על השטחים השייכים להם טורבינות, ובכך גוזלים את שטחי החקלאות ופוגעים בהם.

ומה עומד לקרות עתה?

בשלב זה הדברים טרם ברורים. ראש הממשלה הקפיא בינתיים את התוכנית, אך ברור שבקרוב מאוד היא תועלה שוב לבחינה מחודשת. ההערכה הרווחת היא שיינתן פיצוי גבוה יותר מהמדינה לבעלי הקרקעות, במטרה להביא לשקט. אלא שלא ברור אם הדרוזים ייאותו לקבל את הפיצוי, גם אם יהיה גבוה. נראה כי אחרי שהצליחו להבעיר את המדינה ולזעוק את זעקתם, הם יחושו שהרווח מביטול הפרויקט יהיה גדול יותר, שכן הוא יעניק להם לא רק הצלה מהטורבינות, אלא גם אמירה בשטח.